ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, ביניהן "פייסבוק", "גוגל" ו"אמזון", הגיבו בחיוב ביממה האחרונה להחלטה ההיסטורית של שרי האוצר של מדינות ה-G7 - לכונן מס חברות מינימלי של 15% באופן גלובלי, ולחייב אותן לשלם לראשונה מסים חלקיים לפי היקף פעילות מקוונת במדינות, ולא לפי מקום רישומן הפיזי.
שתי ההחלטות כרוכות זו בזו - בעוד האמריקנים היו אלו שדרשו את מס החברות העולמי, שנועד למנוע מגופים אמריקנים "לברוח" מהמדינה ולהתחמק מתשלום מסים, כעת כשממשל ביידן מתכוון להעלות את מס החברות המקומי מ-21% ל-28%, האירופאים היו אלה שדרשו את מיסוי ענקיות הטכנולוגיה, אמריקניות ברובן, בעקבות דעת קהל עוינת נגדן וטענות לחוסר צדק מיסויי.
בכל מקרה, אם הרפורמה על שני חלקיה תתקדם (מה שאינו מובטח בהתחשב בעמדות של מדינות כמו הודו וסין, שקולן יישמע בחודש הבא במפגש ה-G20) - המשמעות היא שכמה עשרות מהחברות הרב-לאומיות הגדולות ביותר בעולם, עם שיעור רווח שולי גבוה (מאפיין של תחום הדיגיטל), יתחילו לשלם הרבה יותר מס מאשר שילמו עד כה.
לגבי הברכות, הן לא הותירו מקום לספק. שעות בלבד אחרי ההכרזה של ה-G7 הודיעו ענקיות הטכנולוגיה שעומדות במרכזה על תמיכה בתוכנית. ניק קלג, לשעבר סגן ראש ממשלת בריטניה וכיום סגן נשיא פייסבוק לעניינים בינלאומיים, כתב בטוויטר שעות בלבד אחרי ההכרזה: "זה זמן רב שפייסבוק קוראת לבצע רפורמה בחוקי המס הגלובליים. אנחנו מברכים על ההתקדמות המשמעותית שנעשתה ב-G7. ההסכם מסמל צעד ראשון וחשוב לקראת מתן ודאות לעסקים וחיזוק אמון הציבור במערכת מיסוי עולמית". הוא הוסיף: "אנחנו רוצים שהרפורמה הבינלאומית בתחום המס תצליח, ומכירים בכך שהתוצאה תהיה שפייסבוק עשויה לשלם יותר מסים, במקומות שונים".
גוגל מסרה בהודעה לעיתונות כי החברה "תומכת" בניסיונות לקדם ולשפר את חוקי המס הבינלאומיים. "אנחנו מקווים שמדינות ימשיכו לעבוד יחדיו כדי להבטיח הסכם מאוזן ובר-קיימה שייחתם בקרוב". גם אמזון בירכה על ההחלטה: "אנחנו מאמינים בהליך המובל על ידי ה-OECD שיוצר פתרון רב-לאומי, ושיסייע לספק יציבות למערכת המס העולמית. ההסכם שהושג על ידי ה-7G מסמל צעד מבורך בדרך להשגת פתרון זה. אנחנו מקווים לראות את הדיונים מתפתחים במסגרת ה-20G".
אז מדוע החברות הללו מברכות על ההסכם?
על פניו, התשובה היא שההסכם מונע את מבול החוקים לגבי מיסוי ענקיות הטכנולוגיה שהחלו מדינות שונות (בעיקר באירופה) לקדם בשנתיים האחרונות, בין אם כדי ללחוץ על ארה"ב להסכים לפשרה, או כדי למלא את כיסי המדינה המידלדלים. בצרפת, שבה מחאת "האפודים הזוהרים" היתה כרוכה גם בכעס על התחמקות ענקיות הטכנולוגיה מתשלום מסים, הוטל "מס דיגיטלי" על 3% מההכנסות של ענקיות הטכנולוגיה. לפי הערכות, מס זה היה אמור להכניס כ-400 מיליון אירו בשנה לאוצר הצרפתי. בבריטניה הוטל מס דומה, אך בגובה של 2% מההכנסות. גם הוא היה אמור להכניס מאות מיליוני ליש"ט לתקציב המדינה. כך גם באוסטריה, באיטליה ובשורת מדינות נוספות שכל אחת מהן פעלה עצמאית.
במקום זאת, ענקיות הטכנולוגיה מקבלות כעת פתרון ביניים שיכול להיות זול יותר בעבורן וינטרל איומים עתידיים. לפי ההסכם, שהוצע כפשרה על ידי הצד האמריקני (לפי דיווח ב-"וול סטריט ג'ורנל"), הן יצטרכו להקצות רק כ-20% מהרווח העודף שלהן מעבר לרווח של 10% לטובת תשלומים מקומיים למדינות שבהן הן פועלות. טרם ברור באיזה רווח מדובר - אם ברמה האזורית או ברמה העולמית - ואילו חברות יהיו חשופות למיסוי החדש.
כדי להשאיר בידיה אמצעי לחץ, אירופה (המיוצגת ביתר בארגון ה-G7 על ידי צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה והאיחוד האירופי כנציג נלווה) עדיין לא התחייבה לבטל לחלוטין את המסים הדיגיטליים שהטילה (והשעתה באופן זמני עד לפתרון העניין). ההסכם של -G7 קובע רק כי ההחלטה בנושא תידון במועד מאוחר יותר. אם ייגנזו החוקים, הרי שיסתיים הקרב שהתנהל בין ארה"ב לאירופה כבר יותר משנתיים, שכלל הטלת מסים ותעריפים על סחורה אירופית בשווי מיליארדי אירו (החלטה שגם היא הושעתה עד לתום הדיונים בעניין). התגובות הסימפטיות של ענקיות הטכנולוגיה מראות לאיזה כיוון הן מעוניינות שהדברים יתקדמו.
ובתוך גל הברכות וההכרזות על "ההסכם ההיסטורי", בין המתנגדים היחידים שהשמיעו כבר קול נחרץ נגד היוזמה היה שר האוצר האירי. אירלנד משכה אליה חברות רב-לאומיות בתחום הטכנולוגיה והתרופות בעשורים האחרונים, מה שאחראי להקפצת התמ"ג האירי באופן משמעותי ולשגשוג היחסי של המדינה, בין השאר על ידי הצעת מס-חברות של 12.5%. המדינה מתנגדת בתקיפות למס-חברות גלובלי, ואמרה כי הדבר פוגע ביכולתן של מדינות קטנות להתחרות בשוק העולמי.
"זהו אינטרס משותף להשיג הסכם בר-קיימא, שאפתני ושוויוני בנוגע לארכיטקטורת המס הבינלאומית", אמר פסקל דונהיו, "אני ממתין בקוצר רוח לדיונים ב-OECD. יש 139 מדינות סביב שולחן הדיונים, וכל הסכם יהיה צריך להתחשב בצרכים של מדינות קטנות וגדולות, מתפתחות ומפותחות".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"