מבין כל המינויים שג'ו ביידן הכריז עליהם מאז שנכנס לבית הלבן, הגיע בשבוע שעבר המינוי המעניין מכולם: לינה קאן, פרופסור בת 32 מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה, נבחרה באופן רשמי לכהן כיושבת ראש נציבות הסחר של ארצות הברית (FTC) - סוכנות עם סמכות רחבה על התאגידים הגדולים באמריקה, כולל ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות. המינוי הזה מעורר כעת פחד בקרב האנשים החזקים ביותר בארה"ב, זאת משום שקאן נתפסת כאחת המבקרות הגדולות ביותר של אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק.
לאחר שני עשורים שבהם הדמוקרטים והרפובליקנים נקטו בעיקר בגישה קלילה להסדרת העסקים בעמק הסיליקון, מינויה של קאן מעלה את הסיכוי שכעת תוגבר אכיפת חוקי ההגבלים העסקיים – מהלך שעשוי להזניק את התחרות בכלכלה שנשלטת על ידי קומץ קטן של חברות ענק ובעלי תפקידים. כמה מתומכיה במפלגה הדמוקרטית אף הציעו בעבר לפצל את פייסבוק וגוגל. לפי הצעתם, פייסבוק יכולה להיות מנותקת מאינסטגרם, למשל, או ש-YouTube ינותק מגוגל.
נציבות הסחר הפדרלית היא סוכנות עצמאית של ממשלת ארצות הברית שמשימתה העיקרית היא אכיפת חוק ההגבלים העסקיים האזרחי (הלא פלילי) וקידום הגנת הצרכן. ה-FTC חולקת את סמכות השיפוט בתחום אכיפת ההגבלים העסקיים הפדרליים בארצות הברית עם אגף ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים האמריקני. המטה נמצא בבניין נציבות הסחר הפדרלית בוושינגטון הבירה.
בראש הנציבות עומדים חמישה נציבים המכהנים כל אחד שבע שנות כהונה. הנציבים מועמדים על ידי הנשיא ומאושרים על ידי הסנאט. לא יותר משלושה נציבים יכולים להיות מאותה מפלגה פוליטית, והנשיא בוחר נציב אחד שישמש כיו"ר - תפקיד אותו ממלאת עתה קאן בכבודה ובעצמה.
למרות גילה הצעיר, קאן היא דמות מובילה בתנועה נגד מונופולים פוגעניים, בייחוד במגזר הטכנולוגי. גורמים בתחום טוענים כי ההחלטה למנות אותה לתפקיד היא הפתעה מוחלטת וכי עד לפני כמה חודשים האפשרות לכך הייתה דמיונית לחלוטין. "אם היית שואל אותי אם נצליח לגרום למישהו כמו לינה קאן להיות יו"ר ה-FTC, סביר להניח שהייתי אומר, 'אתה לגמרי משוגע'", הם מתארים.
תרחיש האימים של חברות הטק: פייסבוק וג'ימייל יעלו כסף
כבר כמה שנים שהקונגרס וסוכנויות הרגולציה בארה"ב מזהירים כי ינסו בעתיד לפרק את חברות הביג טק. בשבוע האחרון האיום הזה נעשה ממשי יותר עם מינויה של קאן. בשלב זה כוונותיה לגבי פייסבוק, אפל, גוגל ואמזון עדיין לא ברורות, אך בשוק הטכנולוגיה כבר מביעים חשש שפעולות שלה נגד הענקיות עלולות לפגוע בכלכלת ארה"ב. ישנם תומכים בחברות שטוענים כי פגיעה שכזו תרד עד חיי היומיום של האזרחים האמריקנים, שרגילים לקבל בחינם שירותים כמו דואר אלקטרוני ורשתות חברתיות. האם בקרוב אותם שירותים יעלו לכולנו כסף? לדבריהם זו בהחלט אפשרות קיימת במידה והחברות יפוצלו או יאלצו לעמוד בדרישות רגולציה מחמירות.
תרחישי אימה נוספים שמציירים תומכי ענקיות ההיי טק מדברים על כך שקאן תוכל למנוע קנייה נוספת של חברות מתחרות, על מנת להשפיע על התחרות בשוק. הסיבה נובעת מכך של-FTC יש סמכויות רחבות לחסום חברות טק גדולות מלקנות את מתחרותיהן, כמו גם חברות קטנות יותר שיכולות להפוך יום אחד למתחרים גדולים. המשמעות היא שה-FTC עשויה בעתיד למנוע מפייסבוק, למשל, לקנות את האינסטגרם הבא. נציבות הסחר יכולה להרחיק לכת אפילו יותר, על ידי אילוץ חברות הענק להפריד באופן רטרואקטיבי בין רכישות לבין עסקים קיימים, כמו למשל למנוע מאמזון למכור מכשירי אלקסה, או את קורא הספרים האלקטרוני אמזון קינדל באתר האינטרנט שלה (אם כי החלטה כזו דורשת מאמץ רב).
עד כמה ענקיות ההיי טק חוששות מקאן? ביום רביעי האחרון פורסם כי החברות שוקלות לדרוש לבטל את מינויה של קאן לתפקיד בטענה שהיא לא אובייקטיבית. "לא משנה איזו החלטה היא תקבל במסגרת התפקיד, זה ייראה כאילו היא מוטה", אומר קרל סאבו, בכיר בחברה המייעצת לאמזון, גוגל ופייסבוק. "הנציבים צריכים לפעול כמו שופטים על פי החוק הקיים, ולא לפי מה שהם היו רוצים שיקרה".
בת המהגרים שהפכה ללוחמת צדק
קאן נולדה בלונדון להורים פקיסטנים. היא עברה איתם לארצות הברית כשהייתה בת 11. בשנת 2010 סיימה את לימודיה במכללת וויליאמס, שם כתבה את עבודת הגמר שלה על חנה ארנדט. היא הייתה גם עורכת עיתון הסטודנטים בוויליאמס.
קאן עלתה לראשונה לתודעה הציבורית בארה"ב בשנת 2017. כסטודנטית בבית הספר למשפטים של ייל, פרסמה מאמר ארוך נגד המדיניות חסרת ההגבלים של הממשל כלפי אמזון. המאמר שלה ייצג אתגר לשמרנות ששולטת בעולם דיני ההגבלים העסקיים במשך עשרות שנים. גישה זו מדגישה את "רווחת הצרכנים", לפיה ניתן להצדיק פרקטיקות נגד תחרות אם הן מובילות להורדת מחירים. מכיוון שאמזון גובה מחירים נמוכים יותר מקמעונאים לא מקוונים רבים, ומכיוון שענקיות טכנולוגיה אחרות, כמו גוגל ופייסבוק, מספקות שירותים מקוונים בחינם, הן היו חסינות במידה רבה מאכיפה נגד מונופולים, למרות הדומיננטיות שלהן בשוק. גם מכיוון שרבים מהמתחרים של ענקיות הטכנולוגיה האשימו אותם בטקטיקות בריוניות, כמו גביית מחירים נמוכים במשך זמן מה כדי להוציא יריבים מהעסקים - הרשויות הרגולטוריות ובתי המשפט בארה"ב נהגו בחברות בעדינות.
המאמר השפיע באופן משמעותי על חוגי המשפט והעסקים בארצות הברית. הניו יורק טיימס תיאר זאת כ"מסגור מחדש של עשרות שנים של מונופול". במאמר טענה קאן כי המסגרת הנוכחית של חוק ההגבלים העסקיים האמריקאית, המתמקדת בהורדת מחירים לצרכן, אינה יכולה להסביר את ההשפעות האנטי-תחרותיות של מודלים עסקיים מבוססי פלטפורמה כמו זו של אמזון. היא הציעה גישות חלופיות לשם כך: "השבת עקרונות מדיניות ההגבלים העסקיים והתחרות".
אקדמאים רבים מתחו ביקורת על קאן בעקבות פרסום המאמר שהפך אותה לדמות ציבורית. פרופסור הרברט הובנקאמפ, שכיהן בממשל קלינטון ואובמה, טוען כי טענותיה הן "לא ישימות מבחינה טכנית, בלתי ניתנות לבדיקה, ואפילו לא קוהרנטיות".
כבר במהלך לימודיה האקדמיים הסתמנה קאן כלוחמת צדק עבור הצרכן הפשוט. ב-2014 החלה את לימודי המשפטים בייל, ובמהלך לימודיה ייצגה בעלי בתים אשר עוקלו על ידי מוסדות פיננסיים. קאן הצטרפה לבית הספר למשפטים בקולומביה, שם עסקה במחקר ובמלגות בנושא דיני מונופולים ומדיניות תחרות, במיוחד בקשר לפלטפורמות דיגיטליות.
בשנת 2018 עבדה קאן בוועדת הסחר הפדרלית במשרדו של נציב הסחר היוצא רוהיט צ'ופרה. בשנת 2019 החלה קאן לשמש כיועצת לוועדת המשנה לוועדת השיפוט בבית המשפט לענייני מונופולים, מסחר ומנהל, שם הובילה את חקירת הקונגרס על השווקים הדיגיטליים.
"ענקיות הטכנולוגיה מחזיקות כוח אדיר ומנצלות אותו לרעה"
בראיון שהעניקה ל-BBC בינואר האחרון, קאן סיפרה כיצד התחילה להתעניין בדיני תחרות כחוקרת מדיניות לאחר סיום לימודיה. "מה שהתברר לי הוא שהייתה מגמה מערכתית ברחבי ארצות הברית... השווקים הגיעו לשליטה על ידי מספר קטן מאוד של חברות," אמרה.
בהדרגה המיקוד שלה החל לעבור לתחרות - או ליתר דיוק חוסר תחרות - בעמק הסיליקון. הביקורת הכללית שלה היא שהביג טק פשוט גדול מדי, כך שקומץ חברות היי טק גדולות בארה"ב שולט בכל המגזר על חשבון התחרות.
ב- 22 במרץ 2021 הודיע הנשיא ג'ו ביידן על כוונתו למנות אותה לנציבת נציבות הסחר הפדרלית וכאמור, בשבוע שעבר אושרה מועמדותה על ידי הסנאט בהצבעה של 69 נגד 28. מיד לאחר המינוי קאן כבר הצהירה על כוונותיה בחשבון הטוויטר שלה: "הקונגרס יצר את ה-FTC בכדי להגן על תחרות הוגנת ולהגן על צרכנים, עובדים ועסקים כנים מפני פרקטיקות לא הוגנות ומטעות. אני מצפה לעמוד במשימה הזו במרץ ולשרת את הציבור האמריקאי".
I’m so grateful to the Senate for my confirmation. Congress created the FTC to safeguard fair competition and protect consumers, workers, and honest businesses from unfair & deceptive practices. I look forward to upholding this mission with vigor and serving the American public.
באוקטובר האחרון פרסמה ועדת משנה בקונגרס דו"ח מפורט לפיו ארבע ענקיות הטכנולוגיה "לא רק מחזיקות בכוח אדיר, אלא הן מנצלות אותו לרעה על ידי חיוב שכר טרחה מופקע, והטלת תנאי חוזה מעיקים, חילוץ נתונים יקרי ערך מהאנשים והעסקים הנשענים עליהם. במילים פשוטות, חברות שהיו פעם סטארט-אפים גרועים, אנדרדוג שקראו תיגר על הסטטוס קוו, הפכו לסוגי מונופולים שראינו בפעם האחרונה בעידן ברוני הנפט וטייקוני הרכבת". כדרך להחזיר את התחרות, הדו"ח קרא לשקול "הפרדות מבניות ואיסורים על פלטפורמות דומיננטיות מסוימות מפעילות בתחומי עיסוק סמוכים" - כלומר פירוק המונופול.
נותר לראות אם מינויה של קאן יוביל למאמץ רציני לאלף את הענקים של עמק הסיליקון - כולל אולי ניסיון לפצל אותם. אף שהחוקים מעניקים סמכות רחבה לנציבות הסחר לבדוק מדיניות נגד תחרות, הנציבות לא הצליחה להפעיל את סמכותה באופן מלא לאורך השנים. אם קאן עתידה לשנות זאת, היא תזדקק לרוב בוועדת נציבות הסחר, המונה חמישה חברים. עם ביידן בבית הלבן מובטח כי לדמוקרטים יהיו לפחות שני נציבים נוספים שיסייעו לה.