ממשלת בריטניה פרסמה בסוף השבוע את מדיניות ההגירה החדשה שלה לפיה תיעצר התנועה החופשית לממלכה ותיושם שיטת ניקוד חדשה, שצפויה להקשות גם על צעירים ישראלים לעבוד כחוק בשטחה. הממלכה מעוניינת למנוע כניסה של כוח עבודה זול לשטחה ובו בעת להוביל לעליה משמעותית במספר המומחים בתחומי המדעים וההנדסה. מי צפוי לקבל אשרה ובמה זה כרוך? שאלות תשובות
כיצד עובדת שיטת הניקוד החדשה?
הממשלה הבריטית תבחן בקשה לאשרת עבודה, על פי מספר הנקודות שמקבל מבקש האשרה כאשר עליו לצבור לכל הפחות 70 נקודות על מנת שבקשתו תאושר. כך למשל, קבלת הצעת עבודה ממעסיק בריטי תזכה ב- 20 נקודות, הגשת מועמדות לעבודה הדורשת מיומנויות גבוהות - 20 נקודות, הוכחת כישורים בשפה האנגלית - 10 נקודות, וברוב המקרים גם קבלת שכר של 25,600 ליש"ט ויותר בשנה - 20 נקודות. בתחומים שסובלים ממחסור בכוח אדם, כמו סיעוד, יעמוד סף השכר על 20,480 ליש"ט בשנה.
מי מבין הישראלים צפוי להיתקל בקושי לקבל אשרת עבודה?
הבריטים מעוניינים להקטין באופן משמעותי את מספר העובדים הזרים בענפי המסעדנות, המלונאות התעשייה והחקלאות שמועסקים בממלכה. המציאות מלמדת כי לא מעט ישראלים מגיעים אליה בשביל לעבוד במכירות של ציורי שמן ומוצרי קוסמטיקה שונים. חלקם מועסק כמנעולנים ורבים גם עובדים בתפקידים שונים במסעדות. היות ועל פי ההגדרות בשיטת הניקוד החדשה, מבקש האשרה צריך להוכיח מיומנות גבוהה בתחום עיסוק הנדסי או מדעי, על פניו, הסבירות כי זו תינתן לצעיר ישראלי לצורך עבודה בעגלות וכו' – נמוכה.
האם המהלך לא גרר תרעומת מצד המגזר העיסקי בבריטניה?
בשבועות האחרונים טוענים לא מעט בעלי עסקים בממלכה כי הציבור הבריטי אינו מעוניין לעבוד באותם ענפים ותפקידים המזכים במשכורות נמוכות, כך שהשיטה החדשה צפויה ליצור משבר תעסוקתי משמעותי. בשנת 2017 פרסמה אחת מחברות המזון הגדולות בבריטניה נתון על פיו רק אחד מכל 50 מועמדים לעבודה ששולחים אליה קורות חיים אינו עובד זר. הוגי התוכנית הבהירו בימים האחרונים כי מדובר על מציאות חדשה אליה ידרשו העסקים המקומיים להתרגל.
מה הדין לגבי ישראלים שמחזיקים באזרחות אירופאית?
גם בעלי אזרחות אירופאית יאלצו להוציא אשרת עבודה ככל אזרח זר אחר. עד כה, התאפשר לאותם ישראלים לעבוד ולגור באחת מ 28 המדינות שחברות באיחוד האירופאי, ללא כל הכרח להצטייד באשרת עבודה. אולם כעת, בשל פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, יחול דין זהה על מחזיק דרכון זר, ואין זה משנה של איזו מדינה. לפיכך, החל מינואר 2021, כל ישראלי שיהיה מעוניין לעבוד בממלכה, יאלץ להגיש בקשה לאשרת עבודה.
כיצד תשפיע שיטת הניקוד החדשה על החברות הישראליות ששולחות עובדי הייטק לרילוקיישן לבריטניה?
השינוי בהליך קבלת האשרה יאלץ את החברות לבצע התאמות מסוימות אולם הן לא צפויות להיתקל בקשיים מיוחדים. רבות מהן מניידות לבריטניה מתכנתים ומומחים בעלי מיומנות בתחומים הנדסיים וטכניים שהממלכה מעוניינת לקלוט. מרביתם עומדים בדרישות השכר, השפה וחסות של מעביד אשר יקנו להן את הניקוד הנדרש. לצד זאת, עצם הצבת הצורך בהוצאת האשרה מבטל למעשה את היתרון שהיה לעובדי ההייטק שהחזיקו בדרכון אירופאי. במהלך השנים ניידו חברות ישראליות מאות עובדים כאלו בלא שנדרשו לבזבז משאבים על הוצאת אשרת עבודה עבורם, אולם החל משנה הבאה, הן תאלצנה תעשות כן.
האם יש מקרים יוצאים מכן הכלל?
כן, על פי הודעת הממשל הבריטי, במקרים בהם מדובר על עובדים מיומנים מאוד", בעלי תואר דוקטור או ידע וניסיון ייחודי בתחומים בהם קיים מחסור בכוח אדם מקומי, תינתן אשרה, על אף שמבקשה אינו מגיע לסף הנקודות שנקבע. כך למשל, חוקר בתחום מדעי שקיבל הצעת עבודה בשכר של 22,000 ליש"ט לשנה – סכום שנמוך מסכום המינימום שנקבע, עדיין יש סבירות גבוהה בקשתו תאושר. כך גם לגבי בעלי תפקידים אחרים שבריטניה חפצה ביקרם – הם יוכלו לקבל ויזת עבודה גם אם אין להם מקום עבודה מוגדר.
ומה עם ישראלים בעלי דרכון אירופאי שכבר עובדים בבריטניה?
כל אזרח זר שמחזיק בדרכון אירופאי רשאי להמשיך לעבוד בבריטניה עד לשנת 2021 אולם לאחר מכן, הוא יאלץ לקבל אשרת עבודה, ככל אזרח זר שאינו מחזיק בדרכון אירופאי.
טרם פורסמו מכלול התקנות אך סביר להניח כי ינקטו פעולות אכיפה כנגד אזרחים זרים שמחזיקים בדרכון אירופאי שימשיכו לעבוד בבריטניה ללא שהצטיידו באשרת עבודה.
קבלת אשרת העבודה מותנת כאמור בעמידה בסך הניקוד שהוגדר ובכלל זה במציאת מעסיק, קבלת שכר שלא יפחת מהסף המינימלי וכו'. לאור העומס הצפוי על רשות ההגירה הבריטית, מומלץ מאוד שלא להמתין עד לסמוך לתום 'תקופת החסד', אלא מוטב להתחיל להסדיר את חוקיות העבודה מוקדם ככל שניתן.
הכותב הוא מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו