אם הישראלים היו נשאלים לאיזו מדינה הם מתגעגעים במיוחד בתקופה זו של עוצר טיסות, כנראה שיוון הייתה מככבת בלא מעט תשובות. לישראלים יש רומן ארוך עם יוון - עוד לפני הלואו קוסט הטיסות לשם היו נגישות יחסית והאיים הרבים הציעו מגוון אפשרויות לחופשה. גם פתיחת השמים לא גרמה לזניחת היעד האהוב שאפשר לעשות בו הכל - מטיולי משפחות, דרך חופשה עירונית ועד סופ"ש רומנטי. אחד האנשים המזוהים במיוחד בארץ עם יוון - האוכל והתרבות - הוא היזם צביקי עשת. לעשת יש מסעדה יוונית (גרקו), הוא כתב את ספר הבישול הפופולרי "מטבח יווני", ובשנה האחרונה הוא היה עסוק במיזם חדש: אתר נופש באי היווני קיאה (Kea), כשעה במעבורת מאתונה.
לתכנון ועיצוב המקום רתם עשת את אדריכל דן טרוים, שעמו הוא עובד מאז שטרוים תכנן בשבילו את מסעדת גרינברג. "צביקי הגיע לבוש כולו בלבן, אמנם לא טוגה אבל משהו די משוחרר ולבן", מספר טרוים. "גיליתי שבכל אפשרות שיש לו הוא טס ליוון. הוא סיפר לי שכבר המון שנים הוא מחפש מקום שקט ואותנטי באחד האיים ביוון, שהוא רוצה לקנות ולשהות שם בחודשי הקיץ. היה אפשר לראות את האהבה שלו למדינה. בהמשך תכננו ועיצבנו איתו את מסעדת גרקו, ואז באמת התחלתי להבין מה יוון עושה לו. כל טעם, תמונה או שיחה על יוון ישר מקפיצות לו את האנרגיות והוא נתקף במין געגועים למקום. ואז, כשהגענו ביחד ליוון, בום, צביקי בן אדם אחר. רגוע, לא ממהר לאף מקום, שקט. הבנתי ששם זה הבית שלו. רק שם. הוא ואשתו ענת רוחשים כל כך הרבה כבוד והערכה לנוף ולסגנון החיים היווני, עד שניתן לחשוב שהם בעצמם יוונים. הם כל כך מתמצאים בתרבות ובקולינריה ומרגישים שייכים למקום".
הרבה כבוד לסביבה
באחד מביקוריהם במדינה הגיעו צביקי וענת לאי קיאה, שכמעט אינו מוכר לתיירים מחוץ ליוון, מצאו מפרץ קטן ומבודד והחליטו ששם יקימו את אתר הנופש שהם חלמו עליו. "אל המפרץ הזה כמעט אי אפשר היה להגיע, מכיוון שלא הייתה אליו דרך סלולה", מספר טרוים. "כשהגעתי לשם עם צביקי בפעם הראשונה, לא היה קשה להתאהב בלוקיישן, ממש על המים. צביקי הוא בן אדם שסוחף אותך. יותר מהנוף המדהים בדרך למפרץ, אני זוכר את ההתלהבות שלו מכל צמח יבש או אבן קטנה".
עשת רכש במקום שטח של 40 דונם כדי להקים בו את KEA Retreat - בית אירוח לזוגות, בודדים או קבוצות חברים המבקשים להתנתק, להתנקות ולהעמיק ביוגה ובסדנאות קולינריה. "צביקי חלם על מקום עם הרבה כבוד לסביבה, שגם הוא ומשפחתו יוכלו לבלות בו, כשהבן שלו מופקד על המטבח ועל גינת הירק", מתאר טרוים את החזון. מבחינת העיצוב המטרה הייתה ליצור דו קיום הרמוני בין המבנים והנוף המקומי הצחיח של האיים הקיקלאדיים.
בשטח היו מבני אבן האופייניים לאי ומכונים קטקיות, שגודל כל אחד מהם כ-25 מ"ר, והם שימשו בעבר למגורים. לאחר לימוד יסודי הסב אותם הסטודיו של טרוים לעשרה חדרי אירוח תוך הקפדה על שימור מחמיר (באתר יש 12 קטקיות נוספות, השוכנות על ההר, והן ישופצו בהמשך). להם נוסף מבנה חדש ששולב באופן הרמוני בנוף ובמבנים העתיקים. המבנה החדש חולק לאזור קבלה עם פינת ישיבה, מטבח תעשייתי שאפשר להעביר בו סדנאות, והמון מרפסות שיוצאות מכל חלל. במרפסות יש פינות ישיבה אינטימיות והן תוחמות את נוף הים וההרים ומטשטשות באלגנטיות את הגבול בין החוץ לפנים. סך הכל יש באתר 500 מ"ר שטח בנוי.
הבנייה נעשתה בעיקר מחומרים טבעיים ומקומיים, כאלה שמשתבחים עם הזמן, ובעלי מלאכה מקומיים גויסו לעבודה כדי לשמור על איכות ואותנטיות. כך, למשל, הפרגולות חופו במעין עשב מקומי נפוץ. "מתוך מודעות סביבתית אימצנו אסטרטגיות מסורתיות לקירור ואוורור, כמו קירות עבים, שימוש בטיח טרמי מקומי (טדלקט), ופיזור נכון של המבנים בשטח כדי לנצל את כיוון הרוחות", מסביר טרוים.
"התחברנו לאדריכלית נוף מקומית, בעלת הבנה בלתי רגילה בצמחייה המקומית ובאקלים, ויחד איתה יצרנו חיבור נכון בין הפנים לחוץ, בין המבנים לסביבה", אומר טרוים. את הבריכה תכננו בניצב לקו הים, כך שיש לידה פינות ישיבה מגוונות, וצמוד לה יש בר היוצא מהמטבח ומשמש את האורחים בבריכה במרפסת הראשית. בצד ניצבת הפרגולה המשמשת לתרגול יוגה. ואיך עושים את כל זה בשלט רחוק? "יוון לא כל כך רחוקה, ונסענו לשם בלי סוף כדי לעבוד או לקנות אביזרים ופריטי טקסטיל באתונה, כאילו זה פרויקט בחיפה", עונה טרוים. "היינו בקשר יומיומי עם הצוות המקומי וביחד פתרנו בעיות שצצו, אם בנסיעה ואם בעזרת שיחות וידאו".
הבנייה הסתיימה לפני כחצי שנה, והריטריט היה אמור להיפתח במרץ האחרון, אלא שאז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים לפחות עד הקיץ הבא. "בסוף פברואר כבר היה ברור לאן העולם הולך ולכן הפתיחה נדחתה. לפני כחודש צביקי הבין שהקיץ הוא כבר לא יפתח את המקום", מספר טרוים. "כולנו, גם צביקי, אופטימיים שהכל יחזור להיות כמו שהיה לפני הקורונה, לטוב ולרע. פתיחת הריטריט, כמובן, שייכת לחלק הטוב".
טרוים, אדריכל המתמחה בתכנון, בעיצוב ובפיתוח חללים מסחריים, אופטימי לא רק בכל הנוגע לאתר ביוון. בחודשים האחרונים הוא סיים לתכנן מסעדה לחברת Fiverr בתל אביב ובניין מגורים בכרם התימנים בעיר, והחל לעבוד עם רשת הנעליים והאופנה שופרא. "לדעתי, שום דבר לא ישתנה בעולם המסעדנות והמלונאות", הוא אומר. "אני לא חושב שאנשים יוותרו על העולם שיצרנו פה, לטוב ולרע. זאת תקופה קשה, שמשפיעה רבות על הפרקטיקה של עולם המלונאות והמסעדנות, אבל השגרה שהכרנו תחזור".