הדוח השנתי שפרסם אתמול (שלישי) בנק ישראל קובע את מה שאף אחד מהפוליטיקאים לא רוצה להגיד: לא משנה איזו ממשלה תשב בירושלים בשנה הבאה, או בזאת שאחריה, היא תידרש להעלות מיסים, כדי לממן את הוצאות הטיפול בקורונה, את המענקים שחולקו ואת מנגנון החל"ת המורחב. אבל האם זו המסקנה האפשרית היחידה? שאלנו שני מומחים אם הכבדת נטל המס היא הדרך הנכונה למלא מחדש את קופת האוצר, וקיבלנו שתי דעות הפוכות לחלוטין.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"עוד לפני הקורונה, ממשלת ישראל ניהלה תקציב בזבזני", טוען הכלכלן ד"ר אביחי שניר, מהאקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי. "התוצאה של הבזבוזים מ-2018 ו-2019 היא שהגירעון הממשלתי בתקופת הקורונה היה גדול בהשוואה לעולם, למרות שהתמורה שקיבלו מי שהיו זקוקים לסיוע הייתה די בינונית".
מסיבה זו שניר סבור שלא יהיה מנוס מצעדים קשים, והמטרה הראשונה לדבריו היא "הקטנת הפער בין ההכנסות וההוצאות, שהיה קיים עוד לפני הקורונה". ואולם, כדי שזה יקרה, "יידרשו קיצוצים מכאיבים בשירותים לציבור או העלאת מיסים".
שניר מסביר שבדרך להתרת הפלונטר הכלכלי יידרשו צעדים גם במדיניות כלפי משבר האבטלה. לדבריו, "יש לנצל את ההזדמנות שבה שיעור האבטלה גבוה כדי להקים מערך יעיל של תוכניות הכשרה", אך לצד זאת "לסגור את כל תוכניות הסיוע שהממשלה הפעילה בזמן הקורונה. בפרט, צריך למצוא את הדרך לסגור תוכניות כמו ה'חל"ת ללא הגבלה' שמעודדות עבודה בשחור ומפריעות להתאוששות של המשק". גם הדוח של בנק ישראל הביע ביקורת כלפי דמי האבטלה שהובטחו שנה מראש לכל מי שהוצא לחלת. בבנק קראו לעשות שינויים בתוכניות כדי "שלא תהיה פגיעה בתמריץ לעבוד".
הבעיה, לטענת שניר, היא "שהקמת מערך יעיל של תוכניות הכשרה זה משהו שכולם יודעים שצריך כבר שנים, אבל זה עדיין לא קרה, למרות שאף אחד לא יכול להסביר למה. ובנוסף, שבלי הקמת מערך תוכניות הכשרה, סגירת תוכניות הסיוע הממשלתיות הולכת לפגוע בהרבה מאוד אנשים במשך כמה חודשים לפחות".
המסקנה לטענתו ברורה: "כדי לעשות את מה שצריך, רצוי שהממשלה הבאה לא תהיה עסוקה בקמפיין בחירות מהרגע שהיא מוקמת. מאז 2015 יש לנו ממשלה שבה השרים חושבים על הבחירות מהרגע שהם מתיישבים בכיסא, וזה לא עבד טוב. כדי שלשרים יהיה אומץ לעשות את מה שכדאי לכולנו שיקרה, הם חייבים להאמין שעד הבחירות, הציבור ישכח להם את הגזירות".
"הציבור חבול יותר מקופת האוצר"
אבל יש גם מי שחושב אחרת. כחלק מקמפיין הבחירות הציג יו"ר מפלגת ימינה, נפתלי בנט, את "תוכנית סינגפור" שלו לטיפול בכלכלה. מדובר בגישה הפוכה בתכלית, שטוענת שדווקא הורדת מיסים תוציא את ישראל מהבור התקציבי ותמלא את הקופה הציבורית. מדובר ברעיון כלכלי מוכר ושנוי במחלוקת כבר שנים בקרב אנשי המקצוע.
אחד המומחים שמצדדים בגישה זו הוא אופיר בן חיים, רואה חשבון ומייסד-שותף בסטארטאפ החזרי המס Cashu. ניסינו להבין ממנו כיצד יכול לעבוד אותו מנגנון כמעט אוטופי, שבהפוך-על-הפוך יגדיל את הכנסות המדינה כתוצאה מהפחתת המס לאזרחים ולעסקים?
"אי-העלאת נטל המס, ואף יצירת גישה חיובית של הורדת הנטל בצורה זהירה ומבוקרת עם בלמים, תביא לידי הגדלת ההכנסה הפנויה בידי הציבור", מסביר בן חיים. "הציבור, חנוק ומתוסכל מהתקופה שחלפה, ללא ספק ימצא פורקנו על ידי עשיית שימוש צרכני מוגבר בהגדלת ההכנסה הפנויה שתהיה בידו, בדרכים שכולן ללא יוצא מהכלל יטיבו את מצב המשק ואת מחזוריות העסקים".
בהתייחסות לתוכנית של בנט אומר בן חיים: "תוכנית סינגפור שעלתה לכותרות לאחרונה והודגשה מהיבט הורדת מיסים, טומנת בחובה רעיון חיובי. ואולם, היישום עלול להיות שגוי, וכאלו ראינו בעבר לא מעט. האם חברות שהיו מרוכזות בצמיחה והוציאו הוצאות למטרת גידול הצליחו? התשובה היא כן, כל עוד ניהלו את התהליך נכון".
לדבריו של בן חיים, "במצב שאליו נקלע המשק, מומלץ לקברניטים לשקול דרכים יצירתיות ומחשבה אמיצה, יוזמה ואמונה עמוקה בציבור כדי להוביל לשינוי, שגשוג וכיסוי הגירעון". הוא מוסיף ש"יישום נכון של מדיניות זו היא זו שתביא לבניית בתי חולים, שיפור במערכת הבריאות, תקציבי בטחון, חינוך ורווחה, לצד תשתיות וביסוס כלכלה יציבה".
בן חיים טוען שגם אם העלאת מיסים נהוגה באופן מסורתי כמענה אוטומטי לסגירת הגירעון, הרי שלא מדובר בפיתרון קסם ומעלה את השאלה - האם הציבור בכלל מסוגל לשאת בנטל? "הציבור חבול לא פחות אם לא יותר מקופת האוצר. כפי שלמדינה יש קופה כך לכל פרט יש קופה, מידי יום על כל צד לקבל החלטות כיצד לחלק באופן מיטבי ועל פי צרכיו את קופתו, ואם אינו מוצא דרך יצירתית ומקורית לשלוט בה ולהגדילה, סופה שהיא תאזל והוא יוותר ללא כל".