משבר הקורונה שינה הרבה מאוד מהכללים; ממרץ רואים ירידה משמעותית בהזמנות שקשורות באופן ישיר למגיפות הקורונה. רוב הרוכשים הקבועים אונליין העידו כי הם נמנעים מלהזמין חבילות מחו"ל עקב השיבושים בטיסות והסגר ברחבי העולם, בשל החשש הן לא תגענה בכלל או זמן ההגעה הממושך – בין חודשיים לשלושה לעומת כשבוע לפני פרוץ המגיפה.
בנוסף אי הוודאות הכלכלית שרובינו מתמודדים איתה, הביאה רבים לקצץ בהוצאות ובכללן גם הזמנות אונליין.
98 אחוזים מהיבוא האישי במסחר מקוון עובר דרך דואר ישראל. ב-2019 טיפל דואר ישראל ב-68 מיליון חבילות לעומת 18 מיליון ב-2010. מנתוני דואר ישראל עולה, כי ברבעון הראשון מספר החבילות מחו"ל ירד ב-45% לעומת אותה תקופה אשתקד. בחודש מאי חלה התאוששות ובחציון הראשון הגיעו 21 מיליון חבילות לעומת כ-30 מיליון ב-2019.
נתוני דואר ישראל עולה, כי ברבעון הראשון מספר החבילות מחו"ל ירד ב-45% לעומת אותה תקופה אשתקד. בחודש מאי חלה התאוששות ובחציון הראשון הגיעו 21 מיליון חבילות לעומת כ-30 מיליון ב-2019.
אך למרות שמשלוחי חבילות מחו"ל נחתכו בחצי בתקופת הקורונה, היקף השליחויות בתוך הארץ גדל בעשרות אחוזים, מה שמקל על חברת דואר ישראל להתמודד עם ההפסדים שגזרה עליה המגפה.
בחברת הדואר מסבירים, כי מאז אפריל חל גידול משמעותי בשימוש דיגיטלי של עסקים קטנים, שפתחו אתרים באינטרנט, בפייסבוק ובאפליקציות, שם הם מוכרים את מוצריהם ושולחים אותם לבית הלקוח שרכש אותם: "זו יכולה להיות מעצבת אופנה, חקלאים שמוכרים את התוצרת שלהם במכירה ישירה, חנויות אלקטרוניקה קטנות, חנות צעצועים ועוד. זהו שוק ענק שנפתח בימי הקורונה שקשה לאמוד אותו," אומרת נוי קדם, סמנכ"לית תקשורת והסברה בדואר ישראל.
לא מגיעים לסניפי הדואר לאחר השעה חמש
הציבור ממעט להגיע לסניפי הדואר בתקופה זו. אם לפני הקורונה היו מגיעים ל - 1,300 סניפי דואר ישראל כ-80-100 אלף איש ביום, הרי כיום מגיעים פחות ממחצית.
בחברת דואר ישראל מציינים, שלמרות שמאות מהסניפים פתוחים שלוש פעמים בשבוע עד שמונה בערב, הרי שאחרי השעה חמש אין כמעט תנועת לקוחות בסניפים. הסיבה? כנראה משום שהילדים כבר בבית אחרי הגן וביה"ס ואנשים חוששים לצאת איתם מהבתים.
בכדי להקל על הציבור החליטו בדואר ישראל לאפשר משלוח חבילות עד הבית דרך אפליקציית גט בתוספת של 30 שקלים. בנוסף, לטובת מקבלי הקצבאות, דואר ישראל מקל בכול הקשור לייפויי כוח, כך שבעלי מוגבלויות יוכלו לקבל הקצבה באמצעות מיופה כוח.
בשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי וביטוח לאומי, חולקו באמצעות שליחים עד הבית וללא עלות, כרטיסי אשראי נטענים של חברת מאסטר קארד לעשרות אלפי קשישים; הכרטיס נפתח אמצעות המוקד של הדואר ואז הקצבה נטענת בכרטיס האשראי ויכולים להשתמש בו לכול צורך ככרטיס אשראי.
מה יהיה עם העובדים?
דואר ישראל עומד בפני הפרטה, כשבמסגרתה מתכוונת רשות החברות למכור 20 אחוזים ממניות הדואר למשקיע פרטי אסטרטגי כך שהמדינה תרוויח מהמכירה הקרובה כ-250 מיליון שקל, ולהעניק אופציה למכירת חבילת מניות נוספת של 20 אחוזים.
עד כה מוערכת שווי החברה בקצת יותר מ-1 מיליארד שקל, אך לא ברור אם הפסדי דואר ישראל ברבעון הראשון ישפיעו על מחיר רכישת החלק המופרט, כי מדובר במשבר לא צפוי שהביא להפסדים.
בינתיים, החברה דיווחה על הפסד של כ-105 מיליון שקל ברבעון, מול רווח של כ-5.4 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. סך ההכנסות של החברה ברבעון הראשון של 2020 הסתכם בכ-405 מיליון שקל, מול כ-460 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד, בצל משבר הקורונה והירידה והמעבר לשירותים דיגיטליים ולחשבוניות במייל.
בקרב עובדי החברה יש מתח לקראת הבאות. בחברה מציינים, כי לא צפויים פיטורים נוספים מאז צמצמה החברה לפני שנתיים את מספר העובדים ב-1,200 והוא עומד היום על כ-5,000 עובדים. בנוסף, במכרז ההפרטה חייב הרוכש לעמוד בהסכמים הקיבוציים החתומים עם העובדים.
ובכל זאת, עובדים טוענים שהם חוששים לעתידם, גם נוכח ההשקעות הגדולות של החברה לאחרונה במחשוב ובשל הקמת המחסן הלוגיסטי במודיעין. "גוף פרטי שייכנס לדואר ישראל, יחשוב קודם כול על שורת הרווח. רווח משיגים באמצעות התייעלות והגדלת הכנסות, לכן איני מתפלא על חששות העובדים," אמר גורם בכיר בחברת הדואר.