אולמות האירועים, שנפגעים קשות ממשבר הקורונה, הם משלמי הארנונה הגדולים ביותר בתחום העסקים: יש להם להם שטח גדול מאוד יחסית, ומסי הארנונה נקבעים לפי גודל הנכס. בתל אביב למשל, משלם אולם אירועים כ-320 שקלים למ"ר מסי עיריה לשנה; אולם של 2,000 מ"ר ישלם כ-106 אלף שקלים אחת לחודשיים. בראשון לציון, לעומת זאת, המחיר הממוצע הוא כ-190 שקל למ"ר לשנה. בימים כתיקונם אירוע אחד בחודש מכסה את כל הארנונה. אבל מה עושים כשאין הכנסות?
עקב מגיפת הקורונה יצא משרד הפנים במחווה לעסקים ואיפשר לדחות תשלום ארנונה בחודשיים ללא גביית ריבית. אך האם זה באמת צעד נדיב? "דחיית תשלומי הארנונה היא לעג לרש", אומר עו"ד חגי בורשטיין, שותף במשרד הירש ושות' המתמחה במיסוי מוניציפלי. "לעסקים ייקח הרבה זמן להתאושש מהמכה הכלכלית בעקבות הקורונה. ומה אומרים להם? לא פוטרים אותם מארנונה בתקופה הזו, אלא דוחים את התשלום. זאת אומרת שלא רק שהם יצטרכו לשאת בכל העלויות של ההתאוששות, אלא גם חוב הארנונה יחכה להם", הוא מדגיש.
לדבריו, ישנן רשויות המעוניינות לתת הנחות לעסקים, אך מנכ"ל משרד הפנים הבהיר שאין לתת הנחות והקלות מעבר לחוק הקיים. "אנחנו מייצגים עסקים גדולים בכל רחבי הארץ, ולפי חוות דעתנו, המצב שנוצר בעקבות הקורונה יוצר עילות משפטיות שיכולות לזכות עסקים בפטור מלא מארנונה לתקופה הרלוונטית. ואני מדגיש: לא דחיה, אלא פטור סופי. ברור שהרשויות המקומיות לא יכולות לפעול מחוץ לגדר החוק לפי שיקול דעתן. עם זאת, אנו סבורים שיש עילות משפטיות בגדר החוק הקיים שמזכה את העסקים הרלוונטיים בפטור מארנונה. אנחנו כבר בוחנים את הנושא מול כמה רשויות ברחבי הארץ".
אתה יכול להסביר במה מדובר?
"החוק מאפשר כיום מתן פטורים מוגבלים לתקופת שגרה: פטור מתשלום לתקופה של עד חצי שנה בתנאי שהפטור לא נוצל כבר; פטור לנכס ריק לגמרי; או פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש", מסביר עו"ד בורשטיין.
לדבריו, אולמות האירועים נמצאים היום למעשה במצב של "אי שימוש" בגלל המניעה המשפטית והבריאותית לקיים אירועים בנכס. יחד עם זאת, לא בכל הרשויות קיים פטור כזה. "בעלי אולמות האירועים יכולים לבקש פטור מארנונה לתקופה מוגבלת לפי סעיף נכס שאינו ראוי לשימוש, כי מוטל עליהם מעין צו מניעה להשתמש בהם.
"משרדנו אף טיפל במקרים בהם אולמות אירועים נאלצו להפסיק לפעול בגלל סגירת אזור מבחינה בטחונית, והגענו לפשרה עם הרשות על תשלום חלקי. זו דוגמה די דומה למצב החריג של היום, אבל זה תלוי ברשות עצמה – לא כול הרשויות יפעלו באופן זהה או דומה".
איך עושים את זה בפועל?
"בשלב הראשון פונים למנהל הארנונה ברשות המקומית. ממילא יש דחייה בתשלום עד יוני. אחר כך אפשר לבקש ועדת ערר, ואם גם הערעור נדחה אפשר לפנות גם בית משפט. אני מאמין שבבית משפט אפשר להגיע לפשרה על הסכום ויכול גם להיות שופט אמיץ שיגיד שאכן יש פה מניעה משפטית ולכן הפטור תקף. כול עורכי הדין צריכים לפרש כך את החוק.
"כמו כן, פסק דין של ביה"מ העליון שניתן לפני כחצי שנה, קבע כי אפשר לחייב בארנונה לפי השימושים בהיתר הבנייה של הנכס. במקרים בהם יש בהיתר שימושים שונים לנכס, ולא רק אולם אירועים או מסעדה, אלא מחסן, ניתן להסתמך על התקדים הזה ולבקש לשלם את הארנונה המבוקשת למחסן, שהיא זולה בהרבה מזו של אולם אירועים".
הרשויות המקומיות נהנות בימים רגילים מהכנסות גדולות המגיעות אליהן מאולמות האירועים ועסקים אחרים. אם בעקבות משבר הקורונה חלקם לא יוכל לשוב לפעול, ההפסד של הרשות יהיה הרבה יותר גדול מכל פטור או דחייה.