לא כך דמיין מנהל המשק הוותיק של בית הלוחם בתל אביב את פרישתו מהמקום שבו השקיע כמחצית מתקופת חייו. בסגר הקורונה הראשון, בזמן ששהה בביתו בחל"ת והמתין לחזור לעבודה, גילה באופן מקרי אבי אלקובי שההנהלה כבר החליפה אותו ואת הצוות שלו בשירותי חברה חיצונית. אבי ו-15 העובדים שהיו כפופים לו פוטרו. כעת, בגיל 63, הוא מנסה למצוא משרה חדשה, בינתיים ללא הצלחה.
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
"בתחילת הקורונה, בחודש מרץ, הוציאו את כל עובדי בית הלוחם בארגון נכי צה"ל ברחבי הארץ לחל"ת", מספר אבי. "חתמנו כמו ילדים טובים ויצאנו. יום אחד הגעתי למשרד כדי לקחת מסמך שהשארתי שם ופתאום אני מגלה אנשים לא מוכרים מסתובבים בבית הלוחם. המקום סגור וריק כמו ביום כיפור. ביררתי מי הפרצופים החדשים האלה וגיליתי שהביאו חברת ניקיון חיצונית במקום העובדים שלי".
הימים חלפו, הגבלות הסגר הראשון הוסרו ובית הלוחם החל להיפתח בהדרגה. "כולם חזרו מחל"ת, רק עובדי המשק לא חזרו", אומר אבי, "אני מנסה לברר מה קורה ומספרים לי סיפורי סבתא, אומרים לי שיחזירו אותנו עוד מעט ושאוהבים אותנו. יום אחד כולנו מקבלים מכתבים לשימוע לפני פיטורין. שלושים שנה מחיי נתתי למקום הזה. השקעתי בו את הנשמה, גם בשבתות וחגים שהם אני מרים את כל האירועים. המקרה הזה פגע בי בריאותית, רמת הסוכר בדם עלתה לרמה גבוהה מאוד מאז שזה קרה ואני מטופל בכדורים".
כמו כ-800 אלף מחוסרי תעסוקה אחרים בישראל, אבי זכאי לדמי אבטלה עד תחילת יוני והוא חושש מהיום שאחרי. "עוד מעט זה ייגמר ואני לא יודע מה יהיה איתי ביוני", הוא אומר בדאגה, "אני שולח קורות חיים בלי סוף והולך לראיונות. בכל מקום אומרים שיחזרו אליי ואז נעלמים. לדעתי זה בגלל הגיל שלי, כי יש לי כישורים ואת כל התעודות והניסיון בניהול משק. מבחינת הממשלה, אני חושב שזרקו אותנו. לאן אני אלך? איך אתפרנס מקצבת הבטחת הכנסה של 2,000 שקל בחודש?", תמה אבי.
"סגרו את הים – אז פניתי להייטק"
שנה לפרוץ מגפת הקורונה, התחלואה כבר נמצאת במגמת בדעיכה, אבל המשבר הכלכלי עדיין בעיצומו וצפוי להישאר איתנו לעוד תקופה ארוכה. כ-75 אלף עסקים נסגרו השנה ולרבים מהאנשים בחל"ת לא תהיה עבודה לשוב אליה. הקורונה טרפה את כל הקלפים במשק, וכעת מתחיל להתגלות הסדר שבו הם מחולקים מחדש. ישראלים רבים כמו אלקובי נשארו בלי כלום ביד, אבל אחרים מצאו התפתחות מקצועית דווקא בזכות הטלטלה.
מהסגר הראשון ועד לסוף הסגר האחרון נע אחוז מחוסרי התעסוקה בישראל בין 20% ל-25% – לעומת פחות מ-4% לפני הקורונה. לפי שירות התעסוקה, מרבית האנשים איבדו את עבודתם ונרשמו לאבטלה בסגרים, אך בין הסגרים היה נתון הנרשמים החדשים די דומה לשגרת השנים הקודמות.
איתמר כורם, בן 39, עסק בהדרכת גלישת רוח וסאפ כשהתפרץ הנגיף. מגבלות מרחק והתקהלות הוטלו זו אחר זו ועד מהרה סגרו גם את הים. בזיכרון הקולקטיבי נצרבו מאותה תקופה תמונות של מסוק משטרתי וכוח שיטור ימי במבצע נגד גולשים בחוף הילטון בתל אביב. איתמר החל לחפש אפיק פרנסה עיקרי חדש ובחודש יוני השתלב כמנהל מוצר בחברת ההייטק TipRanks, המפתחת טכנולוגיות ניתוח מגמות בקרב משקיעי שוק ההון.
"אני פועל בשוק ההון כבר עשרות שנים וגם אוהב מוצרים טכנולוגיים וחדשניים, אז הכרתי את החברה והייתי משתמש במוצר", מתאר איתמר את השתלשלות העניינים. "עוד לפני הקורונה הייתי מציץ מדי פעם על עמוד המשרות הפתוחות באתר החברה מתוך משיכה טבעית. לאחר הסגר הראשון החלטתי להיות אקטיבי בחיפוש עבודה. במקביל עברתי לגור באזור כיכר רבין, ניצלתי את הזמן הפנוי לשפץ בעצמי את הדירה החדשה ולצבוע את הסלון. באחת מהפסקות השיפוצים, כשישבתי במרפסת פתחתי את הפייסבוק בטלפון וקפצה מולי מודעת דרושים של החברה לחצי משרה".
איתמר מספר שהחליט כי הוא רוצה לעבוד בחברה המשלבת את האהבות שלו לטכנולוגיה ולשוק ההון. לדבריו, "חזרו אלי תוך שעה ומסרו לי שיש לי כישור יתר למשרה שעניתי עליה, כי כבר היה לי ותק והיכרות עם שוק ההון, אבל אמרו לי שיפתחו משרה אחרת. כך השתלבתי בעבודה בהייטק בקורונה. במקביל, אני עדיין מדריך גלישה בסופי שבוע וגם גולש בעצמי בכל יום ב-6 בבוקר, גם בחורף. כי אי אפשר בלי הים".
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
"הייתי מדריך תיירים ומוזיקאי – שני העיסוקים נקטעו בבת אחת"
שניים מהענפים שספגו את המכות הקשות ביותר היו התרבות והתיירות. יונתן זילברשייד, בן 35, עוסק בשני תחומים אלה. עד לקורונה, יונתן עבד כמורה דרך לקבוצות תיירים שהגיעו מחו"ל וכן הופיע כמוזיקאי עצמאי. "שני העיסוקים שלי נקטעו בבת אחת והייתי צריך להמציא את עצמי מחדש", הוא אומר.
"כשהתחילה הקורונה, התחלתי לקבל ביטולים של קבוצות תיירים שהיו אמורות להגיע אליי", מסביר יונתן. לדבריו, "לא הייתה אפילו שאלה של איך בדיוק הענף יחזור ובאיזו צורה, כי פשוט אין תיירים. אז התחלתי להדריך את הקהל הישראלי. גם בתחום הזה אין הרבה עבודה בשנה כזאת וכנראה שלא הייתי שורד בלי סיוע מהמדינה. במקביל לטיולים בטבע, התחלתי לעבוד עם עיריית תל אביב ולהדריך סיורים בתוך העיר. למשל, ערכתי סיור בתחנות חייו של אריק איינשטיין. כמוזיקאי זה השתלב לי מצוין. אני מנגן על גיטרה ועל מפוחית ומבצע את השירים של אריק איינשטיין יחד עם המשתתפים בסיור"
יונתן מבהיר כי מבחינה כלכלית הוא לא נפגע משמעותית בשנה האחרונה. "אני מודע לזה שמצבי טוב יותר משל אחרים", הוא אומר. ואולם, הסגר השלישי הביא אותו לרגעים קשים: "הסגר הראשון היה טלטלה אבל הוא היה מובן וקיבלתי את זה כשנלקחו התיירות וההופעות. התחלתי להמציא את עצמי מחדש ובסגר השני שוב הורדנו את הראש. עד שהתחלנו לצאת מזה ולהיכנס לאט לאט לקצב של עבודה הגיע הסגר השלישי. מהבחינה הזאת היה לי הכי קשה בסגר האחרון. רק עכשיו, בימים אלה, מתחילה לטפטף בחזרה העבודה".
ומה באשר לתוכניות לתקופה שאחרי הקורונה? "כרגע בענף התיירות מתכוננים לשנת 2022. על שנת 2021 אף אחד כמעט לא מדבר", משיב יונתן, "שואלים אותי אם אני פנוי להוציא קבוצות בעוד שנה. בתיירות יש תקופת התאוששות ארוכה אחרי משברים, כי אנשים רוצים להרגיש בטוחים במאה אחוז לפני שהם מגיעים לבקר ויש גם עניין של תכנון לוחות זמנים מראש. אני מאמין שתיירות הצליינות תחזור קצת יותר מוקדם, אבל תיירות הפנאי תחזור לעצמה רק בעוד זמן רב כי הם לא רוצים להמר על 2021 ובסוף לדחות שוב".
לסיכום, יונתן מביט מהצד על שנת המשבר שעברה על מדינת ישראל ואומר: "החברה שלנו כל כך שסועה וחבולה גם ככה, באופן שהמשבר הזה התיישב בדיוק על כל הפצעים הפתוחים של החברה הישראלית".
>> שנה של קורונה בישראל - פרויקט מיוחד
ואכן, השנה האחרונה הדגישה בעיות שהיו קיימות עוד קודם, כמו הפערים בין מגזר ההייטק לבין כל השאר או הקשיים של אנשים מבוגרים למצוא עבודה. שנה לפרוץ המשבר הכלכלי ו-3 חודשים לפני פקיעת הזכאות של מאות אלפים לדמי אבטלה, הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יתחילו לשקם את הכלכלה מתוך ההריסות.
מארגון נכי צה״ל נמסר בתגובה: "לאור משבר הקורונה, נדרש ארגון נכי צה"ל לצעדי התייעלות, כמו כלל המשק בישראל, על מנת לשמור על קיומו של מפעל החיים לשיקום נכי צה״ל ובתי הלוחם. אנו מצרים מאוד על סיום העסקתם של עובדי המשק, כמו גם של עשרות עובדים נוספים שנאלצנו לסיים את העסקתם. מימון בתי הלוחם נופל על כתפיהם של נכי צה״ל ואיננו יכולים לשאת זאת עוד לבדנו. אנו קוראים למדינת ישראל לקבל החלטה מוסרית שהייתה צריכה להתקבל כבר מזמן - לתקצב את פעילות בתי הלוחם בחוק מיוחד ולדאוג לשיקום פצועי מערכות ישראל".
יש לכם עבודה להציע לאבי אלקובי? שלחו לו מייל לכתובת avialkobi58@gmail.com