אמיר ברמלי הורשע בבית המשפט המחוזי, לאחר שהשופט כבוב קבע כי ברמלי ביצע הטעייה והונאה של המשקיעים.
בית המשפט קבע שהיקף ההונאה הוא 340 מיליון שקל, וכי ברמלי היה "הרוח החיה שעל פיו יישק דבר. ברמלי היטיב לתאר את משנתו העסקית. בראיון שנערך עמו אליו הפנתה התביעה "בעולם העסקים אני עוף דיי מוזר, לעבוד עם תקציב זה מגביל. גבולות הן לא הצד החזק שלי. הרחקתי את הגבול. אנשים מפחדים לחיות בלי גבולות".
"ממכלול החומר שהובא בפני ברמלי היה מעורב בפעילות הקרן, הטוויית המדיניות, אישור הסכמים מול משקיעים, מתן מענה ומעורבות בכל רכיבי הפרסום. ברמלי הודה בחקירתו על מעורבותו המשמעותית בקרן". כך פתח ואמר שופט בית המשפט המחוזי השופט ח'אלד כבוב בשבתו בהכרעת הדין בעניינו של אמיר ברמלי, שהואשם בהונאת משקיעים בכך שגייס באמצעות קבוצת רוביקון קלע למעלה מ-400 מיליון שקל על יסוד מצגי שווא.
"התרשמותי הינה שמדובר באדם חריף ושנון, בעל אישיות עוצמתית שהילך קסמים על סביבתו, יכולת שכנוע מרשימה, גרסתו שוטפת אך מלאת סתירות. דבק בגרסתו, בחר בתשובה לא עניינית. מניפולטיבי, התחמק ממתן תשובות ענייניות".
עוד הוסיף בית המשפט: ״התוכנית שהוצגה על ידי הנאשם הבטיחה למשקיעים תשואה גבוהה, הרבה יותר מהמקובל בשוק. לא היתה כל התכנות מעשית אלא הטעייה והונאה של מאות משקיעים".
"הונאת פונזי" ו-"הפירמידה"
כתב האישום הוגש ביוני 2016, ומייחס לברמלי עבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס כספים ללא תשקיף, סיוף ועבירות הלבנת הון.
ברמלי מואשם כי גייס את הכספים באמצעות חברות בקבוצת רוביקון קרן סלע על יסוד מצגי שווא. ברמלי מואשם בכך שסיפר למשקיעים סיפורי מעשיות לכאורה על הצלחת ההשקעות והבטיח ללקוחות תשואה שנתית דו ספרתית באחוזים, בשילוב המפתה שבין ריבית גבוהה לסיכון נמוך. אולם משלא הושגה תשואה שכזו על ידי פעילות הקבוצה, ובפועל הפעילות היתה בכלל גירעונית, עשה שימוש בשיטה המכונה "הונאת פונזי" ו-"הפירמידה" - הוא מימן לכאורה את ההחזרים למשקיעיו בכספי הלוואות חדשות שנטל ממשקיעים חדשים.
"ברמלי המשיך לגייס כספים בדרך זו, תוך שהוא מסתיר מהמשקיעים בקרנות קלע כי לאורך כל התקופה הרלוונטית נחלה פעילות רוביקון המתוארת באישום זה הפסדים כבדים, לא הניבה תזרים מזומנים חיובי לרוביקון או לקלע, וההון העצמי של החברה היה גרעוני; ותוך שהוא מוסר נתונים כוזבים בדבר תשואות גבוהות שהושגו, כביכול, בעקבות פעילות של השלמות הון, שכלל לא התבצעה" מציין כתב האישום.
ערבב את כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים
כתב האישום מתאר כי ברמלי הציג למשקיעים מצג לפיו כספיהם ישמשו להשקעה באמצעות הקרן לפעילות "השלמת הון", הלוואות לטווח קצר ובינוני שניתנו כביכול לעסקים שונים בין היתר כדי לסייע להם בנטילת אשראי מבנקים. נטען כי בניגוד למצגים שנמסרו, כספי המשקיעים שימשו את ברמלי לרכישת מגוון רחב של חברות פרטיות, להלוואות והשקעות שונות.
ברמלי הואשם גם בכך שערבב את כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים והשקעות חברת רוביקון, התחמק מהגשת תשקיף לבורסה לחברותיו וזייף מסמך כדי לספק הוכחה שהוא עומד בדרישות החוק.
באוגוסט האחרון נעצר ברמלי עד תום ההליכים לאחר שהתגלו עובדות ונסיבות חדשות. בית המשפט קבע שמעצרו מתחייב על מנת למנוע את התחמקותו מהליכי השפיטה ומריצוי עונש מאסר. יצוין כי בתקופה האחרונה נפתחה חקירה חדשה על ידי הרשות לניירות ערך שבמסגרתה, על פי החשד, הוא ביצע עבירות הונאה והלבנת הון כלפי עשרות משקיעים באופן דומה לתיק הנוכחי.
התיק מטופל על ידי עו"ד חנה קורין ועו"ד יוני ליבני מהמחלקה לניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר על ידי הרשות לניירות ערך.
תגובת פרקליטות מיסוי וכלכלה לפסק הדין: "הרשעתו של ברמלי בגניבה של מאות מיליונים היא מסר חשוב ומרתיע לכל יזם הסבור שהוא יכול לגייס כספים מן הציבור ללא אחריות ולהתעלם מחובותיו לפרסם בתשקיף את הפרטים המהותיים הנוגעים להשקעה: כספי משקיעים אינם הפקר והבטחות וכזבים לציבור המשקיעים לא ייעלמו מעיניהם של גופי האכיפה".
תגובת עורכי הדין לירן זילברמן ועמית זיו המייצגים את ברמלי מטעם הסנגוריה הציבורית: "הכרעת הדין היא קשה. נלמד אותה ונגבש את הקו הנכון להמשך".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס
