ממשלת ישראל תוכל לגייס עובדים בכפייה במידה ומגפת הקורונה תוסיף להתפשט ברחבי הארץ – כך עולה מחקיקה שמגובשת בימים אלה בכנסת. יצאנו לבדוק איך זה יעבוד, אילו עובדים עשויים לקבל "צו 8 אזרחי" ומה השכר שהם יקבלו בתמורה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בישראל קיימים כ-6,000 מקומות עבודה שמוגדרים חיוניים או קיומיים (כ-12 אלף אם סופרים סניפים). לצד מקומות עבודה ציבוריים, כמו מרפאות ותחנות כיבוי אש, נכללים ברשימה עסקים פרטיים כמו רשתות שיווק ותחנות דלק. כולנו זוכרים שאותם עסקים המשיכו לפעול גם בעיצומו של הגל הראשון, כשהקורונה השביתה את המשק כמעט לחלוטין. החידוש בחקיקה היא שכעת תוכל הממשלה להורות על גיוס מיידי אל אותם מקומות עבודה של עובדים חיצוניים, כאלה שבימי שגרה עובדים במקומות אחרים.
החשש המרכזי שעומד מאחורי הצעת החוק הממשלתית הוא תרחיש של קריסת מערכת הבריאות הציבורית בשל השלכות הקורונה. במקרה כזה, יוסמך שר העבודה, תפקיד בו מכהן כיום איציק שמולי, להורות על גיוס רופאים וצוותים רפואיים מהמגזר הפרטי אל בתי החולים הציבוריים.
פנינו אל אסותא, הרשת הגדולה בישראל של בתי חולים פרטיים, על מנת לברר כיצד הם נערכים למקרה שבו הרופאים והאחיות שלהם יועברו לעבוד במחלקות הקורונה באיכילוב, סורוקה, שיבא ובתי חולים אחרים ברחבי הארץ. באסותא השיבו שאף אחד לא פנה אליהם בנושא ועל כן הם לא נערכים לתרחיש תיאורטי זה, חרף החקיקה שמתנהלת בימים אלה. עוד אמרו באסותא כי בגל הראשון הם הציעו סיוע למשרד הבריאות, אבל שיתוף פעולה של ממש לא יצא אל הפועל.
חשוב לזכור שבמקביל לחקיקה, בתי החולים הציבוריים מתריעים כבר עכשיו מפני קריסה. כפי שדיווחנו השבוע, בתי החולים מתמודדים עם עומס אדיר במחלקות, בעיות תקציב ובחלקם מלינים על התנהלות כושלת של הממשלה בסיוע למערכת הרפואה, דווקא בשעה שבה הם חיוניים מאי-פעם.
רבים מהעובדים שיגויסו תחת חוק החירום עלולים להיפגע בשכרם. נוסח החוק קובע שהעובדים יתוגמלו על פי השכר הנהוג במקום בו יוצבו. המשכורות במגזר הפרטי גבוהות מאשר במגזר הציבורי, במיוחד בתחום הרפואה. עובדי הרפואה הפרטית שיגויסו למאבק הציבורי ייאלצו כנראה לוותר על נתח משמעותי בשכרם. עם זאת, יישמרו להם תנאים סוציאליים כמו ותק ומעסיקיהם המקוריים לא יורשו לפטרם, בדומה למצב של אדם שגיוס למילואים.
"זה לא נעשה מעולם"
חוק גיוס עובדים בשעת חירום נוסד בשנת 1967. הסמיכות למלחמת ששת-הימים אינה מקרית. באותם שנים, בתקופה שאפילו כלי רכב פרטיים גויסו לצרכים צבאיים, המשמעות של מצב חירום הייתה מלחמה. החוק הופעל גם בשנים מאוחרות יותר, כמו במלחמת לבנון השנייה ב-2006. החקיקה החדשה תכניס תחת כנפי חוק החירום גם את מגפת הקורונה.
"זה לא סוד שיש כבר היום מחסור בכוח אדם בתחום הרפואה ואם תהיה התפרצות נוספת יכול להיות שיהיה צורך בגיוס בכפייה של עובדי רפואה וסיעוד למשל מהמגזר הפרטי לציבורי - צו 8 אזרחי לעובדים במדינת ישראל. זה נעשה בעבר עם מגויסי פנים, כלומר עובדים שחויבו להגיע למקום עבודתם, אבל עדיין לא נעשה מעולם עם מגויסי חוץ", כך אמר מנהל כוח-אדם לשעת חירום במשרד העבודה, רביב מלאכי, בדיון שנערך ביום שני בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
הממונה על הייעוץ המשפטי במשרד העבודה, דקלה חורש, הסבירה בדיון כי "החוק נועד לספק צורך קיומי של המשק. המנדט של השר הוא לשקול את הנחיצות ורק בעת צורך אמיתי לכפות על עובד להתייצב במקום עבודה. לא עושים את זה בקלות דעת".