ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, יצר אינספור סערות במהלך כהונתו - מהמענקים האוניברסליים שיזם והוביל, דרך ריבי הצעקות התכופים באולפני החדשות, ועד ההבטחה המפליגה לדמי אבטלה שנה קדימה. מי ידע שדווקא הודעתו על פרישה אמש (שני), לאחר חמש וחצי שנים בתפקיד, תוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה, הישר ממסדרונות האוצר. גורמים באוצר ששוחחו עם N12 התבטאו בצורה חריפה באופן חריג על תקופתו של שמחון, באמירות שחושפות כיצד התנהלה הממשלה בשיאו של המשבר הכלכלי.
"לאורך הקורונה שמחון נהיה שיכור כוח", אומרים בשיחות סגורות גורמים באוצר, שהיו מעורבים בעבודה מול האדם שהפך במהלך תפקידו לאיש אמונו של רה"מ לשעבר נתניהו. "הוא נהנה מהעובדה שביבי היה ביבי, ישראל כץ היה ישראל כץ, ואז בן אדם כמו אבי שמחון יכול לברבר שטויות מפה ועד להודעה חדשה, להסביר למה מענק לכל אזרח היה נדרש, ולמה הוא כל הזמן רצה לשפוך עוד כסף ועוד כסף בלי חשבון בכלל, לא משנה מה היו הנתונים".
ראש המועצה הלאומית לכלכלה כפוף ישירות לראש הממשלה. לפי הגורמים, "שמחון היה בעצם פקיד מקצועי בכיר מאוד, שגרם לתהליכי עבודה פגומים בממשלה ונתן לפוליטיקאים יכולת להגיד, 'הנה, מישהו תומך בנו'. זאת הייתה בעיה חמורה. הוא בן אדם שעשה נזק והיה צריך ללכת מזמן. לא שהאוצר חסין מביקורת, אבל זאת הייתה רמה נמוכה מאוד".
"יש דברים שהוא עשה בסדר, אבל הדבר הכי גרוע מבחינת אבי בקורונה ובכלל, זה הזניית עבודת המטה", הוסיפו אותם גורמים. "הבעיה היא לא שהוא ג'ינג'י משוגע, אלא שהוא היה לוקח איזה גרף אחד עלום, נטול כל קונטקסט, ומסיק ממנו תילי תילים של תיאוריות. הוא היה מבטל כל עבודת מטה, ובעצם בעידן שבו הממשלה כל כך ניסתה לרסק כל עבודת מטה, שמחון היה שם ופשוט גרם לקבלת החלטות רעה מאוד".
מצד שני, גם לשמחון לא היו חיים קלים עם האוצר. האמון בינו לבין אנשי המשרד הלך ודעך לאורך המשבר, בכירי המשרד כבר לא ששו לשתף עמו פעולה ולעיתים אף נמנעו מתיאום פגישות עם שמחון.
"לא ייעוץ מקצועי, אלא הכשרת השרץ"
ההתבטאויות יוצאות הדופן הללו מגיעות שעות אחרי ששמחון תקף את אנשי האוצר בכנס של מכון אהרון במרכז הבינתחומי הרצליה. שמחון טען כי אגף התקציבים "הציב כאלה מגבלות שאי-אפשר היה לעבוד איתם". עוד אמר כי אסור היה "לתת את המפתחות" לאגף בקבלת ההחלטות.
שמחון לא נמנע מעימותים סוערים גם בשידור חי וגם כשהיה בתפקיד. כך למשל, בשיאו של המשבר הכלכלי, שוחח עם בעל עסק קטן ב"מהדורה המרכזית", וכשזה אמר לו שהוא רעב ללחם הביע שמחון ספקנות באשר לאמיתות הטענות: "אני לא בטוח שאתה רעב ללחם", ענה לו. במקרה אחר עלה לשידור ביחד עם מנכ"ל ובעלי קבוצת פוקס, הראל ויזל, והבהיר לו שהוא "מאוד עשיר ומוצלח" ולכן ייפתח אחרון.
אולי זו הסיבה לכך שגם בכירים במשק, שעבדו מול שמחון בישיבות על מצב העסקים והתעסוקה במהלך משבר הקורונה, העידו בשיחות עם N12 על החלטות פוליטיות במועצה הלאומית לכלכלה. "שמחון בעיקר היה מזוהה עם המטרות של ראש הממשלה לשעבר וחלק ניכר מהמלצותיו נועדו לסייע לנתניהו בקלפי", אמר אחד הגורמים העסקיים שהיה מעורב בדיונים. "המענקים הישירים למשפחות, למשל, זה לא היה ייעוץ כלכלי-מקצועי אלא יותר תהליך של הכשרת שרץ".
הפיצוץ מול הדרג המקצועי והמחליף המיועד
חלוקת המענקים לפני שנה וההימנעות של הממשלה מאישור תקציב מדינה מסודר לוותה בפיצוץ מול הדרג המקצועי באוצר, שהרגישו כי השיקולים הפוליטיים גוברים על השיקולים המקצועיים בשעת משבר כלכלי חמור. המתחים הגיעו לשיא עם פרישתם הרועמת של כמעט כל השדרה הניהולית באוצר: תחילה הודיע החשב הכללי רוני חזקיהו על פרישתו, לאחר מכן הצטרף אליו ראש אגף התקציבים שאול מרידור, ואף מנכ"לית המשרד קרן טרנר, ועוד כמה מסגני האגפים.
גם בנק ישראל, שהיה מתואם עם שמחון לאורך מרבית התוכנית הכלכליות של הממשלה בקורונה, התנגד במקרה זה על ההחלטה לחלק את המענקים. שמחון עצמו הסביר את ההחלטה על חלוקת מענק לכל אזרח, שעלתה למדינה כ-6.5 מיליארד שקלים, בטור שכתב ל-N12 במהלך המשבר: "אנחנו מזריקים שמן לגלגלי המשק, במהירות וביעילות, גם אם לא רק למי שהכי צריך אותו".
עוד ספג שמחון ביקורת על החלטת הממשלה להבטיח מראש דמי חל"ת באופן גורף לשנה קדימה, ללא הבדל גיל, מצב משפחתי או משלח יד. כך נוצר מצב שבו עד היום, 4 חודשים אחרי היציאה מהסגר האחרון, עדיין מורגש מחסור חמור של כוח אדם בעבודות המתאפיינות בצעירים, כמו למשל עבודה במסעדות ובמסחר.
כהונתו של שמחון כללה עימותים גם מול בנק ישראל. מכניסתו לתפקיד כראש המועצה, התבטא שמחון בחריפות נגד מדיניות רכישת הדולרים של הבנק, בטענה ששמירה על שקל נמוך פוגעת בהשקעות. ב-2018 נחשב שמחון כמועמד המוביל לתפקיד נגיד הבנק המרכזי, אבל לבסוף בחרו נתניהו ושר האוצר דאז משה כחלון לתפקיד הנגיד את פרופ' אמיר ירון.
ד"ר מיכאל שראל נחשב למועמד המוביל להחלפת שמחון כראש המועצה הלאומית לכלכלה. שראל היה בעבר הכלכלן הראשי האוצר, בתחילת העשור הקודם, לתקופה של שנתיים. עוד כיהן שראל ככלכלן בבנק ישראל ובבנק העולמי, וכן עבד בהראל ביטוח ופיננסים.
מלשכתו של פרופ' שמחון נמסר בתגובה: "אף פעם בכלל ובמהלך משבר הקורונה בפרט, לא קרה שראש הממשלה נתניהו ביקש מפרופ׳ שמחון 'להכשיר' מהלך שהוא יזם. בחלק מהפעמים ראש הממשלה נתניהו ביקש מפרופ׳ שמחון תוכנית כלכלית מפורטת ובחלק מהמקרים פרופ׳ שמחון יזם את המהלכים, כמו במקרה המענקים לכל אזרח, שהביא לאישור ראש הממשלה נתניהו.
"פרופ' שמחון קיים תמיד דיונים ארוכים וממצים שכללו כלכלנים במועצה הלאומית לכלכלה, פרופסורים מהאקדמיה וברוב המקרים גם את בנק ישראל. הדיונים הללו התקיימו על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המסים, הביטוח הלאומי ועבודות מקצועיות שהמועצה הזמינה מגופים חיצוניים, כגון חברת הייעוץ 'דלויט'".