"ביום הראשון שהבנתי שהעסק לא יוכל להמשיך לתפקד התקשרתי לכאן. למחרת בשמונה בבוקר כבר התחלתי לעבוד", מספר עזרא כהן, בן 51, נשוי ואב לארבעה. את העסק שהקים – גלידרייה – אשתו ובתו מתחזקות, במשלוחים בלבד כמובן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
גלית אזולאי מגדרה, מפיקת אירועים ואם חד הורית, מצאה את עצמה במצב דומה. "יום אחד החליטו שעוצרים הכל ואין אירועים. ביום הזה הבנתי שאני מחוסרת עבודה". היא התקשרה למנכ"ל רשת ויקטורי, שבעבורו הפיקה בעבר אירוע גדול, ושאלה אם יש לו עבודה להציע. הוא התנצל ואמר שאין לו אף תפקיד ניהולי – אבל אזולאי הגיעה לעבוד כאחרונת המלקטים במערך המשלוחים.
"זה לא משנה", היא אומרת. "זה יותר מה-0 שהיה לי לפני שהתחלתי את העבודה הזו. הסברתי לילדים שהם צריכים להיות גאים באמא שלהם שקמה לעשות מה שהיא צריכה לעשות". במצב דומה נמצא גם עדן דרוקמן רפאלי, מדריך טיולים ביום-יום – שמצא את עצמו במצב שבו הוא לא יכול לקחת הלוואה מהבנק, ועבר לעבוד בAM:PM.