אתמול (ראשון) ישראל נכנסה לסגר שלישי. העסקים ששרדו את הסבבים הקודמים נאלצו שוב לנעול את שעריהם לתקופה ממושכת. משבר הקורונה פגע כידוע גם בארצות הברית, אך שם נקטו באמצעים אחרים כדי להבטיח את המשך קיומם של העסקים הקטנים ביום שאחרי הנגיף. אחד הצעדים המעניינים של הממשל האמריקני הוא תוכנית ה"מחילה", במסגרתה יימחקו לעסקים חובות לבנקים בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בישראל, כמו בארצות הברית, הממשלה מעודדת את העסקים לקחת הלוואות בערבות המדינה. הקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים, שהוקמה בתחילת המשבר כדי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים, אישרה עד כה כ-61 אלף בקשות בסכום כולל של למעלה מ-23 מיליארד שקל – הלוואה ממוצעת של 377 אלף שקל לעסק.
כיום כבר ברור שהנזק האמיתי למשק ייחשף רק אחרי שהבנקים יתחילו לגבות את החזרי ההלוואות מהעסקים שנפגעו מהקורונה. המועד הזה נדחה החודש שוב על ידי בנק ישראל, הפעם לעוד שנה ובכפוף לתשלום הריבית לאורך תקופת הדחייה. זה אולי מרוויח זמן לעסקים אבל לא מבטיח את קיומם ולא את יכולתם להחזיר את החובות. כאן, בשונה מישראל, הממשל האמריקאי קיבל החלטה להכניס את היד עמוק לכיס.
בארצות הברית אושרו לעסקים קטנים שנפגעו במשבר הלוואות בהיקף של 525 מיליארד דולר. אם בעל העסק מראה שבמשך כמה חודשים הוא לא פיטר את העובדים שלו, הוא יכול לבקש מחילה (Forgiveness), ואז אותה הלוואה הופכת למעשה למענק קבוע. כך, נוצר לבעל העסק תמריץ אמיתי לשמור על העובדים ולהמשיך בפעילות ככל הניתן.
"סדר גודל של כ-70% מההלוואות לעסקים קטנים בארצות הברית יהפכו למענקים בסופו של דבר", מעריך נועם גרבינסקי, בכיר בחברת פאנדבוקס (Fundbox). חברת הפינטק הישראלית, ששוויה עומד על יותר ממיליארד דולר, פועלת בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בארצות הברית.
גרבינסקי מסביר כי "עוד לפני המענק, האמריקנים מקבלים הלוואה בתנאים מעולים של חצי שנה גרייס (דחיית החזרים) וריביות מאוד נמוכות. כמחצית מכוח התעסוקה בארצות הברית נמצא בעסקים קטנים, ובערך 85% מתוכם קיבלו תמיכה במסגרת התוכנית הזאת. היה רצון אמיתי להזרים את הכסף אל כמה שיותר בעלי עסקים שצריכים אותו".
כשנשאל האם לממשלת ישראל אין רצון אמיתי שכזה, משיב גרבינסקי: "האמריקאים חשבו מחוץ לקופסה ומצאו את הפתרון. יש בישראל מספיק אנשים חזקים בתחום הפינטק שיכולים להביא פתרונות. אני מעריך שיש בזה פוליטיקות אבל אני לא יודע מה האינטרסים ולא בקיא בכל השיקולים. אנחנו לא עובדים בישראל, אבל ידוע לי שגורמים בתעשייה דיברו עם השלטון בישראל וזה לא צלח. ובסוף ראינו מה קורה כשמסתמכים רק על האתר של הביטוח הלאומי".
עקפו את הבירוקרטיה
השוואה נוספת שמעניין לערוך בין תוכניות הסיוע הישראלית לאמריקאית היא בבירוקרטיה. בתחילת המשבר הבחינו בארצות הברית שאוכלוסיות שלמות, בעיקר מחוץ לערים הגדולות, לא מנצלות את קרן ההלוואות מסיבות כמו חוסר מודעות, קשיי שפה ועוד. אחד המהלכים המהירים שנועדו לפתור את הבעיה היה מנגנון הלוואות ה-PPP (שותפות ציבורית-פרטית).
הממשל אישר לחברות מהמגזר הפרטי, בעיקר בתחום הפינטק כמו בנקים דיגיטליים וחברות אשראי טכנולוגיות, לקחת חלק בתוכנית הסיוע. החברות משמשות צינור להזרמת ההלוואות מהבנקים, בתמורה לעמלה מהשלטון בגובה 1-5% מהיקף ההלוואה. זאת, כדי להגיע לכל הקהלים ולמנוע מצב שבו כל המימון ירוכז בקרב מספר בנקים גדולים, שרבים מהעס אינם לקוחות שלהם. כך, נוצר מצב שבו 5,000 מלווים שונים מתחרים על בעלי העסקים.
בישראל המצב שונה. הלוואות בערבות מדינה מרוכזות בשבעה בנקים ובמספר גופים חוץ-בנקאיים בודדים כמו ויזה כ.א.ל ו-MAX. גם ההודעה של בנק ישראל על הכללת גופים חוץ-בנקאיים כמוסדות פיננסיים אשר יקבלו תמיכה לשם מתן הלוואות לעסקים קטנים, אין בה כדי לבטל את הבעיה. בניגוד לארצות הברית, שם הריבית מוגבלת ונמוכה מאוד גם כאשר מדובר בגופים כמו חברות פינטק, בישראל החברות החוץ-בנקאיות שרגילות לנקוב בריביות מאוד מאוד גבוהות בשגרה (8% וצפונה) הורידו רק במעט את הריבית במתווה המשותף עם בנק ישראל, כך שספק אם ההלוואה באמת משתלמת לבעלי עסקים שסימן שאלה גדול מרחף מעל העסק שלהם.
37% מהבקשות - נדחו
כמעט 100 אלף עסקים ישראלים כבר הגישו בקשות להלוואות בערבות המדינה. כ-37% מהבקשות האלה נדחו. למסלול ההלוואות המוגבר לעסקים בסיכון גבוה, הוגשו רק 6,200 בקשות – ובפועל הרבה יותר עסקים נמצאים על סף קריסה.
החודש הודיע משרד האוצר על הקלות בתנאי הזכאות להלוואות בערבות מדינה. תנאי הסף הנדרשים שונו כך שכעת יוכלו עסקים להגיש בקשות לקבלת הלוואה מהקרן אם יציגו ירידה מינימלית של 25% מהמחזור, במהלך אחד הרבעונים ביחס לרבעון המקביל אשתקד. זאת, במסגרת המסלול המוגבר המאפשר ערבות מדינה של 95% להלוואה בודדת. באוצר מקווים שמהלך זה, ושינויים אחרים בפעילות קרנות אשראי לעסקים קטנים, יאפשרו לעוד עשרות אלפי עסקים ליטול הלוואות.