בית הדין הרבני בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לתשלום כתובה שהגישה אישה נגד בעלה. האישה טענה שהוא נמנע מלקיים עמה יחסי מין. הבעל ביקש פטור מהכתובה מאחר שלטענתו האישה גרמה לו לעזוב את הבית והייתה קרירה כלפיו. בפסק הדין נדחו טענותיו. הדיינים הבהירו לאיש היה עליו לעשות מאמץ לתקן את היחסים וכי מבחינת ההלכה הוא נחשב ״מורד״. בשל הסכמה דיונית הוא חויב בכתובה מופחתת של 180,000 שקל.
הצדדים נישאו ב-2015 ונולדה להם ילדה, כיום בת שלוש. לפני כשנתיים האישה הגישה תביעת גירושין וכתובה שהועמדה על סך של 555,000 שקל. הגט סודר ב-2019 וסוכם שתביעת הכתובה תתנהל בנפרד ותוגבל לסכום של 180,000 שקל.
האישה טענה שהבעל מרד בה ונמנע מלקיים עמה יחסי אישות. לדבריה, כל ניסיונותיה ליצור עמו מגע מיני עלו בתוהו והוא עזב את הבית מיוזמתו והותיר אותה בגפה עם הקטינה. מאחר שלדבריה הוא לא פנה אליה ולא הראה נכונות לשקם את היחסים ביניהם, היא זכאית לכתובתה.
הנתבע הודה שאכן לא היו הרבה יחסי אישות ביניהם אך טען שהדבר היה באשמת האישה שהייתה מעירה לו על כל צד ושעל בכל עת ובכל שעה. לדבריו היחסים התדרדרו עד מאד עקב ה'ביקורת הבלתי פוסקת' של האישה כלפיו.
באשר לטענה כי הוא מרד באשתו וסירב לקיים עמה 'יחסי אישות' ציין הבעל כי הוא אדם רגיש מאד ואינו מסוגל לגשת ישר לקיום היחסים, הוא חייב 'חום ואהבה', ולא הרגיש זאת מצידה.
לאור זאת הוא טען שיש לדחות את תביעת הכתובה מאחר שהאישה הביאה לגירושים.
יום רודף יום
הדיין רפאל זאב גלב הבהיר כי ניסיונו של הבעל לתלות את ה'אשמה' שלא היו ביניהם 'יחסי אישות' אך ורק על האישה נכשל.
בין היתר, הוא לא הצליח להוכיח שהמצב בבית היה בלתי נסבל במימדים כאלה שלא אפשרו לו לקיים את מצוות העונה. הבעל הודה כי שמע גם אמירות חיוביות מאשתו שכללו גם 'מילות אהבה ופיוס' בתדירות שכיחה למדי. הדיין קבע כי יותר הגיוני לומר שהבעל גמר אומר בליבו מסיבה זו או אחרת להתרחק מכל מגע עם אשת נעוריו.
יתירה מכך, קשה לומר שגבר שהגדיר עצמו רומנטי לא יימשך לאישה ובפרט כשהצהיר שחלילה לא היה לו אף פעם בעיה במראה החיצוני של אשתו. בתוך כך הוא הבהיר שעל הבעל הייתה מוטלת החובה ליצור אווירה טובה בבית לא פחות מאשר על אשתו.
הוא קבע כי אין ספק שהנתבע סירב לקיים עם האישה יחסי אישות ומנע אותם ממנה תקופה ארוכה. לפיכך על פי ההלכה מדובר ב״מורד״ וכל עוד אין סיבה מוצדקת למרידה יש לחייבו בכתובה.
בהקשר זה ציין הדיין כי פעמים רבות עולות טענות הדדיות על התנהגות לא הולמת של הצד השני, אך אין בעובדה זו כדי לתלות את קולר הגירושין בצווארה של האישה ולהפסידה כתובתה.
בסופו של דבר קיבל הדיין את התביעה וחייב את הבעל בכתובה של 180,000 שקל.
הדיינים יצחק מרוה ושמעון לביא הצטרפו לפסק הדין
ב״כ התובעת: עו"ד יעקב בלס
ב״כ הנתבע: עו"ד קרני שלו
עו"ד טלי בן יקיר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל