אחרי שנה קשה שבמרכזה משבר כלכלי חמור בצורה יוצאת דופן, באוצר צופים ששנת 2021 תעמוד בסימן צמיחה כלכלית, כך על פי דוח הנומרטור שפורסם היום (שני) על רקע ההקלות המשמעותיות למשק. היקפה של הצמיחה, טוענים באוצר, תלוי במידת ההצלחה של ההשתלטות על המגפה וצמצום המגבלות על הפעילות הכלכלית. לפיכך ייצרו במשרד שני תרחישי התאוששות לשנת 2021: תרחיש אופטימי ותרחיש פסימי. תרחישים אלו ישפיעו על הצמיחה, על התוצר וגם על האבטלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בתרחיש המרכזי והאופטימי יותר (התאוששות הדרגתית), המשק יתאושש בקצב שאפיין את היציאה ממשבר הסאב-פריים. התרחיש מניח חיסון האוכלוסייה במחצית הראשונה של שנת 2021, כשבתקופה זו עדין ישנן הגבלות בריאותיות בהיקף מצומצם. בתרחיש זה צפויה צמיחה בשיעור של 4.9%. ההתאוששות בתרחיש זה צפויה להיות מובלת על ידי הצריכה הפרטית שהחלה להתאושש כבר במחצית השנייה של שנת 2020, וכן על ידי הגידול בהשקעות ובהגדלת היקף היבוא.
התרחיש הפסימי יותר הוא תרחיש החמרה, שמניח קיום תחלואה משמעותית לאורך שנת 2021, לדוגמה בשל מוטציה או התארכות מבצע התחסנות האוכלוסייה מעבר לצפוי. בתרחיש כזה המשק יתאושש בקצב שאפיין את היציאה ממשבר הדוט-קום/האינתיפאדה השנייה. מדובר בהתאוששות איטית שמשקפת פגיעה מתמשכת. הצמיחה בתרחיש זה תהיה מתונה ותסתכם ב-2.8%.
בתרחיש המרכזי התוצר בשנת 2021 יעלה מעבר לתוצר 2019, אך עדיין יהיה נמוך בהשוואה לתוצר החזוי טרם המשבר. בתרחיש ההחמרה התוצר בשנת 2021 יהיה דומה לזה של שנת 2019 – המשמעות היא הפסד של שנתיים בצמיחה רגילה. במונחי תוצר לנפש, הרמה ששררה בישראל ב-2019 תושג רק ב-2022 בתרחיש הבסיס, ובשנים 2023-2024 בתרחיש ההחמרה.
הגירעון בשנה האחרונה הגיע לשיעור גבוה במיוחד של 12.4%, אך באוצר צופים שהוא יירד ל-8.8% בהנחה שלא יתבצעו צעדי קיצוץ בתקציב או העלאות מסים. גורמים באוצר אומרים שכדי לחזור לתוואי של גירעון נמוך יהיה צורך בקיצוצים של עשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות.
מתי שוק העבודה יחזור לעצמו?
השפעות המשבר הורגשו ביתר שאת בשוק העבודה, עם עלייה של שיעור האבטלה לרמת שיא של 36.1% במהלך הסגר הראשון בחודש אפריל (לפי ההגדרה הרחבה הכוללת מובטלים, עובדים בחל"ת ומפוטרים טריים שאינם מחפשים עבודה). בממוצע, עמד שיעור האבטלה הרחב ב-2020 על 15.3% ,זאת בהשוואה ל-3.8% ב-2019.
לפי תחזית האוצר תחול ירידה משמעותית בשיעור האבטלה אבל עדיין מוקדם לקבוע תחזית מדויקת ולכן הטווח נע בין 260 ל-380 אלף מובטלים ב-2021. שיעור האבטלה ב-2021 בתרחיש האופטימי צפוי להיות 8.6% בממוצע שנתי ו-6.5% בסוף השנה (שיפור לעומת 8% בסוף השנה, בתחזית שפורסמה בספטמבר). בתרחיש הפסימי שיעור האבטלה הממוצע השנתי יהיה 11.6%, ויעמוד על 9.5% בסוף השנה (שיפור לעומת 12.4% בסוף השנה, בתחזית של ספטמבר).
באוצר מבהירים שהצמיחה הצפויה תלויה במידה רבה בהתאוששות של שוק העבודה, וקיים חשש לשינוי מבני בשוק העבודה שיעלה את האבטלה בטווח הבינוני ויעיב על ההתאוששות של הצריכה הפרטית ועל פתיחת עסקים חדשים.
התוצר לא התרסק - והתודות להיי-טק
התוצר בשנת 2020 התכווץ ב-2.4% בהשוואה לשנה חולפת. היות וטרם משבר הקורונה תחזית הצמיחה בשנת 2020 עמדה על 3%, המשבר הוביל לפגיעה מצטברת של 5.4% על התוצר. בהשוואה עולמית, הפגיעה בכלכלה הישראלית כתוצאה ממשבר הקורונה מצומצמת יחסית. לפי תחזית ארגון ה- OECD התוצר במדינות החברות בארגון צפוי להתכווץ ב-5.5%.
הסיבה המרכזית לפגיעה הפחותה במשק הישראלי נוגעת להרכב הענפי של הכלכלה הישראלית, שמפחית את החשיפה למשבר בהשוואה לרוב מדינות הארגון. המשק הישראלי מוטה טכנולוגיה, ויצוא שירותי ההיי-טק המשיך לצמוח בקצב מהיר. מנגד, יצוא שירותי התיירות, שנפגע קשות, מהווה נתח קטן בלבד מהיצוא הישראלי.
עיקר הפגיעה בתוצר מקורה בהתכווצות רכיב הצריכה הפרטית, שירדה ב-9.4% במהלך 2020. ההתכווצות בצריכה הפרטית משקפת ככל הנראה את צמצום אפשרויות הצריכה עקב המגבלות, לצד הפגיעה בהכנסה הפנויה לאור הפגיעה בתעסוקה.
שר האוצר, ישראל כ"ץ, מסר עם פרסום הדוח: "הנתונים שפורסמו היום מצביעים על מגמה אופטימית של פגיעה נמוכה יחסית לעולם שתסייע בהתאוששות המשק. זה תוצר של מדיניות כלכלית נכונה ואחראית אותה אני מוביל. כעת האתגרים הניצבים בפנינו יהיו התמודדות עם המשבר בשוק העבודה, ושיפור נתוני האבטלה באמצעות המשך עידוד המובטלים לחזרה לעבודה באמצעות תמריצים, הכשרות מקצועיות, מתן סיוע למעסיקים וביצוע רפורמות תחרותיות והשקעות לצמיחת המשק. אמשיך לפעול במרץ ובאחריות עד אשר המשק הישראלי ישוב לשגרה מלאה ולצמיחה האופיינית לו".