לראשונה מאז המשבר הכלכלי של 2008 - רמת החיים בישראל ירדה, כך עולה מדוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2020 שפורסם היום (חמישי). גם רמות האי-שוויון עלו בצורה משמעותית ב-2020, אך "תוקנו" על ידי מתן הקצבאות והסיוע מהמדינה. באופן מפתיע ובשל הירידה ברמת החיים הכללית – ממדי העוני בישראל דווקא הצטמצמו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על פי הדוח, רמת החיים ב-2020, שנת הקורונה, ירדה ב-4.4%. ירידה משמעותית כזו לא הורגשה בארץ כבר 20 שנה, והפעם האחרונה שבה נמדד שיעור ירידה כזה היה במשבר הכלכלי שליווה את האינתיפאדה השנייה ב-2001. הירידה ברמת החיים לנפש, ללא ההשפעה הישירה של תשלומי העברה ומיסים, הייתה גבוהה אף יותר - ירידה של כ-23%.

הירידה ברמת החיים לפי הביטוח הלאומי שווה לירידה בקו העוני, שהוא חציון ההכנסה הפנויה לנפש, ומכיוון שההכנסה ירדה במהלך המשבר, כך ירד גם קו העוני. ההכנסה של צעירים וגילאי הביניים ירדה בשיעורים המשמעותיים ביותר: 11%-12% כשמדובר בהכנסה הכלכלית (ללא תשלומי העברה ומיסים) וכ-3% בהכנסה הפנויה.

ירידות בהכנסה אפיינו את כלל האוכלוסייה העובדת, שכירים ועצמאים, אך דווקא ההכנסה של אוכלוסיות שלא לוקחת חלק בשוק העבודה, המתאפיינות ברמת עוני גבוהה מאוד בדרך כלל, אפילו עלתה בכ-6% הודות למענקים אוניברסליים שונים שניתנו בגין משבר הקורונה.

חלוקת סלי מזון לקראת החג בעמותת "פתחון לב" (צילום: פתחון לב)
חלוקת סלי מזון לנזקקים, ארכיון | צילום: פתחון לב

עוני

מספר העניים בישראל בשנת 2020 היה 1.98 מיליון, מתוכם כ-907 אלף ילדים וכ-135 אלף קשישים. עם זאת תמונת המצב מורכבת יותר: בעוד שתחולת העוני של נפשות, הנמדדת לפי ההכנסה הכלכלית (הכנסה ללא מיסים וקצבאות) עלתה בשיעור ניכר של 6.5% - מ-30.3% ל-36.8%, ממדי העוני הנמדדים לפי ההכנסה הפנויה לא רק שלא עלו אלא אף ירדו: מ-22.4% ל-21.6%.

הסיבות לתופעה החריגה הן: מצד אחד צמצום האי-שוויון בהתפלגות ההכנסות ומצד שני ירידת קו העוני. כלומר משום שהעוני נמדד באופן יחסי, אנשים שנחשבו עניים בשנה שעברה, לא נחשבים עניים היום, משום שרמת החיים של כלל האוכלוסייה ירדה. אם מודדים את שיעור העניים בישראל בהשוואה לקו העוני של 2019, מוצאים כי שיעורי העוני נותרו כמעט זהים, עם עליות של כ-0.5% ב-2020.

עוני קשישים (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
צילום: נתי שוחט, פלאש/90

בנוסף, כתוצאה מהסיוע הרב שהגישה המדינה לאזרחים במשבר הנוכחי, סיוע שהיה פרוגרסיבי באופיו, מצבם היחסי של העניים אף השתפר במעט ב-2020. מדד חומרת העוני (FGT), שמחשב את המרחק של הכנסת העניים מקו העוני, תוך מתן משקל גבוה יותר לעניים יותר, ירד מ-30.7 ל-28.8.

קצבאות

אז כמה באמת עזר הסיוע הממשלתי למתן את העלייה בעוני? על פי הדוח ב-2019-2018 מעורבות הממשלה הישירה חילצה מעוני כ-38% מהמשפחות וכ-26% מהנפשות. שיעור זה עלה ב-2020 לכ-50% מהמשפחות ולכ-41% מהנפשות.

גם שיעור החילוץ מעוני של ילדים, שנמצא לרוב מתחת ל-10%– עלה משמעותית לכ-27% מהילדים ב-2020. כלומר, יותר מרבע מהילדים חולצו מעוני בזכות סיוע ממשלתי. החילוץ מעוני אצל קשישים היה ונותר גבוה, עלה מ-74% ל-78%.

שתי הקצבאות שב-2020 הגדילו משמעותית את האפקטיביות שלהם בחילוץ מעוני היו קצבאות הילדים ודמי האבטלה - פי 3 ופי 10 בהתאמה. דמי האבטלה כשלעצמם חילצו מעוני 23.6% מהמשפחות, בהשוואה ל-2% ב-2019. קצבת הילדים חילצה כ-8% מהמשפחות מעוני (לעומת 2.6% ב-2019), בעיקר הודות למענקים האוניברסליים שהועברו מהממשלה למשפחות.

אי שוויון

ב-2020 מדד ג'יני לאי-שוויון של ההכנסה הכלכלית עלה בשיעור ניכר של 7.8%, בעיקר מפני שעובדים בשכר נמוך פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לעובדים המשתכרים שכר גבוה.

ואולם השינויים בהתפלגות ההכנסות, בעקבות כלי המדיניות שהופעלו כמו הארכת תקופת הזכאות לדמי האבטלה והמענקים, קיזזו את העלייה כליל. כתוצאה מכך, מדד ג'יני לפי ההכנסה הפנויה נותר יציב ואף ירד ב-0.1% בין השנים 2019 ו-2020. זאת לאחר שהמדד עלה בין 2018 ל-2019, הן לפי ההכנסה הכלכלית והן לפי ההכנסה הפנויה, בשיעורים של 0.7% ו-0.5% בהתאמה.

"משבר הקורונה הוא מהחמורים ביותר שידעה המדינה", מסר שר העבודה והרווחה, איציק שמולי. "לא רק השכבות החלשות נפגעו בו, אלא שלפי הדו"ח הזה את המהלומה הקשה ביותר ספגו מעמד הביניים וציבור העצמאיים. צריך לומר באופן ברור כי בזכות פעולות שיזמנו ונקטנו, כגון דמי אבטלה ומענקים לאוכלוסיות רבות, הצלחנו בנסיבות בלתי אפשריות לבלום גידול פוטנציאלי עצום של שיעור העוני. מעתה, יש לנקוט בצעדים אקטיביים לעידוד תעסוקה ולכן אנו משקיעים רבות בהכשרות מקצועיות ובמענקי חזרה לעבודה, ובמקביל להרחיב משמעותית בתקציב הבא את רשת הביטחון הסוציאלית- דרך הגדלת תשלומי העברה והשקעה מאסיבית יותר בשירותים החברתיים".

אחד על אחד עם איציק שמולי (צילום: קשת 12,  קשת 12  )
השר העבודה והרווחה, איציק שמולי | צילום: קשת 12, קשת 12

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "תקופה רגישה זו מחובתי להדגיש שהדו״ח וממצאיו נערכו ע״י עובדי המחקר של הביטוח הלאומי, במקצועיות ובשקיפות. דו״ח העוני נשען על מסד נתונים, המשקף באופן ענייני את המגמות וההשפעות של משבר הקורונה בשנה האחרונה, בהשוואה לשנים עברו. ממצאי הדו״ח מוכיחים את צדקת טענות הביטוח הלאומי בדבר חובת המדינה להגדיל את הקצבאות ולצמצם בכך את הפער הגדול בנינו לבין הניתן בממוצע מדינות ה-OECD. . השפעות ההחלטות שהתקבלו בכל הקשור לעיגון הביטחון הסוציאלי של תושבי המדינה, מעידות על כך ויש בהן כדי לחזק את ידי מקבלי ההחלטות בעתיד, באמצעות חקיקה שתאפשר לציבור להתמודד עם המציאות בתקופות שיגרה ובעת משבר. אני תקווה שבעקבות ממצאי הדו״ח יערכו דיונים ותתקבלנה החלטות שיסייעו לתת מענה לציבור שזקוק לכך כקרש הצלה בשעות מצוקה".