אם אכן יאושר הסגר הוא יהיה דרמטי יותר ובעל משמעויות כלכליות חמורות יותר. מתווה הסגר הנוכחי כולל סגירה כמעט מוחלטת של כל מקומות העבודה. חשוב להדגיש שזה עדיין לא סופי, ההגבלות הללו אושרו רק בהחלטת קבינט וזה טעון עוד אישור סופי של הממשלה. נתניהו רוצה שהסגר יכלול את מה שהוחלט בקבינט אמש, אבל כבר חלק מהשרים מתרעמים, מתמרדים ורוצים להעביר שינויים. מה ששכנע את חברי הקבינט לתמוך בהצעה הייתה תמונת המצב של מערכת הבריאות בישראל.
נכון להיום, הסגר אמור להתחיל ביום רביעי ולהימשך עד סוכות. הוא יכלול הגבלת תנועה של 500 מטרים, סגירה מוחלטת של מערכת החינוך וביטול הפעילות של המגזר הפרטי והציבורי למעט עבודות חיוניות. גם על המרחב הציבורי יוטלו הגבלות: איסור על תפילות במרחב הציבורי, סגירת מסעדות ומקומות בילוי, סגירת נתב"ג וסגירת בתי מלון.
השלב השני, שצפוי להתחיל בסוכות, הוא סגר מרוכך יותר – "ריסון מהודק": מגבלת 500 המטרים תבוטל אבל המעבר בין הערים עדיין יהיה תחת מגבלות והתקהלויות בערים אדומות תיאסר ומערכת החינוך תישאר סגורה. המגזר הציבורי ימשיך לפעול במתכונת חירום, והמגזר פרטי יפעל בהיקף של עד 50%. הקניונים, המסחר והמסעדות עדיין יהיו סגורים.
מדוע הסגר הזה נרחב יותר? כייוון שבסגר הראשון הייתה הבנה בין משרדי האוצר והבריאות שחלק ממקומות העבודה, גם אם לא חיוניים, יישארו פתוחים: כמו יצואני ההייטק הגדולים, חברות גדולות ומפעלים גדולים. במקרה הזה, מציעים לסגור גם אותם ויש תסכול רב בצמרת הכלכלית, לכן צפויים מאבקים ביום ראשון.
מה שהביא את חברי הקבינט להשתכנע בצורך בסגר ולהצביע בעד ההגבלות החדשות הייתה הפרזנטציה שהציגה להם פרופ' עידית מטות יחד עם 7 מנהלי בתי חולים. הם דיווחו בפני השרים כי בתי החולים לא קורסים מהקורונה אבל הצוותים נמצאים בשחיקה בעייתית ומסוכנת שעלולה להזיק רבות למערכת הבריאות אם כך תגיע לחורף.
אמנם מספר החולים קשה לא גבוה אבל קצב הגידול מסוכן ובעייתי. יותר ויותר מחלקות פנימיות בבתי חולים נסגרות לטובת קורונה ואז אנשים שחולים במחלות אחרות נפגעים. בנוסף, הרפואה בקהילה, קופות החולים ורופאי המשפחה, תחת קריסה. הם נאלצים לעמוד מול נתוני הדבקה גבוהים של כ-4,000 חולים ביום. אין אף מערכת בריאות בעולם שמתמודדת עם קצב גידול שכזה.