כבר בהכרזה על נורמליזציה עם איחוד האמירויות הזכיר ראש הממשלה בנימין נתניהו את היתרונות הכלכליים הרבים שצפויים להתקבל מביסוס הקשרים הדיפלומטיים. אך מה באמת יכולות האמירויות להציע לישראל – ויותר מזה, מה ישראל יכולה להציע לאמירויות? רגע לפני שהשלום עם המדינה החדשה יוצא לדרך, הסביר לנו דר' יוסי מן, מזרחן במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת בר אילן, שמתמחה בכלכלת המזרח התיכון, למה בדיוק אפשר לצפות מהיחסים האלו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לא רק נפט
תחילה יש לנפץ את המיתוס רב השנים שלפיו כלכלת האמירויות מתבססת אך ורק על משאבי הטבע שבשטחן, ובפרט על ייצוא נפט לעולם. כבר במהלך שנות ה-80 וה-90 החלו לחשוש באמירויות מהתנודתיות במחירי הנפט ומהידלדלות המקורות בעשורים הבאים, או כפי שהיטיב לתאר זאת שליטה של דובאי, רשיד אל מכטום: "אבי רכב על גמל, אני נוסע על לאנד רובר, בני ייסע גם הוא על לאנד רובר אבל נכדי ירכב על גמל". החשש הזה הוביל את האמירויות לקבל החלטה אסטרטגית - לגוון את הכלכלה.
כיום כל אחת מהאמירויות מצאה ענף כלכלי אחר להתבסס עליו: באבו דאבי מתמקדים בעיקר בהפקת נפט וגז, בדובאי התפתח מגזר תיירות מפותח וכלכלת פיננסים ענפה, הנסיכות פוג'ירה הקימה תחנת עגינה ענקית לספינות המבקשות לתדלק בדרכן לאירופה או למזרח הרחוק, ראס אלח'ימה ביססה עצמה כנמל להעברת סחורות והיא בעלת תעשיית הבטון והמלט השנייה בגודלה בעולם, אום אל קוויין פיתחה מגזר חקלאות ותעשיית פנינים, עג'מאן התמחתה בתחום הבנייה וייצור המכונות ואילו שארג'ה הפכה למרכז תרבותי עם נמל תעופה.
מה הקשר לישראל?
בראש ובראשונה איחוד האמירויות היא הגשר המרכזי והיעיל ביותר לעשיית עסקים עם השווקים החשובים של מדינות המפרץ הערבי, ובראשן סעודיה, כוויית ובחריין. עוד קודם להקמתה הרשמית בשנת 1971, נחשבה איחוד האמירויות לכלכלה מתווכת בין המזרח הרחוק לתושבי המפרץ הפרסי, ובין המערב למזרח הרחוק. כך היא ביססה קהילת סוחרים שנותרה משמעותית עד היום.
בנוסף, כלכלת איחוד האמירויות, ובעיקר כלכלת דובאי, היא כלכלת פיננסים והשקעות, עם מגזר פיננסי מפותח, מערכת משפט מתקדמת, וקהילת עסקים בינלאומית. חברות ישראליות שמבקשות להציע מוצרים טכנולוגיים לעולם הערבי ימצאו באיחוד האמירויות גשר ומקור אפשרי להשקעות בהן.
עם זאת, ישראלים שקיוו שהקשר עם האמירויות יוכל להוריד את מחירי הדלק בארץ צפויים להתבדות. מחיר הדלק בישראל מושפע בעיקר ממחיר הנפט הגולמי שנסחר בבורסות בעולם, ומהמיסוי המקומי. מחירה של חבית מאיחוד האמירויות מושפע גם הוא מהסחר הבינלאומי, ולכן לא צפויה להיות השפעה על המחיר לצרכן הישראלי. בעבר אומנם זכו מדינות כמו ארה"ב וסין להנחה מיוחדת ממדינות המפרץ, אבל הדבר נבע מהברית הביטחונית העמוקה בין הצדדים ומהעובדה כי מדובר בשוק גדול בהרבה מישראל.
מביטחון ועד תיירות: שיתופי הפעולה האפשריים של ישראל והאמירויות
בשנים האחרונות דווח על קשרים בין חברות ישראליות לאיחוד האמירויות, בעיקר בנושא הביטחוני. עם זאת, לאחר הנורמליזציה צפויים היחסים להשתפר באופן משמעותי. אם בעבר הקשרים בין הצדדים היו נעשים בהחבא, ולוו בלוגיסטיקה רבה כדי ליצור משא ומתן בין חברות, יצירת קשרים רשמיים תקל מאוד על הצדדים לעשות עסקים בתחומים שונים.
בנוסף, פריצת הדרך ביחסי איחוד האמירויות וישראל, עשויה ליצור אפקט דומינו שיביא גם מדינות שמתחרות עם איחוד האמירויות על הצמיחה באזורן, כמו סעודיה, כווית ועמאן ליחסים קרובים.
ביטחון: חשש מאירן ומהעובדים הזרים
החשש הגדול ביותר של כל מדינות המפרץ הערבי הוא יציבות השלטון, והמחיר שהן מוכנות לשלם עבור יציבות ביטחונית, הוא חסר תקדים. חברות ישראליות שמתמקדות במערכות הגנה כמו כיפת ברזל ומערכות נגד מטוסים, יוכלו לעניין מאוד את המדינה. כך גם מי שיסייע בשיפור הידע המקצועי של הצבא האמריטי, שמבקש להידמות לחיל האוויר הישראלי, או בפיקוח על הנעשה באירן.
מעבר לכך איחוד האמירויות רואה בעובדים הזרים, שמהווים 87% מתושבי המדינה, איום אפשרי על הסדר הפנימי. לכן מערכות פיקוח, בקרה, והתרעה, יכולים להיות חשובים מאוד למדינה.
חקלאות: ביטחון מזון באקלים מדברי
"ביטחון מזון" מהווה את אחד האתגרים הגדולים של העולם הערבי. לא בכדי כונה האביב הערבי "מהפכת הפיתה", בשל התלות של מדינות ערב בסחורות חקלאיות מהעולם והעלייה החדה במחיר הלחם שנרשמה עקב המהפכה. החשש מפני בצורת או משבר כמו הקורונה, שעלול לגרום לכך שמדינות ישמרו את המזון בשטחן, הביא בעבר את איחוד האמירויות לרכוש אדמות ברחבי העולם.
חברות ישראליות שיציעו פתרונות לחקלאות מדברית, אחסון חכם למוצרים חקלאיים, שיפור התוצר החקלאי המקומי או הכשרת כוח אדם – ימצאו ביקוש רב לתוצריהן באמירויות. בהקשר זה, יש לציין את הכישלון של מדינות המפרץ הערבי, ובראשן סעודיה, להקים תעשיית חקלאות מקומית, שיצר דלדול חסר תקדים של מקורות המים באזור. חברות ישראליות בעלות ידע בשימוש יעיל במים מתוקים, ובהקמת חוות חקלאיות בתנאי אקלים קיצוניים, מעוררים עניין רב במדינה.
רפואה: מחלות גנטיות וסכרת
תוחלת החיים הממוצעת בעולם הערבי נאמדת ב-76 שנים, ובאיחוד האמירויות-78. קיימות מספר בעיות המאפיינות את תושבי המפרץ הערבי, בראשן מחלות לב וסכרת. זאת בשל הרגלי האכילה והמזון השמן שרבים באזור צורכים. איחוד האמירויות משקיעה בתחומים אלו כדי לצמצם את הנזק הבריאות של תושביה, ופתרונות בנושאים אלו יכולים לעניין את התעשייה המקומית.
בנוסף, העובדה כי אזרחי חצי האי ערב והמפרץ הערבי משויכים לשבטים ומתחתנים על בסיס שיוך שבטי או חמולתי יצרה אתגר של מחלות גנטיות בקרב תושבי האזור. מחקר שפורסם בעבר טען כי כ-35% מתושבי האזור מתחתנים עם בן משפחה מדרגה שנייה. על פי הערכות, 75 מתוך אלף ילדים יסבלו ממחלות שונות שמקורן בבעיות גנטיות. מחקרים משותפים על רקע הניסיון הישראלי בתחום, יכולים להיות מעוררי עניין במדינה.
תיירות: רכבת אווירית לאל-אקצא
חלומו של כל אזרח של איחוד האמירויות, סעודיה, בחריין, כווית וקטר הוא לבקר במסגד אל-אקצא. יצירת רכבת אווירית שתביא עולים לרגל בכל יום חמישי לירושלים ותפילה ביום שישי במסגד הקדוש למוסלמים יכולה להיטיב בצורה דרמטית עם תעשיית התיירות בישראל.