תשלום דמי חל"ת גם למובטלים צעירים עם ילדים, מתן מענקי תעסוקה וחיזוק ההון האנושי באמצעות הכשרות וקורסים - אלה הם עיקרי תוכנית "אסטרטגיית היציאה הלאומית מהמשבר התעסוקתי" שמפרסם היום (שני) שירות התעסוקה, במסגרת הדוח השנתי של השירות ל-2020. עוד צופים בשירות שיחלפו עוד 4-3 שנים עד שמצב התעסוקה בישראל יחזור לאיתנו, כפי שהיה לפני הקורונה.
סיקור N12 על מודל החל"ת:
מתווה החל"ת שהציע שירות התעסוקה "נדיב" בהרבה לעומת זה שאושר בפועל על ידי הממשלה. הגורמים המקצועיים בשירות המליצו לשר האוצר החדש, אביגדור ליברמן, להאריך את מודל החל"ת של המדינה לבני 45 ומעלה שאיבדו את עבודתם בקורונה. עוד הציעו בשירות לקצוב תקופות חל"ת נוספות גם להורים צעירים יותר: בני 28 ומעלה עם שני ילדים לפחות או בני 20 ומעלה עם שלושה ילדים לפחות. ליברמן בחר רק בסעיף הראשון, והשאיר את בני 44 ומטה מחוץ לתוכנית הסיוע.
אי אפשר לחשוד בשירות התעסוקה בתור תומכים נלהבים בהארכת תשלום דמי האבטלה לצעירים. השירות היה בין אלה שביקרו לאורך המשבר את מודל החל"ת של הממשלה הקודמת, שהבטיח תשלום דמי למשך שנה קדימה, ופקע בתחילת חודש זה. "רשת הביטחון הגורפת הפכה עבור דורשי עבודה רבים, בעיקר מרוויחי שכר נמוך, לחסם בפני מאמצים לשוב למעגל העבודה", נכתב בדוח. עוד צוין בו כי "הניסיון המחקרי מלמד שרוב דורשי העבודה נוטים לממש את כל תקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה ומתחילים לחפש עבודה רק בהתקרבה לסיום".
משבר התעסוקה רחוק מסיום
אז איך קרה ששירות התעסוקה, שעמד כסמן הימני לקיצור מודל החל"ת לעומת שר האוצר הקודם, ישראל כ"ץ, מצא את עצמו "משמאלו" של השר החדש ליברמן? התשובה היא שבשירות התעסוקה חוששים כי רבים מדורשי העבודה שנותרו מחוץ למעגל העבודה גם אחרי שהפסיקו לקבל דמי אבטלה בתחילת החודש, לא רק שיתקשו לשוב לעבודה אלא שאף עלולים לשקוע באבטלה ממושכת.
בשירות התעסוקה העריכו בחודשים הקודמים שכ-350,000 דורשי עבודה יתקשו לשוב לעבודה אחרי הראשון ביולי ויזדקקו לסעד מהמדינה. בפועל התבררה מציאות מעט יותר אופטימית, וכיום רשומים בשירות כ-300 אלף דורשי עבודה. ובכל זאת, עבור רבים מהם המשבר רחוק מסיום. "כחלק מלקיחת האחריות של המדינה על חזרתם של דורשי העבודה לעבודה, דמי האבטלה הם גשר המאפשר חזרה לעבודה ולא חסם תעסוקתי", כתב מנכ"ל השירות, רמי גראור, בפתח דבריו לדוח.
לפי תחזית השירות, המשק הישראלי יוכל לשוב לשיעורי האבטלה עימם נכנס למשבר, כ-4% בלבד, רק בשנת 2025-2024. יש לכך משמעות כלכלית גדולה על כל המשק. לפי השירות, כל אחוז בודד בשיעורי האבטלה מגדיל או מפחית הוצאה ישירה של הביטוח הלאומי, עבור קצבאות בלבד, בכחצי מיליארד שקלים.
לא כולם נפגעו מהמשבר
השנה החולפת עמדה בסימן מעבר קיצוני בין שיא תעסוקה חיובי לשיא שלילי. בחודשים ינואר ופברואר 2020, לפני פרוץ המגפה, עמד שיעור האבטלה על שפל היסטורי של 3.4% בלבד. בתוך חודשיים בלבד שיעור אבטלה צלל לשפל חסר תקדים, שהגיע לשיאו באפריל כשעמד על 28%. המשמעות היא ש-1.13 מיליון אישה ואישה הפכו לדורשי עבודה. התנועה הייתה כה חדה, עד כי הפער בין מספר דורשי העבודה שנמדד בפברואר לזה שנמדד באפריל עמד על 690%.
מנתוני שירות התעסוקה לשנת 2020 עולה כי לא כל עובדי המשק הישראלי היו חשופים במידה שווה להשלכות המשבר, ולמעשה רבים מהם לא נפגעו ממנו כלל. בשירות מסבירים כי המשק הישראלי נחלק בשנה החולפת לשלוש קבוצות עיקריות - אלו שלא נפגעו כלל מהמשבר כלל, ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף שיפרו את רמת ותנאי חייהם בשנה זו; אלו שנפגעו מהמשבר והפכו לדורשי עבודה, אך מיהרו לחזור למעגל העבודה בשוך הסגרים; ואלו שיצאו ממעגל העבודה ולא הצליחו לחזור אליו.
בניתוח מאפייניה של הקבוצה השלישית, שנפגעה יותר מהמשבר, עולה כי היא מורכבת בעיקר מדורשי עבודה מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, מיישובים מהאשכולות הסוציו אקונומיים היותר נמוכים (1-3) והם יותר מבוגרים. בשירות התעסוקה טוענים כי דורשי עבודה מאוכלוסיות אלו הם המועדים לשהות באבטלה ממושכת גם בתום תקופת הזכאות, להתקשות יותר לשוב למעגל העבודה ואף להזדקק לקצבאות סוציאליות כהבטחת הכנסה. בניתוח מאפייני דורשי העבודה הללו עולה כי מה שמשותף להם הוא היעדר כלים מתאימים למגמות השינוי שחווה שוק העבודה בשנים האחרונות, אשר רק הלכו והחריפו בשנה החולפת, ועיקרן בתהליכי דיגיטציה.