הירושלמים עוזבים את ירושלים – אבל לאן? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים מובילה את טבלת מאזן ההגירה השלילית, בשנת 2019 נכנסו לעיר 11,857 תושבים חדשים ועזבו אותה 20,097 תושבים. כלומר, בשנה זו הצטמצמה אוכלוסיית העיר ב- 8,240 תושבים. אז לאן הם עוברים?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"הנתונים מצביעים על מגמה בולטת שאנחנו מרגישים גם בשטח", הסביר רוני כהן, מנכ"ל חברת אלדר שיווק. אם בעבר ירושלמים היו עוזבים את העיר לטובת מגורים בערים הסמוכות, כמו מודיעין, בית שמש, מבשרת ציון וכדומה, הרי שהיום אנחנו רואים שהירושלמים מתרחקים עוד יותר מאזור ירושלים ומגיעים גם לערי המרכז. זה קורה בעיקר בקרב משפרי דיור בגילאים בוגרים יותר, 50 ומעלה".
כהן מצביע על מספר סיבות מרכזיות להגירה השלילית בירושלים: אחת המחירים הגבוהים בבירה – "היום מחיר ממוצע לדירה חדשה בת 4 חדרים עומד על 2.3 מיליון שקל. באשקלון, לשם השוואה, אפשר לרכוש דירת 4 חדרים חדשה במחיר של כ- 1.6 מיליון שקל". הסיבה השנייה היא השינוי באופי האוכלוסייה בעיר: "ככל שהעיר מתחרדת, כך האוכלוסייה הדתית-לאומית והאוכלוסייה החילונית לא מוצאות את עצמן בעיר".
הסיבה השלישית שמציין כהן היא מפתיעה יותר – הירושלמים רוצים לגור ליד הים. עופרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, לא יכולה אלא להסכים. שם מציינים שבפרויקט שהם בונים במרינה של אשקלון, אחוז הרוכשים הירושלמים נמצא במגמת עליה משמעותית: לפני שנה 30% מהרוכשים היו תושבי ירושלים, והשנה חלקם היחסי עלה ל-50%. "זיהינו טרנד מעניין מאוד בקרב הרוכשים בפרויקט: מדובר בתושבי ירושלים שהבינו את היתרון במגורים ליד הים, ואת איכות החיים הנגזרת מכך", מתארת חדד.
גם בפרויקט שבונה חברת יוסי אברהמי בשכונת נווה עופר בדרום תל אביב, 20% מרוכשי הדירות הם ירושלמים. לדברי יפה סדן, סמנכ"לית השיווק והמכירות בחברה: "רוב הדירות שנמכרו לירושלמים נמכרו למגורים ולא להשקעה. יש יתרונות ברורים לפרויקט עבור רוכשים המגיעים מירושלים, אחת מהן - הפרויקט קרוב לים, לפארק, לבתי ספר והכול במרחק הליכה".
ובכל זאת, ירושלמים לא עוברים רק לערי החוף ויש כאלה שלא מוותרים כל כך מהר על אוויר הרים צלול כיין. בחברת צרפתי שמעון, הבונה פרויקט מגורים בשכונת רכס חלילים שבמבשרת ציון, מציינים שכמחצית מרוכשי הדירות בפרויקט הם ירושלמים. לדברי אבי צרפתי הסמנכ"ל: "משבר הקורונה הביא לשינויים בהעדפות המגורים של רוכשי הדירות, השהייה המרובה בבתים הובילה רוכשים רבים להעדיף חיפוש אחר קורת גג המאפשרת מרחב מחייה גדול ועם שטחים פרטיים פתוחים, כמו: גינה רחבת ידיים או מרפסת גדולה".
ומה אומרים התושבים?
ורד ויואב גדליה, שרכשו דירה בפרויקט בדרום תל אביב הסבירו: "שנינו עובדים באזור המרכז, לפחות חלק מימי השבוע, הנסיעות הלוך ושוב לעבודה מתישות אותנו ופוגעות בזמן האיכות המשפחתי שיש לנו עם הילדים, בני 5 ושנתיים. הקרבה למקום העבודה, למשפחה, לים, לפארק - אלה יתרונות שאין לנו בירושלים".
לדברי דוד (שביקש להישאר בעילום שם), אשר רכש דירה באזור ירושלים: "השכונה שלנו, רמת אשכול, שינתה את פניה בשנים האחרונות לבלתי הכר. משכונה חילונית שקטה ונעימה, אט אט נכנסו משפחות חרדיות ורכשו עוד ועוד דירות בשכונה. בבניין שלנו נותרנו המשפחה החילונית היחידה. למרות יחסי הידידות עם שכננו החרדים, עלו כל מיני קשיים, למשל להתראות עם ילדינו בשבתות, כי נוצר מצב שבו לא נעים לנו להניע את הרכב בשבת או להזמין אלינו אורחים בשבת וכדומה".