נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, הוא אחד המבקרים הקולניים ביותר של הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות. ממשלתו האשימה את דובאי ב"בגידה בעיקרון הפלסטיני" והוא עצמו איים בהשעיית היחסים הדיפלומטיים עם האמירויות. הנזק הכלכלי ששותפות ישראלית-אמירטית תגרום לענף התעופה הטורקי עשוי לתרום לאיבה שרוחש לה ארדואן, אך המרוויחים הגדולים יהיו דווקא הישראלים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נתב"ג שווה הרבה כסף עבור 140 חברות התעופה שפועלות בו - ולא רק בגלל התיירים הישראלים. מאז הסכם "שמיים פתוחים", הפכה ישראל למרכז בינלאומי של קונקשנים (טיסות מעבר), והטורקים, כמו גם הרוסים ואחרים, התמקדו בנמל התעופה בלוד להגברת שליטתם בכלכלת הטיסות העולמית. כך הצליחה טורקיש איירליינס, שנהנית ממימון ממשלתי רחב, להחליף את אל על בתור חברת התעופה המובילה בישראל בתקופת הקורונה. בימי שגרה, לפני שנה, עברו בנמל התעופה בן גוריון כ-100 אלף נוסעים של טורקיש בחודש.
זה לא הצעד היחיד של טורקיה לשליטה בעולם התעופה. לפני שנתיים השיק ארדואן את נמל התעופה החדש באיסטנבול, שהוכרז אז כגדול ביותר בעולם. שנה לאחר מכן, ב-2019, כבר עברו בו יותר מ-52 מיליון נוסעים. ב-2020 הוא אמור היה להגיע לכ-90 מיליון נוסעים, אך הקורונה סגרה את השמיים. מבחינת השלטון הטורקי, שדה התעופה המודרני והעצום בגודלו הוא מקור לגאווה, שאמור להרשים כל נוסע שיעבור בו, גם אם רק לצורך טיסת קונקשן.
עם זאת, לפי גורמים ממשלתיים בתחום התעופה הישראלית, הטורקים צפויים כעת לתחרות מצד האמירטים, וזו לא תהיה תחרות קלה. חברות התעופה באמירויות נהנות מגב כלכלי עשיר של הממשלה, שרואה בהסכמי השלום הזדמנות לקדם את עסקי התעופה ומוכנה להשקיע משאבים רבים בתחום. כאשר השמיים ייפתחו באופן מלא, בתום משבר הקורונה, צפויות ארבע חברות תעופה מאיחוד האמירויות לטוס לישראל בתדירות של 56 טיסות בשבוע. מלבד אמירייטס, חברת התעופה הגדולה במזרח התיכון, ינחתו בנתב"ג גם איתיחאד, וויז אייר אבו-דאבי ופליידובאי.
בנוסף, לפני חודשיים הודיעה סעודיה כי תאפשר לטיסות של איחוד האמירויות לישראל לעבור מעל שטחה וגם ירדן נרתמה למהלך. המשמעות היא שכעת נפתח קו אווירי ישיר בין ישראל לדובאי, ומשם ליעדים רבים ברחבי העולם. על פי הערכות שונות בענף, עם סוף המשבר נראה הסתערות של חברות התעופה האמירטיות על נתב"ג, עם מחירים נמוכים ותחרות אגרסיבית לביסוס מעמדם בבן גוריון.
היחסים הדיפלומטיים בין טורקיה לאיחוד האמירויות מעורערים זה כעשור, בדומה לישראל. ב-2016 הם הסלימו כאשר האשים ארדואן את איחוד האמירויות בתמיכה בניסיון ההפיכה הכושל נגדו. עם חתימת הסכם השלום עם ישראל אמר ארדואן כי "ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות".
ישראל ואיחוד האמירויות מחזיקות במדיניות דומה כלפי טורקיה. דהיינו: סכסוכים פוליטיים מול ארדואן ומנגד שיתוף פעולה פורה במסחר. השוק באמירויות מבוסס בעיקר על יבוא, וטורקיה היא אחד המקורות המרכזיים עם היקף יצוא של מיליארדי דולרים בכל שנה לאמירויות.
האם התחרות הכלכלית בין טורקיה לאמירויות היא ביטוי ליחסים הדיפלומטיים המעורערים, או אולי דווקא להפך? מבחינת הישראלים, זה לא כל כך משנה: התחרות הזאת צפויה להוריד לנו את מחירי הכרטיסים ולקצר את זמני הטיסות. עכשיו רק נותר לחכות לרגע שבו אפשר יהיה לטוס.