עובדי משרדי הממשלה משתכרים בממוצע כ-16,700 שקלים בחודש, לעומת שכר ממוצע במשק של כ-12,800 שקלים – כך עולה מדו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר שמתפרסם היום (ג') ומתייחס לנתוני שנת 2019. השכר הממוצע למשרה במשרדי הממשלה צמח בתוך שנה ב-2.2%, לעומת עלייה של 2.5% בשכר הממוצע במשק. היקף ההוצאה על שכר עובדי המגזר הציבורי הוא כ-190 מיליארד שקלים בשנה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
השכר הגבוה ביותר בשירות המדינה נרשם במערכת הביטחון עם כ-18,300 שקלים בממוצע לעובד. במערכת הבריאות הממשלתית משלמים כ-17,000 שקלים בממוצע לעובד, כאשר הרופאים מזניקים את הממוצע עם כ-37,000 שקלים למשרה מלאה. השכר הממוצע לעובד במערכת החינוך עמד על 12,000 שקלים, נמוך יותר מהממוצע בכלל המשק.
הממונה על השכר מפרט אתגרים רבים בדרך להפיכת המגזר הציבורי ליעיל יותר – צורך שהומחש בשנה האחרונה לנוכח המשבר. "משבר הקורונה והשלכותיו בתחום הכלכלה, הוא הזדמנות לרפורמות נדרשות במגזר הציבורי", נכתב בדו"ח, "מנגנון הקביעות, עליית שכר אוטומטית כפונקציה של הוותק, הסכמי שכר שהוצאו מהקשרם המקורי לרבות החזקת רכב, גמול השתלמות ושכר עידוד – כל אלה הם דוגמאות לסוגיות שכריות, שהתאמתן לשוק העבודה הנוכחי והעתידי עשויה לסייע".
לפי הממונה, כיום קיימים פערים בין שכר העובדים במגזר הציבורי לבין כישוריהם. למשל, אין כמעט התאמה בין ציון הפסיכומטרי של העובד לבין שכרו, בניגוד מוחלט למצב במגזר הפרטי. הסיבה לכך היא הסכמי השכר הקיבוציים במגזר הציבורי.
נקודה נוספת שמעלה הממונה עלולה להצביע על סיאוב במשרדי הממשלה, שבהם קיימות כ-36,000 משרות. לפי הדו"ח, כחמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של העובדים אינם בגין עבודה בפועל, נתון השקול ליום עבודה בשבוע. כ-80% מהעובדים במשרדי הממשלה מרוויחים שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק.
בניגוד לשנים קודמות, הפעם לא מתפרסמות בדו"ח דוגמאות לשיאני השכר. ואולם, מפורט השכר החציוני לעובדים בדירוגים בכירים. בראש הרשימה שופטים ומקביליהם, המשתכרים בכ-58,000 שקלים בחודש. אחריהם יועצים משפטיים בחוזים מיוחדים (42,000 שקלים) ומנכ"לים (41,000 שקלים).
פנסיה של 7.7 מיליון שקלים
הפורשים כיום ממערכת הביטחון זכאים להטבת פנסיה תקציבית גדולה. אנשי קבע וקצינים בצה"ל פורשים בממוצע בגיל 47 וזכאים לפנסיה בגובה ממוצע של 7.7 מיליוני שקלים – סכום גבוה פי כמה מהמשולם בגופים אחרים.
קצינים בצה"ל, במשטרה ובגופים החשאיים מקבלים קצבה של כ-20,000 שקלים בממוצע. הממונה מזכיר כי לפי הסכמי עבר, צה"ל צריך לערוך קיצוצים שיחתכו את הקצבה הממוצעת ב-40% ל-12,000 שקלים. במשרד האוצר סבורים שיש לצמצם את הפערים בין התנאים לוותיקי מערכת הביטחון לבין צעירים שחותמים על קבע ומקבלים תנאים נמוכים בהרבה.
בעיה מקבילה נמצאה במערכת החינוך. ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים בקרב מדינות ה-OECD, בשל רכיב הוותק שהוא הדומיננטי ביותר בקביעת שכרם של מורים בישראל.
באשר למערכת הבריאות, הממונה על השכר קובע כי נכשלה תוכנית המדינה לתמרוץ רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים. שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז – 41,400 שקלים לעומת 33,400 שקלים בהתאמה. ואולם, נמצא כי תוכניות עידוד אלה, שעלותן מוערכת בכ-2 מיליארד שקלים, השפיעו במידה מועטה על משיכת מתמחים לפריפריה ולא נמצאה עדות מובהקת על משיכת מתמחים למקצועות במצוקה.