בסוף 2020 יהיו עדיין כחצי מיליון מובטלים במשק - ושיעור דורשי העבודה יעמוד על 12%, כך מעריך שירות התעסוקה בדוח שהוא מפרסם, הכולל תוכנית לטיפול במשבר הקורונה. להערכת שירות התעסוקה, התוצאה תהיה בין היתר, יצירת "דור אבוד" של צעירים בדומה למשבר הכלכלי-פיננסי ב-2008 בספרד וביוון.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הצעירים יצטרפו לקבוצות נוספות בסיכון: מרוויחי שכר נמוך, נשים, צעירים, מבוגרים, חרדים, ערבים, עצמאיים, מעמד בינוני ונפגעי ענפים שלא חוזרים לפעילות מלאה, כמו תרבות ותיירות.

קבוצות אלה הן קהל היעד של תוכנית שמפרסם שירות התעסוקה ומבוססת על פיצוי לצד שילוב בעבודה, בדומה למודל הגרמני, המשתתף עם המעסיקים במימון ההעסקה של העובדים. בניגוד למדינות ה-OECD, אומרים בשירות התעסוקה, המדיניות הישראלית מתמקדת רק במרכיב הפיצוי ותשלום קצבאות למובטלים ללא המרכיב של שילוב בעבודה. המובטלים עלולים להינזק מתוכניות המתמקדות בפיצוי בלבד, ההופכות את העבודה ל"פחות משתלמת".

הסיכוי לחזור למעגל העבודה יורד

בשירות חוששים כי בשל המשבר יגיעו רבים מהמובטלים במשק למיצוי זכאותם לאבטלה והדבר יגרום לנזקים פסיכולוגיים שיפחיתו את סיכוייהם לשוב למעגל העבודה לאחר מכן, ויגדיל את הסיכויים שלהם להידרדר למצב של הבטחת הכנסה.

על פי האיחוד האירופי, בין 2007 ל-2014, עקב המשבר הכלכלי העולמי, הוכפל מספר המובטלים לטווח ארוך (המקביל למקבלי הבטחת הכנסה), וקבוצה זו היוותה כמחצית מכלל המובטלים במדינות האיחוד האירופי.

לשכת אבטלה (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
לשכת האבטלה, ארכיון | צילום: Yossi Zamir/Flash90

לפי נתוני שירות התעסוקה, 62% ממקבלי קצבאות האבטלה בשנים 2018-2019 מיצו את כל תקופת זכאותם, תחת נתוני אבטלה נמוכים יחסית, ואילו משבר הקורונה צפוי להגדיל את שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות ל-80%, במיוחד לנוכח הארכת קצבאות האבטלה עד יוני 2021. לדברי שירות התעסוקה, הנטייה למצות את תקופת הזכאות ניכרת בכל קבוצות האוכלוסייה.

בשירות התעסוקה אומרים שלפי שורה של דוחות מהחודשים האחרונים, עקב משבר הקורונה, אנשים רבים יותר ייאלצו לקבל משרות שלא הולמות את כישוריהם ובשכר נמוך יותר. אולם גם במצבים כאלה ניתן למצוא סיפוק מסוים על ידי מציאת עבודה שעונה על תנאים אנושיים בסיסים כמו משמעות וכבוד עצמי, וכן באמצעות סיוע פסיכולוגים תעסוקתיים.

ניתן להגיע לקהלי יעד מפולחים ולשנות את התמונה

שירות התעסוקה מציע להשתמש בנתונים שבידיו כדי להגיע באופן יזום לאנשים שלהם נדרש הסיוע המהיר ביותר: "ניתן לזהות את כל קבוצות האוכלוסייה במדויק, תוך התאמה לקבוצות משנה ויצירת סדרי עדיפויות המבוססים על צורך-דחיפות, יכולת פריסה ומענה ארצי. אין מדובר בנתונים סטטיסטיים גרידא, אלא באפשרות ממשית להגעה ממוקדת לכל אדם הזקוק לסיוע. בדרך זו, בידי הממשלה אפשרות להפוך יעדים סטטיסטיים לקהלי יעד ממוקדים, בסיוע אסטרטגי ממוקד ומכוון".

שירות התעסוקה בת"א (צילום: כדיה לוי, גלובס)
שירות התעסוקה בת"א | צילום: כדיה לוי, גלובס

שירות התעסוקה ממליץ לנקוט שילוב בין שלושה מרכיבים: רשת ביטחון סוציאלית - כלים המעודדים שימור עובדים כתחליף לפיטורים; מאמצים לעידוד שילוב בתעסוקה - גם אם המחיר עבור חלק מהאנשים יהיה כניסה זמנית למצב של תת-תעסוקה; וחיזוק ההון האנושי לשוק העבודה העתידי.

במסגרת רשת הביטחון הסוציאלי מציע שירות התעסוקה לאמץ מודלים לשימור עובדים: למשל עבודה לטווח קצר (SWS) כמו במודל הגרמני - רשת ביטחון סוציאלי שבה המעסיק מקטין את שעות העבודה במקום לפטר, ובמסגרת זו, העובד יכול לקבל עד 60% ממשכורתו ללא עבודה. דרך נוספת היא גמישות בתנאי העסקה, כגון חלקיות משרה ועבודה ברוטציה - לדוגמה, מודל Work-Sharing בקנדה: קצבאות ביטוח עבודה ניתנות לעובדים זכאים כתמיכה בהכנסות, והעובדים הנכנסים לתוכנית חייבים להסכים ללוח עבודה זמני וליצור עבודה לתקופה מוגבלת תוך הסכמה משותפת של העובד והמעסיק. שירות התעסוקה מציע גם לבנות תשתיות לעבודה מהבית, ולסבסד שכר למשתלבים בעבודה.

שירות תעסוקה (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
שירות תעסוקה | צילום: נתי שוחט, פלאש/90

תמריצים לעבודה ולא לאבטלה

המרכיב השני, של עידוד שילוב תעסוקה, כולל מתן תמריצים לעבודה במקום לאבטלה, ועידוד השקעות בתשתיות כדי ליצור מקומות עבודה חדשים. כמו כן שילוב עובדים גם בעבודה שאינה תואמת את כישוריהם תוך התחייבות להכשרתם. רעיון נוסף הוא מתן תמריץ למעסיק לקלוט קבוצת עובדים אורגנית, במיוחד מענפים שנפגעו באופן קולקטיבי, כדי ליצור מוטיבציה לדורשי העבודה לצאת לעבוד בסביבה חברתית מוכרת החסרה להם.

המרכיב השלישי הוא אסטרטגיה כוללת לקידום תעסוקתי, העלאת הפריון וחיזוק ההון האנושי בדרך ל"שוק העבודה העתידי", זאת באמצעות הפעלת מערך משלים של חיזוק כישורים ומיומנויות דיגיטליות, הכוונת מערך הכשרה מקצועית בשיתופי פעולה עם מעסיקים, הפעלת תוכנית להתנסות במקום עבודה; ותמיכה במובטלים באמצעות מערך הכוון פסיכולוגי תעסוקתי.

הכתבה המקורית פורסמה בגלובס.