בתחילת חודש ינואר היו רשומים 727.4 אלף דורשי עבודה בשירות התעסוקה ובסיומו עלה מספרם ל-823.6 אלף - כך על פי דוח שירות התעסוקה שפורסם היום (שלישי) ואשר מסכם את חודש ינואר. מדובר במספר עצום של דורשי עבודה חדשים והוא משקף את העובדה שינואר היה החודש הראשון מתחילת המשבר שלאורך כולו ישראל הייתה בסגר. "נדרשת פעילות יזומה, אסרטיבית ורחבה לעידוד חזרה לעבודה ובמיוחד אלו הנמצאים בחל"ת", הבהיר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי הדוח, בסוף ינואר המשק הגיע לנקודה קשה יותר משהיה כאשר הסתיים הסגר השני באוקטובר 2020, הן בשיעור דורשי העבודה והן באורך התקופה שבה רבים מהם נמצאים ללא עבודה. במהלך חודש ינואר נרשמו 127.7 אלף דורשי עבודה חדשים בשירות התעסוקה, מספר שמהווה עלייה של 56.4% לעומת דצמבר 2020.
מנגד, רק 18.2 אלף דיווחו על חזרה לעבודה, זהו מספר החוזרים הנמוך ביותר מתחילת המשבר. בינואר אם כך נרשמו 7 דורשי עבודה חדשים על כל אדם שחזר לעבודה. בחודש ספטמבר, שבו היו רוב נרשמי הסגר השני, עמד היחס על 5.7 דורשי עבודה חדשים מול כל חוזר לעבודה.
מבין 127.7 הנרשמים כדורשי עבודה בחודש זה, 96.3 אלף, שהם 75.4%, נרשמו עקב חל"ת; 16.4 אלף פוטרו ו-5.2 אלף התפטרו. מבין 18.2 אלף המדווחים על חזרה לעבודה בחודש זה, 54% היו רשומים עקב חל"ת כצפוי, אך נרשם גם שיעור גבוה יחסית של חוזרים אחרי פיטורין - 26.8%.
התחרות על המשרות הפנויות הפכה לקשה
על אף עלייה מדודה במספר המשרות הפנויות בחודשים האחרונים, היחס בין משרות פנויות לדורשי העבודה הורע מכיוון שמספר דורשי העבודה המשיך לעלות גם הוא. כך התחרות על כל משרה פנויה בקרב כלל דורשי העבודה שאינם בחל"ת המשיכה לטפס באופן עקבי.
לפי הלמ"ס, במהלך ינואר 2021 היו במשק כ-60.3 אלף משרות פנויות (לעומת 101.6 אלף בתקופה המקבילה אשתקד). כאשר בוחנים את מספר דורשי העבודה על כל משרה פנויה, בלא להתחשב במשרות של דורשי עבודה הנמצאים בחל"ת ומיועדים לחזור אליהן, רואים כי על כל משרה פנויה שפרסם הלמ"ס מתחרים כ-14.2 דורשי עבודה. אם בוחנים את מספר דורשי העבודה שאינם נמצאים בחל"ת, יורד היחס ל-6.5 דורשי עבודה על כל משרה פנויה. לשם השוואה, בזמן המקביל אשתקד, התחרו רק כ-1.7 דורשי עבודה על כל משרה פנויה.
פועלים הפוך מה-OECD, בקרוב זה יורגש
"צעדי המדיניות שננקטו בישראל בשנה האחרונה התמקדו בשימור מלאכותי של רמת החיים, באמצעות תשלום נוסף לאבטלה", הסביר ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה. "זאת, לעומת צעדי המדיניות שננקטו במרבית מדינות ה-OECD, שהתמקדו בשימור מלאכותי אך זמני של המשרות הפנויות. תוצאת המסלולים שבהם נקטה ישראל היא שמרבית דורשי העבודה אינם מרגישים עדיין לחץ לחזור לעבודה. ככל שתתקרב לסיומה תקופת הזכאות לקצבאות יחלו הלחצים, שעלולים להוביל לכניסה מוגברת וכפויה יותר למצבי תת-תעסוקה (שנמנעו רק באופן זמני עד כה). בתרחיש כזה וללא צעדים יזומים, יתרונות פרדיגמת המדיניות הישראלית עלולים להישחק במהירות".
רמי גראור, מנכ"ל שירות תעסוקה: "כדי לקצר את תהליך החזרה לעבודה ולהאיץ את היציאה מהמשבר, אנו סבורים שנדרשת פעילות יזומה, אסרטיבית ורחבה לעידוד חזרה לעבודה ובמיוחד אלו הנמצאים בחל"ת. שינוי המדיניות המתחייב הוא עידוד יזום של חזרה לעבודה ויצירת ודאות גדולה יותר במשק, עבור העסקים ודורשי העבודה כאחד. כך גם יצירת או עידוד ותגמול המעסיקים ליצירת משרות הם צעד הכרחי. הכנו תכנית גדולה ומפורטת ואנו נוקטים בשורה של צעדים בהתאם כגון שיתוף פעולה עם התעשיינים בנוגע להכשרות מקצועיות, סיוע למעסיקים בהחזרת עובדים המסרבים לחזור מחל"ת, ואנו פותחים מחר את לשכות התעסוקה לקבלת קהל על מנת לסייע לדורשי העבודה לשוב במהרה למקומות העבודה"