שר האוצר ישראל כ"ץ שוקל הצעות שונות למתן תמריצים למעבידים שלא ישלחו עובדים לחל"ת במהלך הסגר הקרוב. מדובר במהלך שנועד למנוע הישנות של התופעה שאירעה בסגר הקודם, כאשר מעסיקים רבים הוציאו עובדים לחל"ת במהלך חג הפסח, גם אם לא היה בכך צורך אמיתי, כדי לנצל את נדיבות המדינה ולחסוך לעצמם תשלומי שכר.
באוצר מודעים גם לביקורת שנשמעה על תשלומי המענקים למעבידים שהחזירו עובדים מחל"ת, בטענה שהדבר יעודד מעסיקים להוציא שוב את עובדיהם לחל"ת בסגר הבא. על רקע זה בודקים באוצר הצעות למתן תמריצים למעבידים שימשיכו להעסיק שיעור מינימלי של עובדים במהלך תקופת הסגר. בנוסף לצעד זה, שוקל שר האוצר להפחית מ-40% ל-25% את שיעור הירידה המינימלי במחזור העסקים, המזכה עסקים בקבלת סיוע מהמדינה.
מדובר בהקלה שיכולה להיות רלוונטית במיוחד לעסקים חיוניים שימשיכו לפעול גם בתקופת הסגר, כשההנחה היא שהעסקים האחרים יספגו בכל מקרה פגיעה של 40% ויותר במחזורם.
באוצר אין כוונה לשנות את תנאי רשת הביטחון שהובטחה למפוטרים ולעובדים בחל"ת (דמי אבטלה עד יוני 2021), אך לא מוציאים מכלל אפשרות שיהיה צורך להגדיל את התקציב של הרשת מעבר ל-90 מיליארד השקלים שהוקצבו לה.
>> "ביקשתי מהבוס החדש שלי לפטר אותי כדי להמשיך לקבל דמי אבטלה"
בסוף השבוע סיימו באוצר להכין את אומדן "תג המחיר" למשק של סגר במתווה שאושר על-ידי קבינט הקורונה. באוצר מעריכים כי העלות הישירה של סגר כזה תהיה בין 18 ל-19 מיליארד שקל - מדובר על נזק ישיר, כלומר אובדן תוצר, ולא על נזקים משניים או עקיפים שיכולים להיגרם למשל מכך שעסקים רבים יפשטו את הרגל כתוצאה מהסגר.
ההערכה של האוצר מתבססת על מתווה סגר חמור מזה שהונהג בפעם הקודמת. כזכור, הסגר הקודם נמשך קצת יותר מחודש (17 במרץ עד 19 באפריל) אולם המתווה שאושר היה מרוכך יותר מזה שדרש מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ואפשר נוכחות של עד 30% מהעובדים במקומות העבודה.
המתווה שאושר בקבינט הקורונה הפעם מחמיר יותר ואינו מאפשר נוכחות עובדים בשבועיים הראשונים לסגר, אלא רק במחצית השנייה של הסגר. באוצר מעריכים כי לנוכחות 30% מהעובדים יש משמעות דרמטית על היקף הפגיעה בפעילות הכלכלית ובתוצר של המשק.
