דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ראשון) מאשש את תחושת השכירים ובעלי העסקים שנפגעו ממשבר הקורונה, לפיה המדינה מטפלת במצבם בצורה מסורבלת, מבולגנת ובלתי-יעילה. המבקר הקדיש שני פרקים בדו"ח לתפקודן של הרשויות האמונות על הקשר בין הממשלה למשק, ובראשן רשות המיסים ומוסד הביטוח הלאומי, בתקופת המשבר. אם לסכם בשפה חופשית את הדו"ח הארוך: המדינה נתפסה לא מוכנה לטיפול במשבר, חסר לה מידע בסיסי על העובדים והעסקים בישראל ועל כן היא נגררת לקבלת החלטות כלכליות בלתי מבוססות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מתחילת המשבר ועד אמצע יולי הוגשו לביטוח לאומי כ-1.1 מיליון תביעות לדמי אבטלה. עד סוף יוני העבירה המדינה דמי אבטלה בסכום מצטבר של כ-10.2 מיליארד שקלים. מדובר במבצע ענק של הרשויות, אלא שלפי דו"ח המבקר, הוא מתנהל לצד "מחסור בנתונים זמינים ושוטפים, מדי חודש בחודשו, על עובדים שעבודתם הופסקה; על עובדים שחזרו לעבודה, שכרם ומאפייניהם; וכן מחסור בנתוני שכר לגבי עובדים אשר משרתם צומצמה".
המבקר מצביע על כך שהמדינה חילקה מענקים גם למי שאינו זכאי, מאחר שאין לה את הנתונים הנדרשים לבקרה. "המענקים בפעימות הראשונה והשנייה ניתנו מבלי שנבדקה הצהרת המקבלים בדבר ירידה של 25% במחזור העסקים שלהם לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, ואין ודאות כי הנושא ייבדק אף בדיעבד", נכתב בדו"ח. "במצב זה, ייתכן שהיו בין מקבלי המענקים מי שלא היו זכאים למענק".
דוגמה נוספת היא פערים של עשרות אחוזים בין נתוני האבטלה של שלוש זרועות שונות של המדינה: הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מבקר המדינה מבהיר כי "חוסר בנתונים זמינים ושוטפים עלול לגרום לניתוח לא מבוסס דיו של תמונת מצבם התעסוקתי של העובדים במשק ולהביא לקבלת החלטות שאינן מיטביות". אלא שלפי המבקר, חוסר התקשורת בין המדינה לבין המגזר העסקי אינו גזירת גורל.
הסגירה הפיזית של שירותי הביטוח הלאומי הפרונטליים בשל הנחיות משרד הבריאות אילצה את המוסד, המיושן לעיתים, לעבור למערכת דיווח מקוונת. הממשק איפשר לקבל דיווחים און-ליין ישירות מהמעסיקים, על העובדים שהם הוציאו לחל"ת (טופס 100). מכך מסיק המבקר ש"למעסיקים יכולת טכנולוגית למסור לביטוח הלאומי נתוני שכר חודשיים על העובדים שהם מעסיקים, ובהתאם לביטוח הלאומי יש יכולת טכנולוגית לקלוט דיווחי שכר חודשיים".
מבירורים שערך משרד המבקר עם גורמי המקצוע וכלכלנים באקדמיה עולה כי "אפשר להבטיח שלא יחסרו נתונים זמינים ושוטפים, וזאת בהתבסס על העובדה שלביטוח הלאומי היכולת לקבל מהמעסיקים, בזמן אמת, נתונים אישיים ורלוונטיים על כל מועסק בישראל. קבלת דיווח שוטף יכולה להוות תשתית ליצירת תמונת המצב הנדרשת לשם קבלת החלטות על תמיכה באוכלוסיות נזקקות ועל תמריץ חזרה לעבודה", הוסבר בדו"ח. נוסף על כך, נכתב כי דיווח מקוון "יכול גם לתרום לפישוט הליכים בירוקרטיים ולצמצום דמי האבטלה ולהגדלת הכנסתם של מקבלי קצבת אבטלה".
אם כך, השאלה המתבקשת היא מדוע לא נעשים המהלכים הנדרשים לאסוף את המידע הרלוונטי מהמעסיקים. על כך השיב מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "דיווח חודשי מקוון מחייב טכנולוגיה שלא לכל המעסיקים יש. ומאחר שתוצאת אי-הדיווח היא פלילית, חיוב המעסיקים בדיווח חודשי מקוון מחייב חקיקה. בד בבד עם הטיפול בתיקון החוק, הקים הביטוח הלאומי צוותי חשיבה בעניין המשאבים הנדרשים ליישום דיווח השכר החודשי, והם יגישו את מסקנותיהם בשבועות הקרובים".
קריטריונים מעוותים ומוקד קורס
הפרק בדו"ח המבקר שעסק בפעילות רשות המיסים בתקופת משבר הקורונה מונה ליקויים רבים. ביניהם: עיוותים בקריטריונים לקבלת המענקים לעסקים, מעקב רופף אחר תשלום המענקים והזכאות של מקבליהם, קריסות של מערכת המחשוב של הרשות ומענה חסר מאוד במוקד הטלפוני.
באשר למוקד הטלפוני של רשות המיסים, זמן ההמתנה המרבי לקבלת מענה היה ברוב המקרים שעה ויותר. ממוצע זמן ההמתנה המרבי למענה בנושא הקורונה היה כ-42 דקות, וממוצע זמן ההמתנה המרבי למענה בנושא המענק לעסקים קטנים היה כשעה ו-18 דקות. עוד עלה בבדיקת המבקר כי היו פונים שהמתינו יותר משעתיים למענה טלפוני בנושא הקורונה ובנושא המענק לעסקים קטנים.
גם ביקורת חיובית מובאת בדו"ח כלפי אנשי רשות המיסים, ש"פעלה במגוון תחומים כדי להקל על האזרחים ואף מצאה פתרונות לאתגרים שניצבו לפניה בתקופת משבר הקורונה. בשל העבודה המאומצת של הרשות והתגייסות עובדי הרשות בימי המשבר היה אפשר להפעיל את המערכת הממוחשבת ולהעביר בזמן את המענקים", לשון הדו"ח.