כפי שמועמד לדין ממתין להכרעת השופטים, כך ממתינים מיליוני ישראלים להחלטת הממשלה שתתקבל היום (א') בדבר החלת סגר כללי על המדינה. במידה ויחליטו השרים לסגור את המדינה למשך חודש החגים, גזר הדין למשק צפוי להסתכם בקנס של 20-15 מיליארד שקל. סכום העתק הזה ייפרט לפגיעה ישירה בכיס של כמעט כל אחד מאיתנו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הפגיעה הישירה הראשונה תהיה בבעלי עסקים שאינם מוגדרים כחיוניים, וייאלצו לסגור את דלתות העסק לתקופה ארוכה – בפעם השנייה בתוך חצי שנה. רבים מבעלי העסקים, מענפים מגוונים במשק, מתריעים מפני קריסה. כפי שדיווחנו אמש (שבת), 20% מבעלי העסקים מעידים שלא ישרדו את החודשים הקרובים לולא ישתפר המצב.
המשמעות של סגירת העסקים היא גל שני של פיטורים והוצאת עובדים שכירים לחל"ת. גם אם אותם עובדים יהיו זכאים לדמי אבטלה, הרי שמדובר בקיצוץ בסדר גודל של רבע מהכנסותיהם לעומת השכר שקיבלו. לפי נתוני שירות התעסוקה, שיעור האבטלה הנוכחי ירד לכ-18%, לעומת יותר מ-27% בסוף אפריל. כעת, עם החלת סגר, אחוז האבטלה עלול בהחלט להידרדר כמה חודשים אחורה.
לא קש שישבור את גב הגמל - אלא סכין חדה ישר בין הדבשות
רבים מבעלי העסקים כבר נמצאים על קצה גבול היכולת הכלכלית שלהם. הם מותשים אחרי חצי שנה של הגבלות וזיגזוגים בהנחיות של הממשלה. את חסכונותיהם הם כבר שפכו על הישרדות מאז פרוץ מגפת הקורונה ועדיין נאבקים להחזיר את ההלוואות שלקחו בגין הסגר הקודם. סגר נוסף יהיה יותר מקש שישבור את גב הגמל. הוא יהיה סכין חדה ישר בין הדבשות. בייאושם, אלפי בעלי עסקים – ספרים, מסעדנים, מפעילי חדרי כושר ואחרים – מאיימים למרוד בהנחיות הממשלה ולהמשיך לעבוד.
גם שכירים שלא יוצאו לחל"ת ייפגעו בעקבות הסגר, במישרין או בעקיפין. במישרין – אם יוחלט על קיצוץ בשכרם, כפי שקורה כבר כיום בחברות רבות. ובעקיפין – בשל חוסר הוודאות וכיוון שמיתון מושך את כל הכלכלה כלפי מטה, בשוק ההון ובפיננסים, באקו-סיסטם של העסקים, בהשקעות ציבוריות ועוד.
ומה באשר לישראלים שמצבם הכספי היה שברירי עוד לפני הקורונה? כאן אנחנו כבר רואים זינוק במדדי העוני ובבקשות לסיוע באוכל. "אחרי שנדמה היה לנו שראינו הכול, באה הקורונה והרחיבה את מעגל הנזקקים ומבקשי סלי המזון", אומר היום הרב דוד גרוסמן, חתן פרס ישראל ומייסד עמותת "מגדל – אור" ל-N12. לדבריו, "מדובר בעלייה של יותר מ-300%, הכוללת בתוכה אוכלוסייה שלמה שעד פרוץ משבר הקורונה מעולם לא הזדקקו לעזרה".
הרב גרוסמן קושר בין הסגר לבין מצב העוני בחברה: "השיח בימים אלה על סגר בחג מטריד אותנו מאוד. לאור החשש מסגר, פניות רבות נוספות לסיוע מגיעות אלינו ואנו בחשש כבד שמא לא נצליח להגיע לכולם. המטרה שלנו היא שלא יישאר אף רעב אחד בחג הזה. המשבר רק מחריף וקיים חשש אמיתי שרבים מהם יישארו רעבים וללא יכולת לחגוג את החג בשמחה וכבוד. אנחנו ניצבים לפני קטסטרופה חברתית שאת תוצאותיה נדע רק בהמשך".
הממשלה לא למדה את הלקח מהסגר הקודם
ההשפעות של הסגר על הכיס תלויות באופן הדוק בפיצויים ובתוכניות הסיוע שתעמיד הממשלה לרשות העסקים והעובדים. הממשלה לא למדה את הלקח הכלכלי מהסגר בגל הראשון ויוצאת כעת לסגר נוסף מבלי להודיע מראש על מתווה פיצויים ברור, שיפחית מחוסר הוודאות במשק. שר האוצר, ישראל כ"ץ, הודיע היום שיפעל להורדת סף הסיוע לעסקים מירידה במחזור בשיעור של 40% לירידה בשיעור של 25%.
אם נתעקש למצוא חצי-נחמה כלכלית בסגר, גם אם היא קצרת טווח וטומנת בחובה השלכות שליליות למשק, מדובר בירידה צפויה של הוצאות משק הבית. בשגרה, תקופת החגים היא תקופה של חופשות משפחתיות, קניית מתנות והכנת ארוחות חג גדולות לכל המשפחה המורחבת. מטבע הדברים, בסגר ההוצאות שיצטמצמו. אבל חשוב לזכור שצמצום בהוצאות הוא גם ירידה בהכנסות של העסקים, שכל כך קיוו לקום מהקרשים בחגים.