ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו אמש (שני) עוררו סערה: הם מלאים בסעיפי מדיניות נפיצים בין ימין ושמאל, בהסכמות מעוררות סימני שאלה לגבי מידת הדמוקרטיות שלהן, ובהחלטות שעלולות להצית פה את מאבק הדת והמדינה. אך זה לא כל מה שיש בהם. בין כותרת מרעישה אחת לאחרת, מסתתרים בהסכמים הללו ובקווי היסוד שפורסמו עוד קודם לכן גם סעיפים רבים שנוגעים ל"חיים עצמם", לכלכלה ולחברה בישראל.
אחרי שנה של משבר כלכלי, רצוי וראוי לבחון גם את החלק הזה של תוכניות הממשלה: האם שותפיה מתכוונים בכלל לפתור את בעיות העומק של המשק הישראלי? להתמודד עם הגירעון, עם הפריון הנמוך, עם יוקר המחיה ועם מחירי הדיור? האם הממשלה תילחם בקבוצות הלחץ ובמונופולים? התעמקנו במסמכים המפורטים שפורסמו - זה מה שמצאנו בהם.
דבר ראשון: תקציב
הדבר הראשון והמרכזי שנמצא בהסכמים הקואליציוניים הוא ההחלטה להעביר לא אחד, אלא שני תקציבים דו-שנתיים: בהנחה שהממשלה אכן תושבע ביום ראשון הקרוב, התקציב הראשון, לשנים 2022-2021, יאושר עד 31 באוקטובר 2021 - 140 יום לאחר השבעת הממשלה. גם התקציב הבא יאושר כתקציב דו-שנתי.
אחרי שנתיים ללא תקציב, שבמהלכן עברה ישראל משבר כלכלי מהחמורים שידעה המדינה בשנים האחרונות, העברת תקציב דו-שנתי היא בעלת משמעות עצומה למשק הישראלי, שמשתוקק לוודאות וליציבות. ביחד עם התקציב יעבור גם חוק ההסדרים המשלים, שיכיל רפורמות משמעותיות ולמעשה יספק את הקווים המנחים להתנהלות הכלכלית בתחומים החשובים ביותר (דיור, תחבורה ועוד).
מלבד סימון יעדים, התקציב יצטרך גם לספק מקורות ברורים להוצאות הגדולות שהממשלה מתכננת, בין אם בהעלאות מיסים או בדרכים אחרות, ולהתמודד עם הגירעון הענק. לא פלא אם כך שהממשלה הזו סימנה לעצמה את התקציב הדו-שנתי כיעד המשמעותי ביותר. חשוב לציין עם זאת שגם בהסכמים הקואליציוניים הקודמים, בין הליכוד לכחול לבן, הובטח להעביר תקציב דו-שנתי, אך ההבטחה הזו לא קוימה.
משבר האבטלה והמחסור בעובדי הייטק
בקווי היסוד של הממשלה החדשה מוצג יעד לאומי להעלאת מספר העובדים בהייטק ל-15% מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026. לשם כך הממשלה מתכוונת לקדם את המקצועות הטכנולוגיים בחינוך ולשפר את מערך ההכשרות וההסבות המקצועיות.
ההחלטות בנושא זה, שמוזכר גם בהסכם הקואליציוני של מפלגת ימינה, אמורות להתמודד לא רק עם המחסור בעובדי ההייטק אלא גם עם משבר התעסוקה ושיעורי האבטלה הגבוהים. לשם כך הממשלה מתכוונת לאמץ את המלצות הגורמים המקצועיים, ולרכז את כל נושא התעסוקה וההכשרות המקצועיות במנהלת אחת תחת זרוע העבודה שתעבור למשרד הכלכלה. המערך אמור לפעול בשיתוף המעסיקים, על בסיס מיפוי מקומות העבודה במשק, יצירת מנגנוני הסבה מקצועית ומתוך שאיפה לצמצום האבטלה.
פחות רגולציה
כבר בנקודה השנייה בקווי היסוד מצוין כי "הממשלה תפעל להפחתת רגולציה, הסרת חסמים בירוקרטיים, ודיגיטציה ממשלתית, ולקידום תוכנית משולבת להטבת וטיוב הנטל הרגולטורי". בהסכם עם ישראל ביתנו מפורטים הצעדים המתוכננים בנושא זה, ובעיקרם הקמת ועדת שרים לענייני רגולציה בתוך 30 יום מיום הקמת הממשלה, בראשות שר האוצר או שר אחר מטעם סיעת ישראל ביתנו. כמו כן, כחלק מחוק ההסדרים, מבטיחה ישראל ביתנו לקדם תוכנית כוללת להפחתת הנטל הרגולטורי.
בנוסף, בהסכם עם ימינה מצוינת רפורמה מקיפה במכון התקנים, לצורך הפיכתו לרגולטור מקצועי מסמיך ומתקנן, העברת כל המוצרים האפשריים למסלול תצהיר, וקבלתם של כמה שיותר תקנים מחו"ל ללא התאמות ישראליות מיותרות.
סיוע לעסקים קטנים ולעצמאים
בנוסף, הממשלה מבטיחה בקווי היסוד לחזק את המגזר הפרטי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים, ולשם כך תעמיד רשת ביטחון לעצמאיים. בהסכם עם ימינה מובטח לבחון את האפשרות להפעיל במסגרת הביטוח הלאומי, מודל דמי אבטלה לעצמאיים, וולונטרי או מחייב.
בנוסף, מפלגת ימינה התחייבה בהסכמים הקואליציוניים להילחם בוועדי העובדים הגדולים על ידי קידום השקיפות בארגוני העובדים והענקת האפשרות לבחור בין ארגוני מעסיקים שונים.
משבר הדיור
נושא הדיור והמחירים העולים אינו עלה מצד הסיעות בהסכמים הקואליציוניים, אך הוא מופיע בקווי היסוד של הממשלה. הממשלה מתכננת להתמודד עם הביקוש הגבוה וההיצע הנמוך על ידי תוכנית שיווק של 300 אלף יחידות דיור, שיביא לאישור הממשלה שר השיכון והבינוי, ובה גם מקורות תקציביים ומימוניים לתשתיות ולמוסדות הציבור הנדרשים.
בנוסף הוחלט כי שר הבינוי והשיכון יביא בתוך 60 יום מכינון הממשלה, למועצת מקרקעי ישראל החלטת מדיניות רחבה וסדורה בנוגע לדיור בר השגה והתחדשות עירונית, וכן מדיניות כוללת בנוגע לתמהיל השיווק במחירים ברי השגה בבעלות ולהשכרה וצעדים חדשניים לטובת התחדשות עירונית.
תחבורה
בקווי היסוד של הממשלה נכתב כי "הצדדים מסכימים, כי יש לפעול למימוש פתרונות מהירים ונקודתיים בתחום התחבורה, ולשיפור התחבורה השיתופית והציבורית". פירוט לנושא זה לא מובא בהסכמים הקואליציוניים של אף אחת מהמפלגות ולא ברור איך הממשלה מתכוונת לטפל בבעיה הזו.
בריאות
הממשלה מתכננת לחזק את מערכת הבריאות הציבורית ו"להביא אותה לרמת מוכנות בהתאם למדדים המקובלים ב-OECD", כך נכתב בקווי היסוד של הממשלה. לשם כך, בין השאר, יתווסף תקציב לסל שירותי הבריאות לצורך הוספת תרופות, מכשור וטכנולוגיות רפואיות חדשות, והתקנים שניתנו בתקופת הקורונה יקובעו בבסיס התקציב כתקנים קבועים של רופאים, אחיות ומקצועות פרה-רפואיים. הנושא מוזכר גם בהסכם הקואליציוני עם מרצ, שמבטיחה לקדם את מה שהוחלט בקווי היסוד.
כמו כן בקווי היסוד מצוין צורך חיוני בחיזוק מערך בריאות הנפש, הן בבתי החולים הפסיכיאטריים והן בטיפול בקהילה, ומוזכרת הקמת שני בתי חולים נוספים בנגב ובגליל, במסגרת חוק פרויקטים לאומיים.
צמצום פערים והשקעה בפריפריה
קווי היסוד נפתחים בהחלטה כי "הממשלה תפעל לעידוד הצמיחה על בסיס עקרונות של כלכלה הוגנת המנתבת את ההשקעה התקציבית אל מעמד הביניים, והשכבות החלשות תוך צמצום הפערים החברתיים וחיזוק השירותים החברתיים". אז איך מתכוונים לעשות זאת?
בהסכמים הקואליציוניים של המפלגות השונות מסכימים הצדדים לקדם ולתקצב תוכנית לאומית לחיזוק ולפיתוח הצפון, ובכלל זה תוכנית ייחודית לפיתוח רמת הגולן והעיר קצרין שתעוגן בהחלטת ממשלה.
החברה החרדית
הממשלה הבאה מתכוונת לטפל במידה מסוימת בבעית הפריון של המגזר החרדי. בהסכם עם ישראל ביתנו נקבע כי "כל תלמידי ישראל ילמדו לימודי יסוד, מתוך הכרה כי שילובם בשוק העבודה הכרחי לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל. לצורך כך יבוא הדבר לידי ביטוי בתקציב המדינה בתמריצים חיוביים ושליליים". גם תחום ההכשרות המקצועיות צפוי לפנות לאוכלוסיות חלשות שפריונן נמוך באופן יחסי, ביניהן לאוכלוסייה החרדית.
בנוסף, בקווי היסוד התחייבו הסיעות לתמוך בחוק הגיוס, שאמור לשלב את החרדים בחברה הכללית וכתוצאה מכך גם בשוק העבודה בעתיד. עם זאת, מהלך כזה עלול לגרור התנגדות עזה מצד המגזר החרדי, ולא ברור איך הממשלה מתכוונת ליישמו.
החברה הערבית
בהסכם עם מפלגת רע"ם מפורטים הצעדים הרבים שועדו לשפר את מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל. בין השאר תאושר תוכנית חומש לצמצום פערים בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, בהיקף תקציבי של 30 מיליארד שקלים עד תום שנת 2026. התוכנית תכלול, בין היתר, השקעות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעסוקה, החינוך וההשכלה הגבוהה, תכנון שיכון ודיור, חיזוק השלטון המקומי, חדשות והייטק, עידוד עסקים ויזמות, תיירות, חלקות, תשתיות מים וביוב.
בנוסף הממשלה תאמץ את התוכניות האסטרטגיות של נתיבי איילון לתחבורה עירונית במגזר הערבי, תאשר במסגרת תקציב המדינה תיקון עיוותים בקידום פרויקטים ביישובים הערביים ותפעל להגדיל את יעד השיווק של יחידות דיור במגזר הערבי ל-10,000 יחידות בשנה.
מה לא מצאנו בהסכמים?
יוקר המחיה
הדבר הבולט ביותר שלא תמצאו בקווי היסוד של הממשלה ובהסכמים הקואליציוניים שנחתמו הוא מילה אחת על התמודדות עם המונופולים ושבירת הריכוזיות במשק, שעל פי דוח המבקר ממאי, אחראיות במידה רבה ליוקר המחיה בישראל, בעיקר בתחום המזון.
בנוסף, הממשלה מבטיחה לחזק את החקלאות הישראלית, משימה חשובה כשלעצמה. עם זאת, אופי התמיכה בחקלאות הישראלית היום, על ידי מכסות ייבוא ומכסים גבוהים על תוצרת חקלאית, פוגעת בצרכן וגורמת לעליות מחירים. הממשלה לא מצהירה על כוונות לשנות את אופי התמיכה בחקלאים כך שיפגע פחות בצרכן הישראלי. בתקופה של עליות מחירים, נראה שהממשלה הבאה לא שמה את הנושא הזה בראש מעיניה.