בית הדין לעבודה בירושלים שלל לאחרונה פיצויי פיטורים מאיש אחזקה שפוטר מעבודתו בבית הדיור המוגן "פרוטיאה בהר" שבכפר שורש, לאחר שהתגלה כי נטל מקשישה ערירית בת 96 260 אלף שקלים. העובד אמנם טען כי הקשישה הייתה צלולה, נתנה לו את הכספים במתנה לאחר שסיפר לה על מצוקה כלכלית והתלונה שהוגשה נגדו נסגרה מחוסר אשמה. אבל השופטת שרה שדיאור קבעה כי התנהלותו החריגה מעידה על השפעה לא הוגנת וגם אם לא הורשע בפלילים הוא עבר עבירת משמעת חמורה.
העובד החל לשמש כאיש אחזקה וחשמלאי בדיור המוגן ב-2012. ביוני 2016 הוא זומן לשימוע לאחר שמעשיו נחשפו. מרגע זה הוא התבקש לא להגיע לעבודה ולאחר שנערך לו שימוע הוא פוטר ונשללו ממנו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
בתביעה שהגיש לפני 3 שנים נגד חברת הניהול של "פרוטיאה" טען העובד כי הקשישה נתנה לו את הכספים במתנה בדעה צלולה לאחר שסיפר לה על מצוקתו הכלכלית. הוא הדגיש כי התלונה שהוגשה נגדו נסגרה מחוסר אשמה ולכן לא היה מוצדק לשלול ממנו פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
בנוסף הוא תבע בין היתר פיצויים על פגמים בהליך השימוע, תשלום עבור שעות נוספות, הפרשות לפנסיה וימי חופשה שהורידו לו בתקופת ההשעיה.
המעסיקה טענה מנגד כי היא מחויבת לשמור על הדיירים מכל ניצול או שימוש לא ראוי בכספם, וכי מעשיו של התובע נעשו בניגוד לנהלים מפורשים שאסור על נטילת מתנות ואפילו טיפים מקשישים. עוד היא טענה כי מעשיו של התובע פגעו בדיירת, בדיור המוגן כולו ובשמה הטוב, ולכן היא הייתה רשאית לשלול את הפיצויים ואת דמי ההודעה המוקדמת.
באשר ליתר דרישותיו היא טענה כי קיבל תשלום מלא עבור זכויותיו ועבודתו וכי לא היה זכאי לשכר כשהיה בהשעיה.
להגן על הקשישים
השופטת שרה שדיאור קבעה כי "נטילת 260,000 שקלים במהלך תקופה רצופה ובאופן שיטתי מדיירת קשישה צלולה ככל שתהיה, היא חריגה, אינה מקובלת ואף לא מתקבלת על הדעת במסגרת היחסים שבין עובד התחזוקה לקשישה הערירית הדיירת בדיור מוגן".
היא ציינה כי התנהלותו ועצם העובדה שהתובע שמר בסוד את "מכרה הזהב" שמצא אצל הקשישה מצביעה על קיומה של השפעה לא הוגנת גם אם הייתה צלולה.
השופטת הוסיפה שהתובע נתלה על כך שהתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה אלא שזהו אינו הליך פלילי. מאחר שהוכח כי התובע הפר נהלים מפורשים ועבר עבירת משמעת חמורה הנתבעת נהגה כדין כששללה ממנו את הפיצויים..
"השוהים בדיור מוגן חייבים להיות מוגנים מכל וכל מיכולת של מי מעובדי חברת הניהול של הדיור המוגן לפגוע בהם כלכלית או אחרת. ניצול קשישים הינה תופעה פסולה שאסור שבית הדין ייתן יד להתרחשותה", כתבה.
עם זאת, השופטת קבעה כי זהו עונש מספיק ולכן הנתבעת חייבת לשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת. בנוסף נפסקו לו פיצויים על פגמים מסוימים בהליך השימוע, הפרשי פנסיה ושכר על עבודה בשבת וכן תשלום על ימי החופשה שנכפו עליו טרם השימוע. בסך הכל חויבה המעסיקה בתשלום של כ-50 אלף שקלים ברכיבים אלה. לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בתיק סע"ש 2057-11-17
ב"כ התובע: יהונתן אלקיים, עו"ד דיני עבודה
ב"כ הנתבעת: עו"ד אילן קמינצקי
עו"ד חגית דריהם עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל