הרבה לפני שמשבר הקורונה הוביל לסגירה חוזרת ונשנית של החנויות ברחובות ובקניונים, נובמבר כבר הוכתר כחודש הקניות באינטרנט. יש בו סדרה של "חגי שופינג" עתירי מבצעים: משופינג IL הישראלי, דרך יום הרווקים הסיני ובלאק פריידיי האמריקני ועד סייבר מאנדיי. עם זאת, חגיגת הצריכה הזו טומנת בחובה גם נזקים סביבתיים, החל משלב ייצור המוצרים, דרך אריזתם בקופסאות קרטון כאלה ואחרות וכלה בשילוחם אל רחבי העולם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ארגוני סביבה וצרכנים רבים מותחים ביקורת על ההתנהלות הבעייתית הזאת ומדינות שונות מנסות להסדיר את העניין ברגולציה. לכן, ענקית המכירות באינטרנט אמזון החלה לאחרונה להשתמש באלגוריתמים מתחום למידת המכונה כדי לצמצם את היקף השימוש בחומרי אריזה לצורך שילוח מוצריה, וכך להפחית את טביעת הרגל הסביבתית שלה.
"כדי לייצר קרטון צריך להשקיע אנרגיה ולנצל חומרי גלם, כמו סיבי נייר", אומרת ד"ר תמר מקוב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון. חברות המסחר ברשת הן צרכניות משמעותיות של קרטון: כמות הקרטון שבה נעשה שימוש על ידי חנויות אינטרנטיות גדולה פי שבעה מהכמות שבה משתמשות חנויות פיזיות.
מעבר לקרטון עצמו, אריזות גדולות יותר עלולות להרחיב את היקף הנזקים הסביבתיים שנגרמים בעקבות הובלת המוצרים: ככל שהחבילות תופסות יותר מקום, יש צורך לשלוח יותר ספינות תובלה ומשאיות תובלה על מנת להביא את המוצרים ליעדם. מעבר להוצאה הכספית שנדרשת מהחברה לשם כך, כל הובלה נוספת כזו צורכת דלקי מאובנים, שפולטים בשריפתם גזי חממה (ובעיקר פחמן דו-חמצני) שמחריפים את משבר האקלים, ומזהמי אוויר רבים המסכנים את בריאותנו.
מצד שני, גם למוצר לא ארוז מספיק עלולה להיות השפעה סביבתית, משום שהוא עלול להינזק – והמשאבים שהושקעו בייצורו יירדו לטמיון (זאת בנוסף לנזק הכספי שייגרם לחברה מאובדן המוצר ומחוסר שביעות הרצון של הלקוחות). "לייצור מוצרים יש מחיר סביבתי משמעותי, בין השאר כי במקרים רבים משתחררות בתהליך כמויות גדולות של גזי חממה", אומרת מקוב. "בייצורו של כל אייפון מהדגם החדש, לדוגמה, נפלטים גזי חממה בכמות שהשפעתה שווה ל-76 קילוגרם פחמן דו-חמצני" – רק לשם השוואה, כמות דומה של פחמן דו-חמצני משתחררת בעת נסיעה ברכב מירושלים עד אילת.
1.6 מיליארד קופסאות פחות
כמות החבילות שאמזון שולחת לכל נקודה בעולם היא אדירה: ביולי האחרון בלבד שלחה החברה ללקוחותיה 415 מיליון חבילות. לדברי אמזון, בחמש השנים האחרונות הצליחה החברה לצמצם בשליש את כמות חומרי האריזה שבהם היא משתמשת וכך לצמצם את כמות הפסולת שהיא מייצרת ב-915 אלף טון (שווה ערך ל-1.6 מיליארד קופסאות) – מתוכם מעל 500 אלף טון נחסכו בשנתייים האחרונות הודות לאלגוריתם החדש.
האלגוריתם של אמזון עושה שימוש בשיטות מתחום למידת המכונה (Machine learning). בדרך כלל, תוכנות מחשב מוגבלות לסדרת פעולות שמתוכנתות בהן מראש, ותפקודן נשאר קבוע תמיד. אלגוריתמים של למידת מכונה, לעומת זאת, לומדים כיצד לפתור בעיות ולהגיע לתוצאות נדרשות באמצעות דוגמאות שמוזנות אליהם, כך שהם מסוגלים להשתפר ככל שהם נחשפים לדוגמאות רבות יותר.
כך, האלגוריתם של אמזון בוחן תלונות צרכנים ומידע על החזרות מוצרים ולומד מהם מתי מוצר לא היה ארוז מספיק ולכן הגיע פגום ללקוחות – ומתי האריזה היתה מסיבית מדי, והלקוחות התלוננו על כך. על פי מידע זה, האלגוריתם קובע מתי אפשר להשתמש בכמות מצומצמת יותר של חומרי אריזה או בקופסה קטנה יותר לאריזת המוצר, ומתי יש צורך באריזה משמעותית יותר.
לא מושפע משיקולים אנושיים
מדוע, בעצם, יש צורך בפיתוח אלגוריתם שיבחר את האריזה המתאימה לכל מוצר, והאחריות לכך לא מוטלת על העובדים שבמחסני החברה? "העובדים צריכים להספיק לארוז מספר מסוים של קופסאות בשעה, ואם הם יתחילו להשקיע יותר מדי מחשבה בכל מוצר הם עלולים שלא לעמוד במכסה השעתית שלהם", אומרת מקוב. "מעבר לכך, העובד הוא גם זה שנושא באחריות למצבה של החבילה. אם יגלו שמוצרים שהוא ארז נשברו בדרך, עלולים לבוא אליו בטענות, ופחות סביר שזה יקרה אם הוא ישים קצת יותר מדי חומרי אריזה – לכן, אין לו אינטרס לחסוך, אלא להפך. אלגוריתם לא מושפע מהשיקול האנושי הזה, והוא יכול להתאים את האריזה בהתאם לפרמטרים שהחברה הגדירה לו כחשובים".
מעטפה במקום קרטון
מעבר לקביעת גודל האריזה האופטימלי, האלגוריתם של אמזון מסוגל גם לאתר מקרים שבהם אפשר לארוז מוצרים שונים שמיועדים לאותו לקוח בקופסה אחת – למשל, למלא חללים בקופסה שמכילה חפץ קשיח באמצעות פריטים גמישים יחסית, כמו מוצרים שעשויים מבד או מגומי.
בנוסף, האלגוריתם מנחה את עובדי האריזה או את המכונות שאורזות את המוצרים מתי אין צורך להשתמש בקופסת קרטון לאריזה – ומעטפה מרופדת תספיק. על פי אמזון, טביעת הרגל הפחמנית של מעטפות אלה נמוכה יותר, והן תופסות פחות מקום במשאיות ויוצרות פסולת בהיקף קטן יותר (אם כי יש לציין שמיחזורן עלול להיות בעייתי).
האלגוריתם גם מאתר מקרים שבהם אפשר לוותר לחלוטין על אריזת הקרטון. לדברי אמזון, החברה מעודדת את היצרנים לפתח מוצרים שאין צורך לארוז בקופסה, מעבר לקופסת המוצר עצמו: חברת Tide, למשל, מוכרת באמזון נוזל כביסה באריזת קרטון מיוחדת במקום בבקבוק פלסטיק, מה שמאפשר חסכון הן בחומרי אריזה והן בפלסטיק.
פטריות ותפוחי אדמה בדואר
חברות אחרות הולכות רחוק יותר מאמזון בכל הנוגע להפחתת טביעת הרגל הסביבתית של האריזות שלהן. כמה חברות גדולות משווקות מוצרים באריזות ידידותיות לסביבה: ענקית עיצוב הבית איקאה, למשל, הודיעה שתכניס לשימוש חומרי אריזה מתכלים מבוססי-פטריות, והמהדורה המודפסת של עיתון הגרדיאן הבריטי נמכרת כיום באריזות מתכלות, שעשויות משאריות תפוחי אדמה.
מעבר לכך, יש גם חברות שמבטלות לחלוטין את הצורך באריזות חד-פעמיות. מוצרים שנרכשים בפלטפורמת הקניות Loop נשלחים לצרכן במכלים רב-פעמיים, שמעוצבים בהתאם למותג ולפריט. בסיום השימוש, Loop אוספת את המכלים מבתי הצרכנים, מנקה אותם ומשתמשת בהם כדי לספק את המוצר ללקוח או הלקוחה הבאים. המוצרים שנמכרים באתר כוללים מותגים מוכרים, כמו האגן דאז, ג'ילט ו-Oral-B.
מעבר למאמציהן של החברות השונות, יש גם פעולות שמהן אנחנו, כצרכנים, יכולים להימנע כדי לצמצם את הנזקים הסביבתיים של תעשיית הקניות באינטרנט. "עדיף להימנע ככל האפשר מהחזרת מוצרים שנרכשו", אומרת מקוב. "מומלץ שלא לקנות כמה מוצרים בידיעה שנשמור אחד ונחזיר את השאר, כי כל מוצר כזה הוא בזבוז של קופסה ושל שילוח".
מקוב ממליצה גם שלא להשתמש באפשרות להאיץ את המשלוח בתוספת תשלום. "הזמנות שנכנסות ברגע האחרון נותנות לחברה הרבה פחות מרחב תמרון בכל הנוגע לסידור החבילות, וייתכן שהן ייאלצו לשלוח משאיות נוספות עקב כך", היא מסכמת. "משלוח אטי נותן לחברות את האפשרות לעשות אופטימיזציה לאריזה ולשילוח".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה".