נפסלה תוכנית של עיריית תל אביב להמיר את שטחי ציבור הפתוחים שחוצצים בין דרך נמיר לרמת אביב, לטובת 250 מקומות חניה. ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, בראשות עו"ד הילה סירוטה ליבנה, קבעה כי התוכנית נעשתה בחוסר סמכות וכי היא סותרת את תוכנית המתאר של תל אביב.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

השטח המדובר הוא אותה רצועה ירוקה שצמודה לדרך נמיר מצד מזרח, והיא נמצאת בין הרחובות ברזיל בצפון לחיים לבנון בדרום. בינואר 2020 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב לאשר את התוכנית, שנועדה להסדיר גישה לרכב לצורך חניה ולהקמת 250 מקומות חניה.

שכנים שערערו על אישור התכונית בפני ועדת הערר, באמצעות עו"ד אלכס כץ ממשרד כץ, גבע איצקוביץ (KGI), טענו כי התוכנית אינה נמצאת כלל בסמכות הוועדה המקומית, שכן ועדות מקומיות מוסמכות על פי חוק להרחיב דרך, אך לא ליצור דרכים עצמאיות. במקרה הנוכחי, טענו העוררים, כי העירייה לא מעוניינת להרחיב את דרך נמיר, אלא ליצור דרך חדשה מקבילה, ולשלב בה מקומות חניה.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב טענה מנגד, כי כוועדה עצמאית, יש לה סמכויות מורחבות, וכי תוספת מקומות חנייה לצד דרך נמיר, כלולה בהגדרה של הרחבת דרכים, ולכן היא פעלה בסמכות.

ואולם ועדת הערר קיבלה את הטיעון של השכנים. בהחלטתה מסבירה הוועדה, כי דרך נמיר מוכרזת כדרך ראשית שמשני צידיה יש רצועות של שטחים ירוקים פתוחים. התוכנית החדשה של העירייה אינה כוללת את הרחבת דרך נמיר, קבעה הוועדה.

"אנו סבורים, כי התוכנית מציעה שינוי משמעותי של המצב התכנוני הקיים - ביטול השצ"פ (שטח ציבורי פתוח, א"מ) ויצירת דרך חדשה המחוברת לשני רחובות שונים בשכונה. לא מדובר בהארכה של אף אחד מהתוואים המאושרים של רחובות אלו ולכן הוועדה המקומית אינה מוסמכת לאשרה", נכתב בהחלטת ועדת הערר המחוזית.

עוד קבעה ועדת הערר, כי התוכנית אינה תואמת את תוכנית המתאר הכוללנית של תל אביב, תא/5000, שבה נקבע כי ככל שתוכנית מפורטת משנה את ייעודו של שטח ציבורי פתוח, עליה להבטיח שטח חלופי.

חברי הוועדה העירו גם כי התוכנית הכוללנית של תל אביב "מכוונת להקמת מקומות חנייה תת קרקעיים ומבקשת להבטיח העדר פגיעה במרחב הציבורי... במקרה דנן אין ספק שהתוכנית מציעה ביטול משמעותי של שצ"פ קיים, המהווה חיץ ירוק, ללא שהיא מבטיחה שצ"פ חלופי השווה באיכותו ובגודלו לשצ"פ המתבטל".

הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"