השבוע הוצף המייל האדום של N12 בדיווחי גולשים אשר גילו שכעובדים עצמאים, אינם זכאים למענקים שהם חשבו שהובטחו להם בגין הסגר האחרון. ברשות המיסים הוציאו הבהרה שההבטחות להרחבת המענקים לא כוונו לסיוע לעצמאים עצמם אלא רק להוצאות הקבועות של העסקים, אבל זה כבר לא שינה את תחושת האכזבה בקרב בעלי העסקים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
זאת רק דוגמה קטנה לשיתוף הפעולה החורק בין המדינה לבין הציבור בכלל והמגזר העסקי בפרט, שחלק גדול ממנו חש כי הופקר במשבר הקורונה. בדקנו את חבילת הפיצויים של מדינת ישראל לגל השני של הקורונה בהשוואה למדינות אירופה וגילינו מספר דברים מעניינים.
ראשית, עוד לפני שצוללים לתוך המספרים, ההבדל הבולט ביותר בינינו לאירופאים הוא במדיניות. התוכניות הכלכליות של מדינות אירופה לא השתנו באופן דרמטי לאורך משבר הקורונה, משום שבחלקן כבר נקבעו מנגנונים שרלוונטיים גם לחודשי הסגר, ועל כן הם משרתים מדיניות ארוכת טווח. תוכניות הסיוע בישראל, לעומת זאת, מתאפיינות בחוסר סדר ושינויים תכופים.
ישראל:
מדינת ישראל הקדימה את מדינות אירופה ביציאה לסגר שני בעקבות התפרצות מחודשת של הנגיף. בסוף חודש ספטמבר הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ על תוכנית סיוע לעסקים ולשכירים שייפגעו במהלך הסגר. עלות התוכנית הוערכה ב-10.5 מיליארד שקל. זאת, בנוסף ל-100 מיליארד שהובטחו לטיפול במשבר הקורונה בכללותו. לפי משרד האוצר, היקף תוכנית "רשת הביטחון הכלכלית" עומד על 15.1% מהתוצר.
הבשורה המרכזית של התוכנית היא גם זו שהצליחה לבלבל הרבה מהעצמאים. הממשלה הודיעה על הורדת רף הפגיעה בעסק לקבלת מענק הוצאות קבועות מ-40% ל-25%, כולל מקדמות על חשבון המענק. המשמעות היא שיותר עסקים היו זכאים לפיצויים, אך לא בעלי העסקים באופן אישי. כמו כן, ניתן פטור מארנונה לחודשים ספטמבר-אוקטובר לעסקים שנפגעו בהכנסותיהם ב-25% ומעלה.
עוד כללה התוכנית הממשלתית מענק שימור עובדים, שלא כל כך צלח. הרעיון היה לתמרץ מעסיקים להשאיר את עובדיהם בסגר. המדינה הציעה 5,000 שקל על כל עובד שלא יוצא לחל"ת, תחת מגבלות שונות. אלא שאופן חישוב המענק היה מסורבל ואילץ מעסיקים להחליט מראש כמה עובדים הם משאירים בעבודה מבלי לדעת מראש כמה מענקים יאושרו להם בעבור זה. מעסיקים רבים ויתרו על הרעיון ותוך חודש מיום הטלת הסגר איבדו את עבודתם יותר מרבע מיליון ישראלים, לפי נתוני שירות התעסוקה.
במסגרת אותה תוכנית כלכלית אמורה הייתה לעבור הפחתה של 10% בשכר חברי הכנסת והשרים. ואולם, כפי שדיווחנו אמש (ג'), שכרם דווקא יעלה ב-6,500 שקל לחודש.
לאורך חודש אוקטובר משרד האוצר תיקן ליקויים מסוימים בתוכניות הסיוע. למשל, בני 67 ומעלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת, עצמאיות שהיו בחופשת לידה בשנה שעברה ועסקים חדשים – כל אלה נפלו קודם לכן בין הכסאות והוכנסו למעגל הזכאים (פטור מארנונה בלבד במקרה של עסקים חדשים).
גרמניה
המאבק בנגיף הקורונה הביא את ממשלת גרמניה לאמץ שני תקציבים משלימים: 156 מיליארד יורו (שהם 4.9% מהתמ"ג) במרץ ועוד 130 מיליארד יורו (שהם 4% מהתמ"ג) ביוני.
האמצעים הראשונים שננקטו הם מודל החל"ת הגרמני, שמאפשר לשמר עובדים, והועתק ברחבי העולם. מלבד זאת ממשלת גרמניה הרחיבה את קצבאות הילדים להורים מהעשירונים התחתונים, ויצרה גישה קלה יותר למענקי הכנסה בסיסית לעצמאיים.
50 מיליארד יורו הועברו כמענקים לעסקים הקטנים ולעצמאים שהושפעו מהתפרצות הנגיף ולדחיות ללא ריבית של תשלומי מיסים עד לסוף השנה. קרן של 2 מיליארד יורו יועדה להשקעות בסטארט-אפים. הזכאות לדמי אבטלה בגרמניה הורחבה תחילה ל-12 חודשים, ולאחר מכן ל-24 חודשים.
מלבד צעדי הממשלה הפדרלית כל שלטון מקומי בגרמניה הכריזו על אמצעי סיוע משלהם, שהגיעו ל-141 מיליארד יורו לסיוע ישיר, ועוד כ-70 מיליארד יורו להלוואות.
עם ההכרזה על סגר שני הודיעה הקנצלרית אנגלה מרקל על סיוע נוסף לעסקים שייפגעו מההגבלות החדשות. חברות קטנות עד 50 עובדים, יוכלו לקבל סיוע של עד 75% מההכנסות, והדבר אמור לעלות למדינה כ-10 מיליארד יורו.
חברות גדולות יותר יסתמכו על הסיוע שמתקבל מהאיחוד האירופי. בנוסף יינתנו הלוואות חירום לעצמאים ולבעלי מקצועות חופשיים כמו אומנים ועובדי במה, ועסקים קטנים מאוד (עד 10 עובדים) יקבלו הלוואות בריביות נמוכות ביותר.
בריטניה
עד אוגוסט כבר הוציאה ממשלת בריטניה 210 מיליארד פאונד (כ-930 מיליארד שקל) על התמודדות עם המשבר. בסוף ספטמבר הוכרזה באנגליה חבילת סיוע נוספת שהרחיבה את מתכונת החל"ת הגמיש ("המודל הגרמני") לחצי שנה, כשהמעסיקים משלמים שליש ממשכורת השעות שקוצצו והמדינה שליש נוסף. הסכום המקסימלי עמד על 697 פאונד לחודש לעובד, ומינימום שעות העבודה המחויב בחוק היה שליש מהשעות הרגילות.
עם ההכרזה על סגר נוסף, הודיעה ממשלת בריטניה כי כל עובד יוכל לשמור על עבודתו, אפילו אם המעסיק לא מסוגל לשלם לו. העובדים יקבלו מהמדינה תשלום אבטלה של 80% ממשכורותיהם המקוריות עד לגובה של 2,500 פאונד.
גם מתכונת החל"ת הגמיש תישמר כדי לאפשר להעסיק עובדים במשרה חלקית בלבד. המעסיקים לא יצטרכו לשלם לעובדים את שיעור השעות שבו לא עבדו אלא רק את הפרשות הפנסיה ואת תשלומי הביטוח הלאומי. עם זאת, עסקים בבריטניה דורשים עזרה מידית נוספת בעקבות הכרזת הסגר, בעיקר בתחום תשלומי השכירות.
הצעדים שאושרו בספטמבר הורחבו בהדרגה ככל שהתהדקו המגבלות על המסחר באנגליה. החל"ת הגמיש הורחב עבור עסקים שנותרו פתוחים, שעות העבודה המינימליות הופחתו ל-20% והממשלה הגדילה את תשלומיה ל-62% בעוד תשלומי המעסיק ירדו ל-5%.
בנוסף, שווי המענק לעצמאים בבריטניה הועלה מ-20% ל-40% מהרווחים, עד ל-3,750 פאונד. המענק לעסקים שנאלצו לסגור הוגדל לגבול עד 3,000 פאונד ועסקים בתחום האירוח, התיירות והפנאי יקבלו מענקים נוספים שיגיעו ל-2,100 פאונד.
צרפת
בצרפת הכריזו על שלושה חוקי תקציב חדשים בתקופה שבין מרץ ליולי, שהגדילו את התקציב המיועד להתמודדות עם המשבר ל-135 מיליארד יורו (כמעט 6% מהתמ"ג).
בין השאר הכריזה הממשלה הצרפתית על דחיית תשלומי ביטוח לאומי ומע"מ לחברות, סיוע בתשלומי משכורות לעובדים שנאלצו להפחית את שעות העבודה שלהם במתכונת חל"ת גמיש, סיוע פיננסי ישיר לעסקים קטנים, בעלי מקצועות חופשיים, ומשקי בית עם הכנסה נמוכה, דחיית שכירות וחשבונות למשקי בית מהעשירונים התחתונים ועסקים קטנים, הארכת תשלומי האבטלה עד לסוף הסגר וצעדי סיוע מיוחדים לסקטורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר.
חלק מהצעדים האלו החלו להיעלם לאיטם מאז יוני. בעיקר הופחת שיעור התשלום של המדינה לעובדים שהפחיתו את שעות עבודתם, מלבד בתעשיות שחוו את הפגיעה הקשה ביותר. ב-3 בספטמבר הממשלה הצרפתית הודיעה על תוכנית שיקום כלכלית בעלות של 100 מיליארד יורו.
עם זאת, עם ההכרזה על סגר נאלצה ממשלת צרפת לקחת כמה צעדים אחורה. לפני שבוע אושרה חבילת סיוע בנוסף לתוכנית הקיימת, שכוללת 20 מיליארד לסיוע מידי למשק.
6 מיליארד מחבילת הסיוע הזו יועדו לעסקים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהסגר. אלו יקבלו מענקים עד כ-10,000 יורו לחודש. חברות שלא יוכלו לעמוד בתשלומי השכירות יוכלו לקבל הנחה בשכירות והמשכירים יקבלו בתמורה הנחה במיסים. עסקים קטנים ובינוניים יקבלו סיוע נוסף (עלות הצעד הזה מיליארד יורו).
תוכנית החל"ת הגמיש תקבל 7 מיליארד יורו נוספים: חברות קטנות של עד 10 עובדים יקבלו 1,500 יורו בחודש על כל עובד שיישאר מועסק. שאר הכסף מיועד לערבויות מדינה ולהלוואות ישירות לעסקים. מדובר בתקרה של ההשתתפות בשכר במסגרת תכנית הפחתת השעות. הזכאות המרחיבה היא חזרה לתכנית שהיתה בתוקף עד ספטמבר ומותנית בכך שהעסק סגור לחלוטין מכוח הגבלות הממשלה.