מדינת ישראל מוסיפה להוביל את העולם בהתחסנות נגד קורונה. אם מבצע החיסונים ימשיך להתנהל כסדרו ולא נופתע על ידי מוטציה חדשה, יתחיל המשק לצאת לחיים חדשים כבר בחודשים מרץ או אפריל. אלא שגם תרחיש אופטימי זה לא פותר בעיה קריטית לכלכלה: מודל החל"ת של הממשלה מבטיח דמי אבטלה עד ה-1 ביולי לכ-750 אלף ישראלים דורשי תעסוקה, גם אם תהיה להם עבודה לחזור אליה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בהתבטאות פומבית יוצאת דופן, אמר היום (חמישי) מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור ל-N12: "אין ספק שצריך לקצר את תקופת הזכאות לחל"ת לאנשים שיכולים לחזור לעבודה, כדי להוציא את המשק מהמשבר כמה שיותר מהר". במקביל, הציע גראור להאריך את דמי האבטלה למשך זמן קצוב מראש עבור מי שלא יוכל לחזור לעבוד מיד ביולי.
למרות הכמות האדירה של דורשי תעסוקה רשומים, מעסיקים רבים מעידים שאינם מצליחים לגייס עובדים, בטענה שהם מעדיפים להישאר בבית ולנצל את המענקים עד תום. "עוד לפני הקורונה, היו דורשי תעסוקה בלי מוטיבציה גבוהה לחזור למעגל העבודה", טען גראור, והוסיף, "היום, עם יותר מ-700 אלף דורשי עבודה, ברור שהתופעה של חוסר המוטיבציה קצת יותר רחבה. לצד זאת, יש אלמנטים שלא מעודדים תעסוקה. אני לא יודע עד כמה התופעה הזאת עמוקה ואני רוצה להאמין שאף אחד לא מובטל כי הוא רצה להיות מובטל, אבל בין מאגר כל כך גדול של דורשי עבודה יש גם אנשים שמעדיפים לקבל את דמי האבטלה, בעיקר כאלה שעובדים בשכר נמוך".
ביום שאחרי הקורונה צפויים להישאר בישראל סדר גודל של 400 אלף מחוסרי עבודה – כמחצית ממספר דורשי התעסוקה כיום במהלך הסגר. זאת, לעומת 162 אלף מובטלים בלבד לפני תקופת הקורונה. כבר כעת ברור שלא לכולם תהיה עבודה לחזור אליה, לאחר קריסתם של עשרות אלפי עסקים במהלך המשבר.
"חייבים לעודד במקסימום את החזרה לעבודה", אמר גראור, ופירט: "אני אגיד דבר שאולי לא יאהבו לשמוע, אבל גם חזרה לעבודה בשכר נמוך יותר, או למשרה פחות מעניינת, זה עדיין יתרון. מי שיחזור היום למעגל התעסוקה, מצבו יהיה טוב יותר ביום שייגמרו המענקים. נכון להיום, ב-1/7/2021 כמות גדולה של אנשים תהיה חייבת למצוא עבודה כדי לפרנס את משפחותיהם, ומספר רב של אנשים יתחרו על כל משרה".
שר האוצר, ישראל כ"ץ, התבטא בעבר לגבי תקופת החל"ת שניתנה למובטלים לתקופה של שנה מראש, ואמר שייתכן כי זו דווקא תוארך: "אם יהיה צורך, נמשיך את תשלומי דמי האבטלה גם מעבר לאמצע אוגוסט". קיצור החל"ת דווקא בתקופה של בחירות יהיה מהלך נפיץ מבחינה פוליטית.
על כך אמר מנכ"ל שירות התעסוקה: "אנחנו נמצאים כרגע בסגר השלישי וכולנו מקווים שלא יהיה סגר רביעי. גם בסגר הנוכחי אני חושב שהיה נכון להגביל את התקופה של החל"ת. היה חשוב לתת רשת ביטחון והיא אכן ניתנה. אבל למרות מה שאומר שר האוצר שנמשיך לשלם, צריך לראות מה עושים אחרי ה-30 ביוני".
גראור הבהיר "פתרון החל"ת היה מצוין בתחילת המשבר, זה היה פתרון מדף שהפעילו אותו מהר. לאורך המשבר הצענו להחיל מודל חל"ת גמיש כמו באירופה, ובחודשים האחרונים הצענו גם את המודל הקנדי, שלא רק משמר את העובדים במקומות עבודה אלא אפילו פותח מקומות עבודה חדשים בתמורה למענקים. אני לא יודע אם היום זה כבר רלוונטי, כי כרגע כולנו אופטימיים ומקווים שהחיסון יוציא אותנו די מהר מהמשבר".
למי יקוצר החל"ת – ולמי יוארך?
גראור מציע מעין תוכנית "רמזור" ליציאה ממשבר התעסוקה: "צריך לראות איך אנחנו פורסים את רשת הביטחון בצורה הכי נבונה כדי לתת סיוע למי שצריך, ומצד שני לעודד את אותם אנשים שיכולים לחזור לעבודה לעשות זאת כמה שיותר מהר".
"אנחנו לא היינו שותפים ולא נשאלנו על היציאה, אבל אני אומר את דעתי שצריך לתת רשת ביטחון וצריך להתאים אותה", הוסיף מנכ"ל שירות התעסוקה. "אפשר לחשוב על קריטריונים כמו חלוקת מענקים לאנשים שעובדים בענפים שנפגעו קשות מהמשבר וייקח להם זמן רב להשתקם. יש אנשים אחרים בענפים שכן נפתחים, ושם אפשר לעבוד בווליום חזק, ואולי לא צריך לתת להם מענקים. זאת דיפרנציאציה לא פשוטה אבל צריך לדון בזה, ובכל אופן, צריך לקצוב מראש את תקופת דמי האבטלה".
כשנשאל על העובדים שהוצאו לחל"ת ומסרבים כעת לשוב אל העבודה למרות בקשת המעסיק, השיב גראור: "זאת אוכלוסייה שצריכה לחזור לעבודה, חד משמעית. במצב הזה אין ספק שצריך לקצר את החל"ת. צריך לעשות את זה לטובת המשק ולטובת דורשי העבודה עצמם. לאבטלה ארוכה יש גם נזקים נפשיים מעבר לכלכליים, ולכן חשוב לקצוב אותה בזמן מוגבל".
גראור סבור שגם בתחום ההכשרות המקצועיות וההסבות נדרשים שינויים: "לצערי לא ניצלנו מספיק טוב את תקופת הקורונה מבחינת הקניית מיומנויות. אנחנו מדינה הייטקיסטית, אבל לא כל כך דיגיטלית. בתקופה הזאת הפעלנו הכשרות באוריינות דיגיטליות, אבל זאת רק טיפה בים וחבל שלא היו מספיק תקציבים כדי להכשיר בהיקפים הרבה יותר גדולים. עשינו הכשרות לכ-2,000 דורשי עבודה באופן מקוון, ואין לי ספק שאם היה לנו כסף ל-10,000 אנשים היינו מצליחים לעשות את זה גם. יש תוכנית סדורה שאנחנו יכולים ליישם מחר בבוקר אם נקבל את התקציבים".
שירות התעסוקה הוא איננו הגוף הממשלתי היחיד שמטפל בעולם התעסוקה: "יש הרבה מאוד גופים נוספים שמטפלים בעולם התעסוקה ויש תחרות לא קטנה בין הגופים. לפעמים, היא מייצרת חוסר יעילות, לצערי הרב".
לסיכום, מנכ"ל שירות התעסוקה מבקש לעודד את המובטלים לחזור למעגל התעסוקה: "אנשים צריכים להיות פרואקטיביים בחיפוש עבודה, ולא רק לחכות ששירות התעסוקה יתקשר או שיתנו להם תמריצים. אנשים צריכים לדחוף את עצמם. גם כיום בסגר, אפשר למצוא באתר שלנו משרות והכשרות".