שמתם לב לקצב הודעות האס.אמ.אס המציעות לנו הלוואות בחודשים האחרונים? "כסף בחשבון עוד היום", "בלי ערבים", "מותאמת לתקופה הקורונה", "גם למסורבי בנקים" ?. אלפים שזקוקים להלוואה באופן מידי, ולרוב הבנקים מסרבים להעניק להם הלוואות, כבר התפתו ולקחו הלוואות כאלו והפסידו מאות אלפי שקלים.
התופעה לא ממש חדשה, אך היא מזנקת בחודשים האחרונים תוך ניצול פגיעותם הכלכלית של רבים במשבר הקורונה. על פי נתוני הרשות להגנת הצרכן יש גידול של 45 אחוזים במספרן של החברות העוסקות ב"עוקץ פיננסי" בחודשי הקורונה לעומת אשתקד.
מה שמאפיין את העוקץ הפיננסי בתקופת הקורונה, זה שלא מדובר בשוק אפור (לגיטימי או פלילי), שמציע הלוואות למסורבי בנקים. אלו גם לא חברות כרטיסי אשראי שמציעות הלוואות בריביות גבוהות. ההצעות כעת מגיעות בעצם מ"מתווכים" – חברות, ואפילו רשת של חברות באותה בעלות שכל פעם, תחת שם אחר וטלפון אחר, מגיעות לטלפונים שלנו.
רק לפני מספר חודשים עצרה המשטרה באזור הצפון 14 בני אדם שלפי החשד הונו אנשים שהיו זקוקים להלוואות, גבו מהם מאות שקלים כ"דמי טיפול" - ונעלמו. במשטרה חושדים כי היקף ההונאה הגיע למיליון שקלים. החשודים הפעילו כמה אתרים המציעים הלוואות, ופנו לאנשים תוך "טרגוט" שלהם לאחר שחיפשו הלוואות באמצעות האינטרנט. לרוב מדובר באנשים שבשל דרוג האשראי שלהם אינם יכולים לקבל הלוואות מבנקים או חברות כרטיסי אשראי.
איך פועלות החברות? בכל מסרון עם הצעה להלוואה מהירה שאתם מקבלים, יש כתובת אתר שמקליקים עליו תתבקשו למלא פרטים, לבקש את ההלוואה און ליין או לבקש חזרה של נציג טלפוני. לאחר מילוי הפרטים תקבלו הצעה להלוואה עם ריבית די סבירה (סביב ה-10 אחוזים, שלמסורבי בנקים היא אטרקטיבית), אבל כאן טמון העוקץ. אם תרצו לקבל את ההלוואה תאלצו, בחלק גדול מהצעות, לשלם "דמי טיפול על בחינת זכאות", "דמי טיפול על פתיחת תיק" (למרות שהם לא אלה שפותחים את התיק) ועמלות כאלו ואחרות. לאחר שתשלמו להם את הכסף- רוב הסיכויים שהם יעלמו בלי להשאיר עקבות, ובטח בלי להחזיר לתת לכם הלוואה או להחזיר את הכסף ששילמתם.
אלו שכן יענו, לרוב יסדרו לכם הלוואה בתנאים לא אופטימליים (למרות שהתחייבו לעשות כך). החברות הללו פונות לגופים גדולים והראשון שמסכים להלוות את הכסף- הוא הראשון שהם מציגים ללקוח בתור "ההלוואה הכי טובה" עבורו.
מבטיחים תנאים טובים ומרמים את הלקוח
ברשות להגנת הצרכן זיהו את המגמה, בשיתוף פעולה עם בנק ישראל ורשות המסים, והם מזהירים שלא מדובר רק בהצעות למתן הלוואות, אלא גם בהבטחות להחזרי מס, טיוב נתוני אשראי במאגר הארצי, הבטחות סרק לתווי נכה תמורת סכום נאה, ועוד.
אניטה יצחק, סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מסבירה, כי מדובר בפגיעה, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת על אנשים שחוו פגיעה כלכלית שבמשבר הקורונה גדלה מאוד, ויש רבים שלא יכולים לקבל הלוואות בבנקים. חלק מהמקרים כבר הועבר לטיפול המשטרה והם מואשמים במרמה והלבנת הון.
"התופעה שהתגברה מאוד היא של חברות שמתווכות הלוואות", אומרת יצחקי. "הן לא מוציאות כסף משלהן, אלא פונות לגופי הלוואות גדולים ומורשים, ולכן קשה לקרוא לזה שוק אפור. הבעיה היא שהם פועלים תוך הטעיית הלקוחות, שנמצאים במצוקה כספית ומחפשים פתרונות מיידיים.
"החברות האלו משלשלות לכיסן 15 אחוזים-20 אחוזים מגובה ההלוואה רק מהתיווך", היא מסבירה "חלקן מסבירות שיבדקו לטובת הלקוח את ההלוואה הטובה ביותר עבורו, אבל בפועל נותנים לו את הראשון שנענה, והלקוח מפסיד אלפי ועשרות אלפי שקלים כי יכול לקבל הצעה טובה יותר".
הלוואות עלולות להפוך לסם ממכר ואז ההידרדרות מובטחת
שחף ארליך, מנכ"ל חברת "טריא", חברה מורשית ומפוקחת להלוואות בין אנשים ועסקים, מדגיש: "אין מעקב מסודר אחרי תחום זה ואין לאף אחד אין את הנתון המספרי של כמה אנשים לקחו הלוואות כאלה השנה. אלינו הגיעו עשרות לקוחות שביקשו הלוואות שמהוות הלוואות נוספות, הרבה פעמים כדי להחזיר חוב של הלוואה קודמת".
"יש פה בעיה של חינוך פיננסי", הוא מתריע, "אסור לקחת הלוואה כדי לכסות הלוואה, זה רק יוצר חוב גדול יותר שיהיה קשה הרבה יותר בעתיד לכסות. נוצר מצב שאנשים לוקחים הלוואה לא כתרופה נקודתית לפתור עניין מסוים, אלא כסם ממכר שרק מסבך אותם יותר".
איך להיזהר מלקיחת הלוואות מגורמים מפוקפקים?
"כשלוקחים הלוואה חשוב לשים לב מה אומרים לנו, אבל גם מה לא אומרים לנו. אני הייתי מוותר על הצעה שמגיעה בSMS או אתרים שמבטיחים "הלוואה בצ'יק".
"חשוב לבדוק גם, שחושפים בפנינו את כל הפרטים של ההלוואה כולל האותיות הקטנות - הם מחוייבים להגיד לנו מה העמלות על ההלוואה, מה הריבית המשוקללת והכי חשוב - שהם בודקים איתנו מה מטרת ההלוואה. גופים מקצועיים ולגיטמיים למתן הלוואות ירצו לדעת גם מה מטרת ההלוואה.בכל מקרה, אם זאת "הלוואה לכל מטרה", כשהמטרה היא להחזיר חובות, אסור לקחת. זה נראה כאילו אנחנו פותרים את הבעיה הנקודתית אבל בעצם מעמיקים את הבור," הוא מזהיר.