במועד הבחירות הבאות לממשלה, בחודש מרץ הקרוב, יימלאו 3 שנים בדיוק לפעם האחרונה שתקציב מדינה מסודר אושר בישראל. אתמול (שלישי), שעות ספורות לפני פיזור הכנסת, העבירה הממשלה תקציב המשכי שיאפשר לפחות תפקוד מינימלי של המדינה עם פתיחת שנת 2021. ואולם, לנוכח ההיתכנות לכניסה לסגר בתוך 48 שעות והאתגרים שעוד צפויים לכלכלה הישראלית, בכלל לא בטוח אם תקציב הטלאים שהועבר יענה על הצרכים הדחופים של המדינה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מה בעצם אישרו אתמול השרים? מאחר ו-2020 היא השנה הראשונה בתולדות ישראל שלא אושר לה תקציב מדינה, וגם ל-2021 שבפתח אין תקציב מסודר, החוק פשוט לא מכיר בסיטואציה מופרכת שכזו. לכן, הממשלה נדרשה לערוך, ברגע האחרון, שינוי נוסף בחוקי היסוד של ישראל, כך שהתקציב ההמשכי לשנה הבאה יתבסס על 2020 ולא על 2019.
במהלך השנה האחרונה הוציאה הממשלה כ-100 מיליארד שקל חוץ-תקציביים, באמצעות אותן "קופסאות קורונה" מפורסמות. כעת, גם סכומים אלה שאין להם מקור תקציבי ברור, יוכרו בעקבות שינוי החקיקה לבסיס התקציב ההמשכי שייכנס לתוקפו בעוד שבוע.
ההכרה באותם 100 מיליארד שקל תאפשר המשך של "רשת הביטחון הכלכלית", שכוללת דמי אבטלה לשכירים עד אמצע 2021, מענקים לעסקים ועוד. אלא שבהיעדר תקציב מדינה רשמי, ותוכנית כלכלית מסודרת בצידו, המדינה עלולה להיתקע דווקא כשתחלואת הקורונה תיבלם.
ב"עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי" ברכו על החלטת הממשלה, כיוון שהיא תמנע קיצוצים נרחבים והרסניים, שהיו גורמים לנזק עצום לחברה ולכלכלה במשבר הגדול בתולדותינו. "יחד עם זאת", אמרו ב-121, "מצער ומסוכן שרק כמיליארד שקלים, 2% מסך הכל, הוקצה לסיוע ישיר למובטלים למצוא את מקום מחדש בעולם העבודה. בכך, נמשכת המגמה של תת השקעה בתחום התעסוקה, בניגוד למדיניות של מדינות מפותחות אחרות לאתגר זה. אנו קוראים לכנסת לאמץ את הצעות חוק התקציב, עם תיקון המגדיל משמעותית את ההשקעה בתכניות תעסוקה, כדי לתת אופק של ממש עבור מאות אלפי המובטלים, החברה והמשק הישראלי".
האם המיסים יעלו?
בתרחיש האופטימי, במהלך החודשים הבאים תחוסן מרבית אוכלוסיית ישראל מפני הנגיף וניתן יהיה להתחיל ולחזור לשגרה. אלא שתקציב הטלאים אינו מתייחס כמעט ליום שאחרי הקורונה. כרגע, כשהמשבר עדיין בעיצומו וקמפיין הבחירות רק מתחיל, אף פוליטיקאי לא יעז לדבר על העלאת מיסים. אבל אנשי המקצוע במערכת הכלכלית כבר מתחילים לחשב איך הם ממלאים את הבור התקציבי העצום שגרמה הקורונה והשלכותיה.
מאחורי כל "קופסה תקציבית" שמאשרים השרים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, יושבים אנשי החשב הכללי באוצר ובבנק ישראל ומגרדים את הראש. הם אלה שצריכים לקחת עבור המדינה הלוואות עתק, תוך הבנה ברורה שגם הדורות הבאים במדינה עדיין יצטרכו להחזיר את החובות הללו.
סוכנויות הדירוג מצפות מישראל לחתוך את הגירעון מכ-12% מהתוצר בשנת 2020 ל-7% בשנה הבאה. ולא, דירוג האשראי הלאומי עלול לצנוח, ובפעם הבאה ישראל כבר לא תקבל מימון בריבית כל כך נמוכה. אם לא יקרה נס, עליית מיסים – ישירים או עקיפים – היא רק שאלה של זמן.
מה בדיוק יקרה ביום שבו מיליון מובטלים יפסיקו לקבל דמי אבטלה, הבנקים יגבו את החובות, והמדינה תפסיק לחלק מענקים? המשבר הכלכלי לא ייעלם עם חיסון האוכלוסייה, וה"תקציב" אינו ערוך להמשך סיוע.
אין תקציב ליוזמות חדשות
ואם לממשלה לא יהיה די כסף לכבות שריפות, אז על אחת כמה וכמה שפרויקטים חברתיים לרווחת הציבור עלול לסבול מתקצוב בחסר. כבר ב-2020, שהתבססה על תקציב המשכי, סבלו פרויקטים כאלה בתחומי הרווחה, החינוך והפנאי מקיצוץ בתקציבים, וחלקם אף נעצרו לחלוטין.
קביעת התקציב ההמשכי ל-2021 תעיב על כל אותם מיזמים, אבל חמור לא פחות – היא תקפיא יוזמות חדשות לפרויקטים כמעט בכל תחומי החיים שמופקדים על הממשלה. עם זאת, רגע לפני התפזרות הכנסת אמש, מיהרה הממשלה לאשר כספים קואליציוניים בהיקף של כמיליארד שקלים, לחלוקה לקהל הבוחרים שלהם בפרויקטים שונים.
נקווה שאחרי הבחירות, תהיה תוצאתן אשר תהיה, יועבר תקציב אמיתי לשנה המאתגרת שעומדת בפנינו.