הסטטיסטיקה לא משקרת, אבל היא עלולה להטעות. השכר הממוצע לשכירים בחודש ספטמבר טיפס ל-11,373 שקלים, עלייה של 4.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד – כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ואולם, לא מדובר בבשורה משמחת. המשבר הכלכלי פגע בעיקר בבעלי המשכורות הנמוכות אשר נפלטו ממעגל העבודה. לפיכך, שיעורי האבטלה הגבוהים הם אלה ש"שיפרו" את נתוני השכר. במקביל, למרות ההבטחות, שכר הח"כים והבכירים במשק לא קוצץ, וספק אם יקוצץ במקרה ותתפרק הממשלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
השכר הממוצע זינק לשיא של יותר מ-12,500 שקל באפריל, עם תחילת הסגר הראשון וגל הפיטורין שבעקבותיו. מאז התמתן מעט השכר הממוצע, עם תנודות בהתאם לפתיחות וסגירות במשק. בכל אחת מהשנים 2019-2016 חלה בחודשים ינואר-ספטמבר עלייה ממוצעת בשכר בהיקף של כ-3.3% לעומת השנה הקודמת. בשנת 2020 נרשמה עלייה בשכר בקצב כמעט כפול – 6.4% בחודשים ינואר-ספטמבר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ביטוי נוסף למשבר במשק שמובא בנתוני הלמ"ס הוא ירידה של 9.4% במספר משרות השכירים בספטמבר האחרון לעומת נתוני השנה שעברה. הצניחה החדה ביותר נרשמה בענף שירותי האירוח והאוכל, שם מספר המשרות נחתך ב-38.1%. בענף האומנות, בידור ופנאי קוצץ מספר המשרות ב-34.0%, ובענף המסחר הייתה ירידה של 10.7%.
בהייטק, לעומת זאת, שורדים את המשבר היטב. בספטמבר עמד השכר הממוצע לשכיר בהייטק על 24,327 שקל, בדומה לחודש אוגוסט - ועלייה של 5.3% בהשוואה לספטמבר 2019. בניגוד לעלייה המדומה בשכר הממוצע בכלל המשק, יתכן שהצמיחה בהייטק הינה ריאלית בחלקה, שכן הקורונה הורידה את מספר המשרות בהייטק ב-1% בלבד.
מאבק על קיצוץ בשכר הבכירים
דבר נוסף שקרה בספטמבר הוא אישור של הממשלה לקיצוץ 10% משכר השרים וחברי הכנסת. אלא שהחלטה זאת תקועה מאז, כמו החלטות רבות של הממשלה.
חברי כנסת בישראל, סגני שרים ושרים, משתכרים כיום בין כ-40-50 אלף שקלים ברוטו בחודש. תחילה הוחלט להוסיף אל רשימת המקוצצים בכירים נוספים במשק, כמו נגיד בנק ישראל ושופטים. חלק מהשרים דחפו להרחיב את הקיצוץ לכלל המגזר הציבורי, דבר שעורר כצפוי התנגדות מצד ההסתדרות. מאז המהלך אינו מתקדם.
"זה לא קורה, בגלל שהממשלה לא מתפקדת", אומר ד"ר אביחי שניר, מרצה לכלכלה התנהגותית ומאקרו כלכלה באקדמית נתניה. הוא מזכיר כי "בשנים 2003-2004, עם שר אוצר חזק (בנימין נתניהו) וראש ממשלה שנתן לו גיבוי (אריאל שרון), בוצעו קיצוצים נרחבים במגזר הציבורי כדי לסייע למי שזקוק לסיוע. בממשלה הנוכחית, ברור שאי אפשר היה לקצץ באופן נרחב".
כבר בספטמבר העריך שניר בשיחה עם N12 כי הקיצוץ בשכר הבכירים לא יעבור כל כך מהר. כעת הוא מסביר ש"השרים נזכרו בפטנט ישן. אם אתה רוצה שחוק לא יעבור, תתמוך בו יותר מכל אחד אחר. קבוצה של שרים החליטה שהיא לא תתמוך בחוק עד שיקצצו את השכר גם לשופטים ולנשיא. כשהשופטים והנשיא הסכימו, השרים הודיעו שהם לא תומכים עד שלא יקצצו לכל מי שעובד במגזר הציבורי ומרוויח לפחות 40 אלף שקל. כדי שזה יקרה, צריך לריב עם ההסתדרות, ולזה אף אחד לא מסוגל.
"אז החוק לא עובר, ומבחינת השרים הכל בסדר, כי הם בעד החוק. הם אפילו יותר בעד מכל אחד אחר. וכשזה המסר שמגיע מלמעלה, למה שמישהו שעובד במגזר הציבורי או הפרטי יסכים שהממשלה תפגע לו בשכר? אז אנחנו נשארים עם אלו שאיבדו את מקום העבודה וסובלים, אלו שלא איבדו את מקום העבודה ומצבם בסדר. ואיפה כל ישראל ערבים? זה קיים רק בתיאוריה. בפרקטיקה זה משהו אחר", מסכם שניר.
אתמול (רביעי) אישרה הכנסת בקריאה טרומית את החוק לפיזורה. לא ברור אם הקיצוץ בשכר הבכירים, בגרסה כזו או אחרת, יועבר לפני פירוק אפשרי של הממשלה. יציאה לבחירות והקמת ממשלה חדשה תוריד את הצעת הקיצוץ מעל סדר היום.