רבים מאיתנו יושבים בבית כבר כמה חודשים, מחכים שהקורונה תיגמר אבל לא בטוחים איזה עתיד תעסוקתי יחכה לנו אחריה - האם זו אבטלה, עבודה בשכר נמוך או שאולי יש פה דווקא הדמנות לעשות שינוי, לשפר את המקצוע ואת רמת החיים? הקורונה מאפשרת לרבים לקחת את הזמן, "לחשב מסלול מחדש" בהיבט התעסוקה, והכשרה מקצועית היא אחד הכלים המשמעותיים בתחום הזה. אבל מאיפה מתחילים, איך בוחרים את הקורסים ומה עושים מכאן והלאה? מומחי ג'וינט תבת ריכזו לכם את המדריך השלם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ראשית - איך בוחרים מקצוע?
הרבה פעמים אפשר לחשוב שמקצוע מסוים מתאים לנו מבלי להבין מה העיסוק היום-יומי בתפקיד. אם כך, לפני בחירת הכשרה מקצועית כדאי לברר פרטים רבים ככל האפשר על המקצוע שבו אתם מתעניינים. הדרך הבטוחה ביותר לעשות זאת, היא לשוחח עם מישהו שעובד בתחום ולנסות להבין ממנו איך נראים החיים במקצוע הזה, מה התנאים, מה הכישורים והתכונות הנדרשים וכדומה.
לדברי רותם נתיב, מנהל פיתוח תכניות ומוביל תחום דאטה בג׳וינט-תבת, שותפות בין הג׳וינט והממשלה לפיתוח פתרונות בתחום התעסוקה: "עולם התעסוקה משתנה בקצב מהיר, במיוחד בצל הקורונה, ומייצר הרבה מאוד הזדמנויות למסלולי קריירה מגוונים. בבחירות המקצועיות שאנחנו עושים, חשוב לתכנן את הקריירה שלנו קדימה, גם מבחינת ההכשרות והידע שאנחנו בוחרים, אך גם בפיתוח הכישורים והמיומנויות שלנו כדי לשמור על רלוונטיות לדינאמיות של שוק העבודה".
איך בוחרים הכשרה מקצועית איכותית?
אחרי שבחרנו מקצוע הגיע הזמן ללמוד אותו. הכשרות מקצועיות הן הכשרות לא אקדמיות למקצוע כלשהו. זה עשוי להישמע מובן מאליו אבל חשוב להבין כמה זה ייחודי - רוב מסלולי ההשכלה, באקדמיה ומחוצה לה, לא מתיימרים להכשיר את התלמידים למקצוע ולהכינם לשוק העבודה.
רבים מהקורסים באקדמיה למשל, מעניקים לתלמידים ידע על המקצוע מבלי ללמד את הפרקטיקות הנהוגות בו. קורסים אחרים מעניקים לתלמידיהם כלים שימושיים, אם כי לא מספיקים כדי לעבוד בתחום, לדוגמה: קורסים של שפות תכנות מעניקים כלים לתכנות, אך לא יכולים לתת לכם את היכולת להיות מהנדסים. קורס הכשרה מקצועית טוב, אם כך, הוא קורס שמבטיח לתת לך את עולם הידע והכלים המתאים לרכישת מקצוע.
איך בוחרים בין גופים שונים?
- המלצות: אפשר לבקש טלפונים של בוגרים, אפשר להסתכל ברשתות חברתיות, כמובן שאם יש מישהו שמכירים זה עדיף. הרשת החברתית לינקדאין לא מאוד חזקה בישראל, אבל בענפים כמו הייטק דווקא כן. כדאי לבדוק אם בוגרי הקורס מפרסמים את ההכשרה בפרופיל שלהם, זה יכול להיות סימן טוב לגבי רמת ההכשרה ואיכותה.
- מחיר: או ליתר דיוק, תמורה למחיר. אפשר להסתכל על הכשרה מקצועית כאל נכס מניב. אדם משקיע בפיתוח ההון האנושי של עצמו וזוכה לתשואה באמצעות שכר גבוה יותר לאורך שנות הקריירה שלו. ככלל, אפשר היה לצפות שהכשרה שמשיאה תשואה גבוהה יותר תעלה יותר. בפועל זה לא תמיד עובד ככה. יכול מאוד להיות שקורס די ג'יי יעלה יותר מקורס ריתוך, גם אם ההשפעה הממוצעת של קורס הריתוך על השכר הממוצע של בוגרי הקורס גבוהה מההשפעה של קורס הדי ג'יי.
גם המדינה משפיעה על מחירי ההכשרות באמצעות סובסידיות ולפעמים גם רגולציה. שכר הלימוד במכללות הטכנולוגיות, שבהן לומדים לתואר טכנאי והנדסאי, נמוך מאוד ביחס לתשואה בשל סבסוד ורגולציה ממשלתית למרות תשואה גבוהה מאוד לכל שנת הכשרה.
- קשר למעסיקים ולמשק: הדבר הבסיסי ביותר שחייבים לבדוק הוא שתוכנית ההכשרה מתאימה לתכולות התפקיד בתעשייה, אחרת זו פשוט לא הכשרה מקצועית. אבל אפשר לשאוף ליותר - מעסיקים שמשתתפים בהגדרת תוכנית הלימודים, מרצים שעובדים במקצוע ולא רק מלמדים, הרצאות אורח, סיורים אצל מעסיקים וכמובן קבלת "מנטור" מהתעשייה, עבודה בחניכות ולמידה מבוססת פרויקטים - כל אלה הופכים הכשרות למקצועיות ולאיכותיות יותר.
- אחריות על תוצאות: גופי ההכשרה האיכותיים ביותר יכולים לקחת אחריות על תוצאות ההכשרה במידה כזו או אחרת. הדבר מביע ביטחון של הגוף המכשיר באיכות הקורסים שהוא מספק ולכן בכישורים של היוצאים ממנו. ישנם מודלים שונים ללקיחת אחריות, לדוגמה, ג'וינט-תבת ומנהל תעסוקת אוכלוסיות שבמשרד העבודה, עובדים עם בוטקאמפים לתכנות שלא מבקשים שכר לימוד מהלומד ומוכנים להכשיר אותו, בתנאי שיעבוד דרכם לשנתיים מתום ההכשרה.
בענפים אחרים לקיחת האחריות לא תתנהל מול כל משתתף בנפרד. בתוכנית הלאומית להכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים שג'וינט-תבת מפעילים כפיילוט יחד עם המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט), קרן עזריאלי ועמותת "צורים - יוצרים מציאות" - שש מכללות טכנולוגיות מובילות מתחייבות מול השותפים להעסקתם של 85% מהבוגרים. אפילו מחויבות שאין בצידה סנקציה כלכלית, כמו הבטחה לספק ראיונות עבודה אצל גופים מובילים במשק, תעיד על פי רוב על הכרה איכותית מאוד.
וגם אם מצאתם עבודה, לא תמיד זה מספיק
בשוק תחרותי כמו ההייטק לדוגמה, נדרשת יכולת להישאר עדכני וללמוד דברים חדשים. הענף מתפתח מהר - מה שהיה נכון לפני עשר שנים יכול להיות מיושן היום ולא רלוונטי. יש טכנולוגיות חדשות וגם שיטות עבודה חדשות. לכן היכולת ללמוד באופן עצמי הינה אחת מהמיומנויות הנדרשות בענף והיא בהחלט שיקול בגיוס עובדים חדשים. גם כאן נכנסים קורסי ההכשרה המקצועית לתמונה.
בשוק דינמי כמו ההייטק יש הרבה ספקים שמציעים מיני קורסים בתחומים שונים:
- אוניברסיטאות ומכללות רשמיות התחילו להציע תמורת שכר לימוד רגיל תארים בתחומי עניין חדשים שלא היו קיימים לפני עשר שנים.
- מוסדות הכשרה למיניהם מציעים קורסים אינטנסיביים וממוקדים במטרה להכשיר אותך ולהכין אותך כמה שיותר מהר לשוק. המחיר של קורסים אלו מתחיל בעשרות אלפי שקלים וגם יכול להיות יותר יקר מתואר אוניברסיטאי.
- ספקי קורסים אונליין כמו coursera ו-udemy אשר מציעים קורסים וסדנאות תמורת תשלום יחסית נמוך (כמה מאות שקלים תמורת קורסים של כמה שבועות). קורסים אלו מתאימים למי שיש לו יכולת הנעה עצמית ומחויבות אישית להמשיך עד הסוף. חלק מהמוסדות האלו נותנים תעודה אשר מוכרת בשוק וגם בחלק מהאוניברסיטאות בעולם.
- ישנם סרטונים רבים ביוטיוב שיכולים להוות מקור טוב לרכישת ידע חדש. הם אומנם חינמיים אך הם חסרי משוב ואין תעודה מוכרת בגינם.
סאמר עאמר, מהנדס תוכנה בכיר במיקרוסופט שעשה שינוי בקריירה שלו כמהנדס, הסביר: "שוק העבודה הישראלי מאוד תחרותי כיום ודורשי לשמור על עדכניות גם בידע המקצועי וגם ביכולות והכישורים שלנו. היכולת להניע את עצמך, ללמוד באופן עצמי ולדחוף את עצמך להתעדכן כל הזמן היא קריטית. מה שמפתח תוכנה נדרש לו לפני 15 שנה - גם בידע המקצועי וגם במיומנויות והכישורים - שונה דרמטית ממה שנדרש כיום, וממה שיידרש עוד שנה מהיום. יכולת ההנעה העצמית הזו, להשתפר, להתעדכן, לחפש הזדמנויות, לא לוותר ולשאוף גבוה - היא דורשת לא פעם תרגול עצמי, כי לא תמיד היא באה לנו באופן טבעי. אבל אסור לוותר, כי זו היכולת שמאפשרת לנו לנצל את ההזדמנויות שנוצרות מהשינויים המואצים בשוק העבודה ולהישאר רלוונטי".