הדוח שפרסם אמש (שלישי) בנק ישראל הציג תחזית קודרת על מצב המשק, והראה כיצד מגפת הקורונה העלתה את הסיכון ליציבות המשק ואתגרה את המערכת הפיננסית. אחת מהנקודות המטרידות ביותר היא כמובן העלייה באבטלה, שמביאה לכך שמאות אלפי ישראלים מתקשים בהחזר הלוואות ומשכנתאות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בדוח שפרסמו כלכלני בנק ישראל נטען כי המשק עבר מלחמות ומבצעים רבים ויכל להם – אך מעולם לא הגיע להשבתה כה רחבה של הפעילות הכלכלית במדינה. המשבר השפיע בצורה נרחבת גם על החזר ההלוואות והמשכנתאות שלקחו ישראלים רבים.
שווי ההלוואות בשוק עומד היום על 385 מיליארד שקלים. כ-21% מנוטלי המשכנתא ביקשו לדחות אותה, בחלק מדחייה שנייה עד סוף השנה. אלו כוללים 140 אלף תיקים ועומדים על סכום של כ-81 מיליארד שקלים. המשבר הכלכלי מתבטא גם בתשלומי ההלוואות של משקי הבית, ששוויין הכולל בשוק הוא 200 מיליארד שקלים. כמעט 10% ממי שנטל הלוואות ביקש לדחות אותן - 277 אלף משקי בית, ששווים כ-27 מיליארד בסך הכול.
השאלה הגדולה והמתבקשת היא מה יקרה עם הכסף שהישראלים צריכים להחזיר אם לא תהייה ירידה משמעותית באבטלה - אחרי הדחייה האחרונה של סוף השנה. במדינה מתוקנת, נדמה שאלו הם הנתונים המרכזיים עליהם צריכים לדון ראשי הממשלה.
בדוח חשף בנק ישראל שכדי לממן את ההוצאות החריגות של המדינה ממרץ - החודש בו התפרצה המגפה בישראל - ועד יולי, הממשלה גייסה כ-42 מיליארד שקלים בישראל וכ-46 מיליארד בחו"ל. עם זאת, העיר בנק ישראל בדוח כי חברת הדירוג מודי'ס הורידה את אופק הדירוג של ישראל באפריל מ"חיובי" ל"נייטרלי".
"מה שהטריד במיוחד את חברת הדירוג הוא, כנראה, ביצועי התקציב של הממשלה, ובתוכם הגירעון, שהגיע ל-4%", נכתב בדוח. "בהודעתה ציינה החברה כי מדיניות התקציב של ישראל אינה מאופיינת בעמידות הנדרשת ממדינות בדירוג דומה".
במשרד האוצר תקפו אמש בחריפות את בנק ישראל לאחר פרסום הדו"ח שלו, שקבע כי משבר הקורונה הוא חמור יותר ממה שישראל נערכה לו תחילה. לדברי הבכירים, לטובת הדוח "השתמשו בנתונים לא עדכניים ולא פנו אלינו שנספק להם נתונים". עוד הוסיפו אותם גורמים כי "פעם בנק ישראל היה המבוגר האחראי, היום כבר לא מדובר במבוגר ובטח שלא אחראי. מקווים שאת דיוני הריבית הם מנהלים ברצינות גדולה יותר".
"הנתון המיוחס למדינת ישראל לא היה נכון לגבי חבילת הסיוע הקודמת (7.1% תוצר), ובוודאי שאינו נכון לחבילה הנוכחית (13.9% תוצר)", נמסר. "משרד האוצר מבהיר שהיקף הסיוע של מדינת ישראל גבוה מהיקף הסיוע הממוצע של מדינות ה-OECD. אנו משוכנעים כי בעבודה משותפת ניתן יהיה להימנע מטעויות כאלה בעתיד".