שיעור האבטלה הרחב בישראל בשנת 2020, מאז פרוץ משבר הקורונה, הגיע ל -18.2%, כלומר 761. 2 אלף מובטלים - כך פורסם היום (ראשון) בסקר כוח העבודה של הלמ"ס לשנת 2020. שיעור האבטלה הגבוה הזה כולל את כל המפוטרים והאנשים שהוצאו לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, וגם את הבלתי מועסקים "הרגילים", כלומר את האנשים שנספרו כמובטלים בשנים רגילות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שיעור האבטלה "הרגיל" של שנת 2020, כלומר כפי שהוא נספר בשנים רגילות מבלי לכלול את האנשים שהוצאו לחל"ת, הוא 4.5%, שהם 183.3 אלף מובטלים. גם בנתון זה רואים הרעה במצב, שכן שיעור האבטלה של שנת 2019 היה 3.8% בלבד.
לפער העצום בין שיעור האבטלה הרחב לשיעור האבטלה המסורתי, יש כמה סיבות: התוספת של משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020, אלו שלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש אחרון בגלל קורונה, והמועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה.
הסקר של הלמ"ס בודק את מספר הבלתי מועסקים, כלומר את המובטלים הקלאסיים, ולא את השפעות הקורונה. שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25, גילי העבודה העיקריים, עמד בשנת 2020 על 76.2%, לעומת 77.7% ב-2019. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב אותם גילים הגיע ל-3.8%, לעומת 3.4% בשנה הקודמת.
בקרב האוכלוסייה החרדית רואים את הפגיעה הקטנה ביותר בשיעור התעסוקה ובקרב האוכלוסייה הערבית את הפגיעה הגדולה ביותר. שיעור התעסוקה בקרב ערבים בני 64-25 ירד בצורה המשמעותית ביותר: מ-55.3% בשנה הקודמת ל-51.7% בשנת 2020.
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב יהודים בני 64-25 עלה ל-4%, מ-3.5% בשנה הקודמת. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב יהודים חרדים בני 64-25 עלה רק ב-0.1%: מ-4.4% בשנת 2019 ל-4.5% בשנת 2020.
נוסף על כך, הסקר בדק את מספר ה"מתייאשים מחיפוש עבודה", כלומר בלתי מועסקים שהיו רוצים לעבוד אך הפסיקו את חיפושי העבודה שלהם בשל אי התאמה. בשנת 2020 עלה מספר המתייאשים ל-17.3 אלף, לעומת 10.9 אלף בשנה הקודמת. חלקם של היהודים מכלל המתייאשים הצטמצם: 60.1% ב-2020 לעומת 73.4% בשנה הקודמת.
43.7% מכלל המתייאשים מחיפוש עבודה טענו כי "אין עבודה מתאימה במקצוע", זאת לעומת 37.6% ב-2019. סיבות שכיחות נוספות הן: "אין עבודה מתאימה באזור המגורים", "אין עבודה מתאימה בשל שכר, שעות עבודה, עניין בעבודה".