המגפה הכלכלית: לפי הנתונים המעודכנים של הביטוח הלאומי, מאז תחילת גל ההקלות הראשון חזרו 327,194 למקום עבודתם. אלא שבמקביל, נתונים משירות התעסוקה מראים שבדיוק באותה תקופה - מסוף חג הפסח ועד כה - פוטרו או הוצאו לחל"ת 110,066 עובדים, כלומר למרות הירידה המשמעותית בקצב - הפיטורים במשק נמשכים. במקביל, למרות המשבר - הממשלה מנסה להאריך תקנה ישנה שתגרום לארנונה לעלות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הסוגיה הבעייתית והבוערת כרגע מבחינת האבטלה היא צעירים בני עד 25 שפוטרו או הוצאו לחל"ת. מובטלים עד הגיל הזה זכאים ל-50 ימים שבהם הם מקבלים דמי אבטלה - כלומר כאלה שפוטרו באמצע מרץ סיימו לקבל את דמי האבטלה בסוף חודש מאי. מובטלים בני 25-28 יסיימו את זכאותם בסוף חודש יוני. לכן כעת יש יוזמות שונות שקוראות לממשלה להאריך את תקופת הזכאות.

אחת היוזמות היא של שר הרווחה איציק שמולי, ששיגר מכתב לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר כ"ץ, ושבו קרא להם לתת לפחות עוד חודש אחד של זכאות לדמי אבטלה לעובדים צעירים ומבוגרים בני 67 ומעלה. לפי הערכות מדובר על מאות אלפים.

הוויכוח הוא נוקב ועקרוני: מצד אחד רוצים במשרד אוצר לגרום לצעירים הללו למצוא עבודה, אך מצד שני ברור שקשה למצוא עבודה במשק ש-20% מכוח העבודה שלו מובטל. את ההחלטה צפוי לקבל שר האוצר בשבוע הבא, שצפוי לדון גם בלחץ הממשלה וההסתדרות במציאת פתרון לענפי התיירות והתעופה - האחרונים שצפויים לחזור לפעילות.

המלחמה נגד הפרוטקשן של העיריות
אילוסטרציה | צילום:

בתוך כך, למרות המשבר הכלכלי העמוק - ביום ראשון הקרוב תנסה הממשלה להאריך בוועדת שרים לחקיקה את תוקפה של תקנה ישנה בשם "אגרת השמירה". מדובר על מס שמירה ואבטחה שהחל בכלל בימי האינתיפאדה השנייה, ומתווסף בעיצומו של המשבר.

מדובר בתקנה שתוקפה יפוג בעוד שבועיים וחייבה אזרחים ובעלי עסקים רבים לשלם את האגרה: היא תעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, ומשם תעבור למליאה להצבעה בשלוש קריאות – ואם היא תאושר, המס יתווסף כבר בתשלום הארנונה הבא, והוא משתנה בהתאם לגודל הנכס.

כמה זה יעלה?

התעריף משתנה לפי העיר, אך העיקרון זהה: ככל שהנכס גדול יותר - כך האגרה גבוהה יותר. כמה דוגמאות:

• ראש העין- 2.1 שקלים למ"ר, כלומר שמי שיש לו דירה של 90 מ"ר - ישלם 190 שקלים בחודשיים.
• חדרה- 1.67 שקלים למ"ר
• תל אביב- 40 אגורות למ"ר.

ככל שהדירה, או השטח של העסק גדול יותר, נשלם כמובן יותר והתשלום הזה מקפיץ לא מעט פוליטיקאים, אזרחים ובעלי עסקים - שגם ככה סופגים הפסדים כבדים בתקופה הזו. ח"כ יוליה מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו תקפה את הממשלה ואמרה כי "בימים בהם משקי הבית נאבקים על כל שקל בעקבות משבר הקורונה, הממשלה המנופחת והראוותנית הזו מעזה לדרוש מהאזרחים תשלום נוסף. אזרחי ישראל כרתו ברית בלתי כתובה עם המדינה - אנחנו משלמים מיסים והמדינה מספקת לנו שירותים בסיסיים שביטחון הוא אחד מהם. אני אעשה כל שביכולתי כדי לעצור את הטירוף הזה ולבטל את התשלום המיותר הזה, זה לא עניין של ימין או שמאל, זה הכסף של כולנו".

גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי מדובר בגזרה כלכלית קשה: "זו בדיוק השעה לפעול להקלת המס המיותר הזה, שנאמד במיליוני שקלים ומצטרף לתשלומי הארנונה השוטפים שמסתכמים בסכומים של למעלה מ- 14 מיליארד שקלים מדי שנה. משרד הפנים מודע לקושי הכלכלי הרובץ על העסקים ואנו מצפים ממנו להתעשת".