השלכות הסגר השני מתבהרות: 205 אלף דורשי עבודה חדשים נרשמו בחודש ספטמבר - כך עולה מדוח שפרסם היום (ראשון) שירות התעסוקה הישראלי. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז חודש מארס, בסגר הראשון, שבמהלכו נרשמו 850 אלף דורשי עבודה. מהנתונים עולה כי מספר הנרשמים זינק בעקבות הטלת הסגר השני, סמוך לערב ראש השנה, והשיא הגיע בשבוע הרביעי של ספטמבר - שבו התרכזו יותר מחצי מהם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על כל אדם שהודיע על חזרה לעבודה בספטמבר, נרשמו 8.1 דורשי עבודה - היחס השלילי ביותר בחצי שנה האחרונה. כמו כן, בסוף ספטמבר הגיע מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה ל-944.5 אלף – עלייה של 20.9% לעומת מספרם בסוף אוגוסט, אז הוא עמד על 781.3 אלף. מספר הרשומים עקב יציאה לחל"ת עלה ל-612.6 אלף, שהם 64.9% מכלל הרשומים.
באשר לגילם של דורשי העבודה החדשים - ממצאי הדוח מעלים כי שיעור הנרשמים בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד גיל 24) קפץ מ-17.1% בחודש מארס ל-20.5% בספטמבר, הנתון הגבוה ביותר לקבוצה זו מתחילת המשבר. התפלגות הנרשמים בקבוצות הגיל האחרות בספטמבר דומה יחסית להתפלגות במארס, וייתכן כי העלייה נובעת מסגירת תחומי המכירות והמסעדנות שבהם רבים מהעובדים הם צעירים. העובדים בתחומים אלה מהווים כשמינית מכלל דורשי העבודה שנרשמו בספטמבר.
נתון בולט נוסף בחודש ספטמבר הוא אחוז הנשים שנרשמו כדורשות עבודה - שיעור שיא של 62.7%. לשם השוואה, בחודש מארס שיעור הנשים עמד על 57.1%. מחברי הדוח תולים עלייה זאת בהפסקת פעילות מערכת החינוך וכן ענף השירותים, שבהם מועסקות יותר נשים מגברים. יתרה מכך, בהיעדר מסגרות חינוכיות לילדים ייתכן כי נשים רבות נשארו בבתיהן עם הילדים - בשעה שהגברים המשיכו להחזיק בעבודתם.
מהדוח עולה כי אילת חזרה לצמרת האבטלה, ושיעור דורשי העבודה בה הגיע בסוף ספטמבר ל-39.3%. במהלך החודש נרשמו עליות בשיעורי דורשי העבודה בכל הארץ, אולם העיר הדרומית רשמה את הזינוק הגדול ביותר - 16.6% לעומת אוגוסט. זאת, על רקע הפגיעה בענף התיירות שנסגר בשנית רגע לפני החגים. אילת ממוקמת כעת במקום השני ברשימה, ומעליה רק העיר ביתר עילית (40.5%). אחריהן ברשימה הערים מודיעין עילית, בני ברק, נצרת, אום אל-פחם, בית שמש, ירושלים, רהט ובת ים.
האתגר: החזרת הישראלים למעגל העבודה
בשירות התעסוקה מדגישים כי היציאה מהסגר השני מציבה אתגר משמעותי בפני שוק העבודה, והוא החזרתם של מספר דורשי עבודה גדול ככל הניתן אל המשק. עם הסרת ההגבלות רבים צפויים לחזור במהירות, אולם שירות התעסוקה מתריע כי אלה שיישארו בחוץ, ובפרט מי שאינם עובדים עוד מאז הגל הראשון, עלולים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח, שהשלכותיה - עליהם ועל כלכלת ישראל - יהיו משמעותיות.
בכדי למתן את ההשפעה השלילית של הסגר, מציין שירות התעסוקה צעדי מדיניות הכרחיים ובהם הגבלת תקופת החל"ת, עידוד תעסוקה ושימור עובדים. "החזרת דורשי העבודה למעגל העבודה במהרה היא אתגר לאומי", מסר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור. "אתגר זה מחייב השקעה ניכרת בעידוד תעסוקה והצבת יעדים להעלאת רמת המיומנויות. יש להקדיש תשומת לב לקבוצות הנפגעות ביותר במשבר ולהתאים את הטיפול בהן למאפייניהן. חורף מורכב עוד לפנינו".