השורה התחתונה בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2020, אותם פירסם היום (שלישי) החשב הכללי במשרד האוצר, כבר הייתה ידועה: שנת הקורונה גררה את המדינה לחובות עתק וצמיחה שלילית של התוצר. ואולם, הדוחות המפורטים חושפים מה בדיוק עומד מאחורי גירעון של 160 מיליארד שקל בשנה שעברה, ומסתבר שלא להכול אחראית הקורונה.
כלכלת ישראל הצטמקה, אבל פחות ממדינות אחרות
ההכנסות ממיסים של מדינת ישראל ירדו בשנת 2020 בכ-7 מיליארדי שקלים, לכ-388 מיליארד שקל, לעומת 395 מיליארד שקל שנה קודם לכן. כלכלת ישראל הצטמקה ב-2.6% בשנת 2020, עם זאת נפגעה פחות מכלכלות של מדינות רבות בעולם. העודף בחשבון השוטף נשמר ודירוג האשראי של ישראל עלה בשלוש חברות הדירוג, דבר המצביע על הבעת אמון בכלכלה הישראלית שמפגינה חוסן ואיתנות גם בעיתות משבר. כמו כן, על אף המשבר נרשמו בתחום ההייטק בישראל ביצועים טובים.
בחודש מרץ 2021 החלה מגמה של קיטון בגירעון התקציבי של המדינה ביחס לתוצר. שיעור עמד בחודש אפריל 2021 על כ-11.2% ובחודש יוני 2021 על כ-10.1%, מדד המצביע על התאוששות נוספת של הכלכלה.
הדוחות הכספיים של מדינת ישראל מספקים לממשלה, לכנסת ולציבור הרחב, תמונת מצב מקיפה על פעילות הממשלה, נכסי הממשלה והתחייבויותיה. מטרת הדיווח הכספי היא לשקף באופן נאות את המצב הכספי והביצוע הכספי של הממשלה, לרבות מצבם של חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
היקף הנכסים של המדינה הסתכם בסוף שנת 2020 בכ-732 מיליארד שקל. בנוסף, ערך הקרקעות של מדינת ישראל נאמד בסך של כ-615 מיליארד שקל. היקף התחייבויות המדינה הסתכם בכ-3,191 מיליארד שקל, הכוללות את - התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים או תלויים בסך של כ-946 מיליארד שקל, התחייבות להטבה בגין סיום יחסי עובד מעביד בסך של כ-873 מיליארד שקל, והתחייבות כולל חלויות שוטפות, בגין מלוות פנים וחוץ בסך של כ-1,061 מיליארד שקל.
בעקבות משבר הקורונה, נאלצה הממשלה להוציא סכומים ניכרים מעבר למסגרת ההוצאה בתקציב ההמשכי ולכן במסגרת תיקונים לחוק יסוד משק מדינה, הוגדרו המסגרות לתוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה. מסגרת התוכנית הכלכלית שאושרה לשנת 2020 הסתכמה בכ-137.3 מיליארד שקל (המסגרת נכון לשנים 2020-2021 עומדת על כ-202.3 מיליארד שקל). הביצוע הכולל של התוכנית בשנת 2020 הסתכם בהיקף של כ-110.2 מיליארד שקל מתוכם ביצוע תקציבי בהיקף של כ-73.5 מיליארד שקל במזומן והתחייבויות.
אחת הבעיות החמורות ביותר: התנפחות הפנסיות התקציביות
"במערכת הביטחון גורמים לנו להיות מופתעים כל פעם מחדש", מודים היום גורמים בכירים במשרד האוצר. אנשי האוצר לא מעורבים בניהול תקציב הביטחון ומלינים על כך ששיתוף הפעולה עם מערכת הביטחון אינו טוב כמו עם יתר משרדי הממשלה. מעבר לדרישות החדשות של צה"ל לכ-9 מיליארד שקל בתקציב החדש, גם בדוחות הכספיים של 2020 רואים את הבעיות.
למשל, הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה ואנשי הביטחון: למרות שמספר הזכאים לפנסיה תקציבית הולך ופוחת, כי היא בוטלה למצטרפים חדשים כבר לפני כ-20 שנה, החבות של המדינה לזכאים ממשיכה לשבור שיאים. לפי הדוח, האוצר מעריך שיצטרך לשלם לפנסיונרים הזכאים להטבה זאת כ-840 מיליארד שקל, סכום שמתקרב לסך כלל החובות של מדינת ישראל, למשך כל תקופת חייהם.
מדובר בגידול של כ-43 מיליארד שקל לעומת ההערכה שבה נקב האוצר לפני שנה, בגלל תוספות שכר, היוון ועוד, וכנראה שגם שיתוף המידע הלוקה בחסר בין משרדי הביטחון לאוצר. שיא תזרים התשלומים לגמלאי הפנסיה התקציבית צפוי להגיע לשיא בשנת 2038, עם כ-35 מיליארד שקל. תשלום הפנסיות הנדיבות לגמלאים ומשפחותיהם יגיע לסיומו רק לקראת שנת 2090.
שר האוצר פירגן לגורמי המקצוע באוצר
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "ברצוני להודות לחשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, על העבודה המאומצת ופרסום דו"ח כספי מורכב בתקופה מאתגרת זו. שמחתי לראות דוח מפורט, שקוף, מעמיק המנגיש לציבור את עבודת הממשלה. שנת 2020 התאפיינה בעבודה ללא תקציב מדינה ובאחת התקופות המורכבות שידעה מדינת ישראל. אנו פועלים במרץ להעביר תקציב מדינה אחראי ורפורמות חדשניות, כדי להניע את המשק וכלכלת ישראל".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל מהווים את הדוח המקיף ביותר אודות פעילותה של הממשלה, והם מושתתים על מדידה חשבונאית ותהליך מורכב באמצעות מערכות מידע תומכות. האתגר המשמעותי במסגרת הדוחות הוא לייצר בסיס מידע כספי, כמותי, אמין ומאוחד על הפעילות הממשלתית. בנוסף, דוח זה מהווה נדבך חשוב של פעילות הממשלה לגילוי נאות ושקיפות. ברצוני להודות לחטיבת חשבונאות ודיווח באגף החשב הכללי, לחשבים והחשבונאיים הראשיים במשרדי הממשלה, לרשות החברות הממשלתית, ולמנהלי הכספים בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים, על ההתגייסות לאיסוף המידע, עריכה ופרסום בתקופה מאתגרת זו".