האם נזקי גשמים מכוסים בפוליסת הדירה?
לשון הפוליסה התקנית לביטוח דירה שמשווקת לציבור המבוטחים, שסעיפיה נקבעו על ידי המפקח על הביטוח, קובעת כי במקרה של חדירת מים מבעד לקירות או מבעד לתקרה וספיגתם בהם – אין המבוטח זכאי לקבל פיצוי כספי. מנגד, נזקים שנגרמו בשל גשם וברד במהלך סערה – מכוסים.
כך למשל, היה ובעקבות הסערה הוצפה הדירה – מדובר על אירוע שמכוסה על פי הפוליסה. כך גם אם למשל, עץ שנטוע בחצר הבית נפל וגרם לנזק. לצד זאת, חשוב לזכור כי נזקים שנגרמו לגדרות ושערים אינם מכוסים במסגרת הפוליסה, אלא אם נכלל בה שקובע אחרת.
הקביעה האם מדובר על סערה נעשית על סמך החלטת השירות המטאורולוגי, באמצעות מדידת עוצמת הרוחות תוך שימוש בסולם "בופר", המדרג את עוצמת הרוחות. דרגה 7 עד 9 מהווה מצבי סער שבהתאם להם, תפעל חברת הביטוח לפצות את הניזוקים.
באילו מקרים הרשויות המקומיות אחראיות על הנזק כתוצאה מהסופה?
במקרה והדירה הוצפה בעקבות כשל במערכת הביוב, ניתן לטעון כי הנזק נגרם ברשלנות הרשות המקומית ולדרוש כי תשיב לבעל הרכוש את סכום הכסף ששילם עבור התיקון. במקרה כזה, על המבוטח לשכור שמאי מטעמו. אחת מהטענות השכיחות של הרשויות המקומיות כי הנזק נגרם בשל כוח עליון, אותו לא ניתן היה לצפות, אולם בשורה של פסקי דין נקבע כי די בידיעתה שקיים סיכוי כי ייגרם נזק, על מנת שהיא תידרש לפעול על מנת למנוע אותו. זה הדין גם במקרים של נזקים שנגרמו לרכוש כתוצאה מנפילת עצים שנשתלו בשטחי הרשות המקומית. עליה לתחזק אותם ולגזום את ענפיהם באופן שימנע נזק במקרה של סערה.
מה עושים במקרה והאוטו נפגע מהצפה? מי אחראי ולמי פונים?
בעל רכב שיש ברשותו ביטוח מקיף , זכאי לפנות לחברת הביטוח שמבטחת אותו. במידה ויוכח כי ההצפה נגרמה בשל רשלנות של רשות מקומית, הוא יכול להגיש כנגדה תביעה על מלוא סכום הנזק או לחילופין, לממש את זכאותו לתבוע את המבטחת שלו ולאחר מכן להגיש תביעה כנגד הרשות אך ורק בגין ההפסדים שנגרמו לו – כלומר, ההשתתפות העצמית אותה שילם לה וההפסד שנגרם לו כתוצאה מהתייקרות הפוליסה.
לצד זאת, מבוטח אשר הסתכן מרצון ולמשל נסע למדבר לצפות בנחלים זורמים ונגרם לרכבו נזק במהלך שיטפון, עלול להתקל בבעיה, שכן המבטחת יכולה לטעון כי מדובר על נזק אותו יכול היה למנוע.
כיצד לפעול במקרה שתאלצו לתבוע את חברת הביטוח?
מיד לאחר שהתברר למבוטח כי נגרם נזק עליו לעדכן את חברת הביטוח או את הסוכן ללא שיהוי, זאת על מנת למנוע את האפשרות שהמבטחת תטען כי דיווח מוקדם יותר היה יכול לסייע לה להקטין את היקף הנזק. ככלל, יש לזכור כי על המבוטח חלה החובה להקטין ככל שניתן את נזקיו. משמעות הדבר היא כי למשל במקרה של הצפה, עליו למהר ולהזיז כל חפץ שיכול להינזק ולא להימנע מכך מתוך מחשבה כי "יש מי שיפצה אותי".
בנוסף, פעמים רבות מתגלעות מחלוקות בין המבוטח וחברת הביטוח, לרוב בנוגע לגובה הנזק ואף על עצם התרחשותו. לפיכך, מומלץ ביותר לתעד את כל הנזקים, כל עוד הוא "טריים". וחשוב מאוד שלא להשליך שום פריט שניזוק לפח שכן מה שנזרק ולא תועד – לא יינתן בגינו פיצוי. חברת הביטוח נוהגת לשלוח שמאי שמעריך את גובה הנזק אולם היה והמבוטח חולק על קביעותיו, לרשותו עומדת הזכות לשכור שמאי מטעמו שיגבש שומה נגדית.
מה עושים במידה ואני לא יכולה להגיע לעבודה?
העדרות מהעבודה בשל פגעי מזג האוויר אינה מצריכה מהמעסיק לשלם לעובד שכר, גם אם מדובר על מקרה בו ברור כי העובד לא יכול היה להגיע לבית העסק. עם כל הצער שבדבר, המעסיק צריך לשלם לעבוד שכר רק עבור הזמן בו זה עבד בפועל. במקרה של העדרות, יקוזז ממצבת ימי החופשה של העובד. שונה הדבר אם העובד כבר הגיע למקום העבודה ואז משיקולי המעסיק, זה נתבקש לשוב לביתו. במקרה כזה, המעסיק ישלם את מלוא השכר בגין יום העבודה.
האם מי שחווה הפסקת חשמל ממושכת יכול לתבוע את חברת חשמל על הנזקים שנגרמו לו?
התשובה טמונה במשך הזמן בו ההפסקה נמשכה. במקרה ומדובר בפרק זמן של שעות רבות במהלכן החשמל לא זרם, ניתן לטעון כי מדובר בהתנהלות לא סבירה מצד חברת החשמל, שמהווה עילה להגשת תביעת נזיקין. הכתובת להגשת התביעה לרוב תהיה בית המשפט לתביעות קטנות, אולם יש לזכור כי קיימת מגבלת סכום תביעה שעומדת על 33,800 שקלים. מעל סכום זה הכתובת להגשת התביעה היא בית משפט השלום. כך או אחרת, עליו לצרף לכתב התביעה את מכלול האסמכתאות שמעידות על הנזק שנגרם לו, רצוי בצירוף דו"ח שמאי. היה וזה נעדר מעבודתו בשל תיקון הנזק- יש לצרף תלושי שכר.
האם עסק שפעילותו נפגעה כתוצאה מהפסקות החשמל יכול לתבוע את חברת החשמל?
מחובתה של חברת החשמל לפעול באופן סביר ולעשות כל שביכולתה למנוע תקלות, אולם אל מול זה, עומדת גם החובה של בעל העסק להתנהל בסבירות. כאשר מדובר על מסעדה או אולם אירועים, הוא יכול ועליו לצפות כי תקלה מהסוג הזה תפגע ביכולתו לקיים פעילות תקינה בבית העסק. לפיכך, היה ויוכח כי הוא לא דאג מבעוד מועד לחלופה כגון גנרטור חירום, לא מן הנמנע כי בית המשפט יקבע כי מדובר על מידה בלתי מבוטלת של רשלנות תורמת - קביעה אשר תקטין את סכום הפיצוי שזה יקבל, אם בכלל.
ישנם לא מעט פסקי דין בהם נקבע כי על בית העסק לצפות כי בזמנים של מזג אוויר סוער, ייתכנו הפסקות חשמל ועליו להיערך לכך. לפיכך, ייתכן בהחלט כי בית המשפט שידון בתביעה – ידחה אותה או יקבע שיעור רשלנות תורמת משמעותית של התובע. כך או אחרת, התובע צריך להרים את נטל ההוכחה ולהוכיח כי יש קשר ישיר וסיבתי בין התקלה/ הקלקול ובין הפסקת החשמל. היו לא מעט תביעות שנדחו על ידי בית המשפט לאחר שבעל העסק לא הצליח להדוף את טענת חברת החשמל כי הנזק נגרם בשל ליקוי טכני במכשיר עצמו.
אגב, חשוב להדגיש, כי את כל פעולותיה והתנהלותה מול הצרכנים, חייבת חברת החשמל לבצע בתום לב ובדרך מקובלת. אסור לחברת החשמל לנקוט בהפסקות חשמל יזומות על מנת לנסות ולהשיג יכולת משופרת לייצור חשמל. אגב, בקריטריונים לקבלת פיצוי מחברת החשמל הוחרגו נזקים עקיפים כגון: אבדן שעות עבודה, אובדן שעות ייצור, עוגמת נפש ועוד. מנגד, ניתן לתבוע פיצוי על נזקים ישירים שנגרמו למכשירים כתוצאה מכך.
התשובות לשאלות ניתנו באמצעות עורך הדין ערן יעקובוביץ ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות' העוסק בביטוח ובאמצעות עורך הדין אסף ורשה המשמש גם יו"ר ועדת נזקי רכוש בלשכת עורכי הדין