"הודעה חשובה: בשנה האחרונה משרד האוצר הורה להפחית משמעותית את תשלומי הביטוחים הפרטיים. (לא ביטוח לאומי) כעת ניתן להוזיל לכם עד כ-40% מהתשלום החודשי! בדקו עכשיו ובחינם אם אתם זכאים להוזלה".
אם גם אתם קיבלתם את נוסח ההודעה הזו אתם לא לבד. לאחרונה נדמה כי יותר ויותר ישראלים מוצפים בהודעות אס.אמ.אס שמציעות לו הנחות ענק בביטוח, בלוויית לינק לבדיקת ההוזלה, המבקש למלא פרטים כמו: שם, גיל ועיר מגורים.
גם ברשת רצות מודעות דומות שמתחזות בין היתר ל"הר הביטוח", כלי חינמי שמציע משרד האוצר לחיפוש ביטוחים על שם המחפש, והיחיד החוקי שקיים בשם זה. חלק מהמודעות המתחזות מתהדרות בסמל המדינה או לוגו משרד האוצר כדי ליצור אמינות, כשהן מציעות לכם לפנות אליהם כדי "לבדוק" את הפוליסות ולהוזיל אותן.
יש גם פניות טלפוניות בנוסח דומה כשהנציג מספר לכם שמשרד האוצר נתן לחברה שהוא מייצג את הפרטים שלכם מתוך דאגה אמיתית. על מנת שתהיו "זכאים" לבדיקה, יבקשו מכם זה שם מלא, גיל ותעודת זהות ותאריך הנפקתה. מסרתם? בשלב הזה הצד השני יכול לדעת את כול הביטוחים שיש לכם- וכאן טמונה הבעיה. מדובר במלכודת דבש ולא פעם בעוקץ שיווקי של ממש.
חשש לניסיון עוקץ גם בביטוחים המשלימים
רק השבוע פרסמה המועצה לצרכנות אזהרה מפני התחזות להצעות לביטוחים רפואיים, המעלה חשש לניסיון עוקץ. במועצה מדווחים כי התקבל אצלם מידע לפיו מתחזים מתקשרים לצרכנים, ומציעים בדיקות ביטוח רפואי שמטרתו להוזיל את עלות הביטוחים המשלימים של קופת החולים בה הם חברים, ומציעים לצרכנים, בעיקר קשישים, ביטוח משלים במחיר "מבצע". כל שיצטרכו לעשות הוא למסור את פרטי כרטיס האשראי בתמורה לבדיקה והוזלת הביטוח. מהתלונות עולה, כי למתקשר ישנו מידע שמוגדר כחסיון רפואי אסור, כמו למשל - פרטים על קופת חולים הם חברים, ביטוחים משלימים שברשותם וסוג כרטיס האשראי בו הם עושים שימוש. המטלפן מבקש את מספר כרטיס האשראי על מנת "לבדוק" וכביכול להוזיל את הסכום. כשהצרכנים בודקים את ההצעה בתום השיחה, מסתבר להם כי הנתונים שהוצגו לגבי כדאיות הביטוחים המשלימים שנרכשו ועלותם, כלל לא נכונים.
"עולה החשש לעוקץ בשיטת הטלמרקטינג במטרה להשיג פרטי אשראי של צרכנים ולחייב אותם עבור שירות שאין להם בו כל צורך", מזהירים במועצה לצרכנות, "או שמדובר בניסיון להוציא את כספם במרמה מבלי לתת כל תמורה".
ישנם מקרים,שבהם נענו לקוחות ל"בדיקת תיק הביטוח, ללא עלות וללא התחייבות", ולאחר שזה בוצע והוצעו להם פוליסות אחרות, הם התחרטו. או אז הם נדרשו לשלם כ-1,500-2,500 שקלים על "הבדיקה", משום שבחוזי ההתקשרות של חברות ביטוח ושל סוכנויות ביטוח, מסתתר סעיף לפיו ביטול החוזה בשנה הראשונה, או לפני ששולמו 12 תשלומים חודשיים - המבוטח ישלם קנס כספי.
המועצה לצרכנות פועלת בנושא והם קוראים לצרכנים שלא למסור את פרטי האשראי לגורם לא מוכר בטלפון, ולפעול על מנת לסיים את השיחה, ובמקביל, לדווח על כך באתר.
לא רק מתחזים אלא גם סוכני ביטוח אמיתיים
התופעה הזאת הייתה קיימת גם בעבר, אבל היא התגברה מאוד בתקופת משבר הקורונה; אנשים בבית, מחפשים לקצץ בהוצאות אז למה לא להוזיל ביטוחים? את זה מנצלים גם נוכלים אבל לא רק- מסתבר שחלק ניכר ממי שעומדים מאחורי המסרונים, הפרסומים והשיחות הם סוכני ביטוח, או "קבלני לידים" שעובדים בשיתוף פעולה עם סוכנויות ביטוח.
אותם סוכני ביטוח, לא רק שמפילים בפח מבוטחים תמימים, אלא בדרך כלל גם פשוט "גונבים" לקוחות מקולגות שלהם, ואף פוגעים בשמם של סוכני הביטוח, שרובם עובדים בצורה מקצועית והגונה.
התופעה הביאה את לשכת סוכני הביטוח להקים צוות לטיפול באתרים מתחזים. פעילות הלשכה הצליחה "ליירט", לאחר פניה לרשות שוק ההון, 6 אתרים מתחזים.
הצוות בודק את התלונות ומעביר אותם ל-5 גופים: המשטרה והפרקליטות- אם יש חשד לעבירה פלילית כמו התחזות (למשרד האוצר, למשל), רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון- שם יכולים גם לשלול מסוכן את רישיונו ולהטיל עליו קנסות, מול רשות הגנת הצרכן- מכיוון שמדובר בהטעיה ועבירה על חוק הגנת הצרכן, הרשות להגנת פרטיות – שימוש לרעה בנתונים שמסר אדם וכניסה ללא הסכמתו לתיק הביטוח שלו, והרשות לתקשורת – המגנה על האזרח מפני קבלת חומר פרסומי, ללא הסכמתו, לכתובת המייל שלו, בדואר, בפקס או בכל דרך אישית אחרת.
באחת הפניות, שהצוות החל לטפל בה, נטען כי א', אם חד הורית, הורידה בתקופת הקורונה אפליקציה תמימה לניהול נבון של הוצאות והכנסות המשפחה. לאור דרישת האפליקציה, א' מילאה את פרטי חשבון הבנק וכרטיסי האשראי וחתמה בחלונית המתאימה. אלא שלאחר יום התקשר אליה סוכן הביטוח האישי שלה ואמר לה שחתמה על ייפוי כוח לטובת סוכן ביטוח אחר שילווה אותה ויבדוק את תיק ביטוח הבריאות שלה.
"המבוטחת אמרה לסוכן שלה 'אני לא חתמתי על דבר כזה בכלל'. הסוכן שלח לה את החתימה שלה, ואז הבינה שמדובר בחתימה שלה לאפליקציה", מספרת חברת הצוות, סוכנת הביטוח ורדה לבקוביץ, מומחית בתחום ביטוחי בריאות ושותפה ב"עולם הבריאות".
א' מספרת שהתבקשה לחתום בחלונית של האפליקציה, אך לא נאמר לה דבר על בדיקת תיק הביטוח שלה. היא לא ידעה שזה קשור בכלל לביטוח, כי חשבה שמדובר באפליקציה לניהול נכון של הוצאות והכנסות.
"כדי לתת ייפוי כוח לסוכן אחר, על המבוטח לחתום על נספח ה' ועל נספח ב' בחוזר צירוף ביטוח", מסבירה לבקוביץ. "לדבריה, אולי חתמה, אבל אף אחד לא הסביר לה, כמצופה בחוק מסוכן ביטוח, שהיא חותמת גם על זה. היא בתמימותה חשבה שהיא חותמת על אפליקציה שתחסוך לה בהוצאות. לאחר שחיפשה את האפליקציה באינטרנט, גילתה לתדהמתה שמאחורי האפליקציה עומדת למעשה סוכנות ביטוח, דבר שלא הופיע באפליקציה עצמה".
לאחר בירור הנושא מול סוכן הביטוח האישי שלה, עלה חשד למרמה והתחזות, והסוכן העביר את התלונה לטיפול הצוות המיוחד בלשכה.
"אנשים מתפתים לשתף פעולה כי הם תמימים ומאמינים שאכן משרד האוצר דואג לממש את זכויותיהם", מסביר סוכן הביטוח יואל זיו, אף הוא חבר בצוות של לשכת סוכני הביטוח ומבעלי "עולם הבריאות". "במקרים אחרים, מוקדנים או מנהלי תיקים בסוכנויות ביטוח, שבאים להציע ביטוח פנסיוני למעסיק עבור עובדיו, מחתימים את העובדים על הדרך על מינוי סוכן גם על ביטוחים אחרים, ואז הסוכן מתקשר למבוטח שטוען – מה פתאום, רציתי רק פנסיה!".
אז איך אפשר להבדיל בין תרמית לבין בדיקה אמיתית?
"סוכן ביטוח שמזדהה בשמו ומציע באופן המקצועי ביותר לבדוק את התיק הבטוחי של משפחה ולהציע התאמה למצב הנוכחי, כולל השלמת כיסויים ביטוחים בעת הצורך ולא רק הוזלה - הצעה זאת היא לגיטימית", אומר זיו.
"לעומת זאת, הצעות בעילום שם שמציעות רק "להוזיל ולחסוך הרבה כסף" הנן חשודות מראש כמלכודת לאנשים תמימים שחושפים את כל נתוני הביטוח שלהם, כולל דברים שלא התכוונו מראש, מוסרים מידע שמאפשר להתחבר להר הביטוח ומשם הדרך קצרה בה הם מוצאים את עצמם ללא הביטוחים הקיימים, שרובם הנם וותיקים וטובים ונעשו בעת שמצבם הרפואי היה שפיר, ועתה יש להם ביטוח חדש, כמובן עם החרגות וסייגים הקשורים למצבם הרפואי הנוכחי, ללא הסבר מבוסס ידע מקצועי. העיקר שהתחייבו לחיסכון לכאורה של הוצאה בסעיף הביטוח".
"דרשו לראות את תעודת הסוכן, לא את תעודת הסוכנות - יש הבדל בין השניים", אומרת לבקוביץ. "גם אם נעניתם לשיחה כזאת, פנו לסוכן האישי שלכם, בררו אתו מה הוצע לכם - הוא אמון על תיקכם ויבדוק שמה שמוצע לא יגרום לכם לנזק בעתיד הרחוק"..