מדי שנה ועדת החילוץ הבינלאומית (IRC) מפרסמת את רשימת 10 המדינות שעומדות בפני המשברים ההומניטריים הגדולים בעולם, כחלק מהמאמץ להדגיש את כמות העבודה העצומה שנדרשת ממנהיגי העולם ועובדי הסיוע.
לדברי הוועדה, בעוד שכל המדינות האלו ביחד מהוות בית לפחות מ-6% מהאוכלוסייה העולמית, אך אחראיות ל-74% מהפליטים בעולם. המשברים שעימם אותן מדינות מתמודדות – הכוללים בעיקר סכסוכים מזוינים, מגיפות ואסונות טבע – השתנו רק במעט מאז השנה שעברה, מה שמדגיש, לדברי הוועדה את "טבעם המתמשך של רבים מהמשברים אלו וכישלונה הקולקטיבי של הקהילה הבינלאומית לפתור את הבעיות שנמצאות בשורש אותם משברים".
אלו 10 המדינות שנמצאות ברשימה והנושאים שעימם הן מתמודדות בימים אלו:
10. הרפובליקה המרכז אפריקאית
קואליציה מוסלמית בעיקרה של קבוצות חמושות המכונות סלקה השתלטה על בירת המדינה ב-2013, ובמדינה נהרגו אלפי אזרחים כתוצאה מקרבות בין מיליציות נוצריות. הממשלה ו-14 קבוצות חמושות חתמו על הסכם שלום בפברואר 2019, אך לפי ה-IRCהוא התממש רק באופן חלקי והסכסוך נמשך.
יותר מאחד מכל ארבעה מתושבי המדינה סולקו מבתיהם, כאשר 600 אלף מהם הפכו לפליטים בארצם, בעוד ש-600 אלף נוספים נמלטו למדינות שכנות כמו קמרון, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וצ'אד, על פי הנתונים הסטטיסטיים של האו"ם.
המדינה חשופה גם לשיטפונות והצפות, ואנשים מתמודדים עם סכנות של חוסר ביטחון תזונתי והידבקות בנגיף האבולה מהמדינה השכנה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
9. סומליה
מאז שנות התשעים מתמודדת סומליה עם סכסוך מתמשך שהפך חלק גדול מהאזרחים לפליטים בארצם או במדינות שכנות. גם הבצורת באזור קרן אפריקה עקרה רבים מבתיהם והותירה את האוכלוסייה בפני סיכון של מחסור באוכל.
המדינה מתמודדת גם עם אלימות מצד קבוצות שונות בהן אל-שבאב, שקשורה לאל-קאעידה, ושלוחות דאעש מקומיות. בתחילת ינואר נהרגו בפיגוע של אל-שבאב בשדה תעופה בקניה שלושה חייל אמריקאי ושני אנשי משרד ההגנה של ארה"ב.
8. בורקינה פאסו
האיום ההומניטרי בבורקינה פאסו החמיר באופן דרמטי בשנה האחרונה, שבה מתמשך סכסוך מזוין בין קבוצות הקשורות לאל-קאעידה ולדאעש. לדברי צוות ה-IRC שנמצא בשטח, גם הקבוצות המזוינות האלו עקרו בכוח אזרחים וקראו להם להצטרף לשורותיהן. מספר הפליטים בארצם גדל מפחות מ-9,000 בתחילת 2018 ל-47 אלף בתחילת 2019, ול-56 אלף בסוף 2019.
האלימות גם אילצה את סגירתם של כמעט 2,000 בתי ספר ו-91 מתקני בריאות, והותירה 270 אלף ילדים ללא השכלה פורמלית, ולמעלה מ-1.2 מיליון בני אדם ללא גישה לבריאות. בשנת 2018 נבחרה בורקינה פאסו לאחת המדינות העניות בעולם על ידי קרן המטבע הבינלאומית, שציינה כי אזרח המדינה הממוצע חי על פחות מאלף דולר בשנה.
7. דרום סודן
אלימות אזרחית מייסרת את דרום סודן מאז 2013, שנתיים לאחר הקמתה, שהגיעה עצמה מתום מלחמת אזרחים בת עשרות שנים בסודן. לפי נתוני האו"ם, מאז 2013 הפכו 2.2 מיליון אזרחים לפליטים עקב הקרבות, וחצי מיליון הפכו לפליטים בארצם.
במדינה קיימת סכנה חמורה של חוסר ביטחון תזונתי, וקיים סיכוי להחמרה נוספת במצב עקב שחיתות, בצורת וסופות. לדברי האו"ם, בשנת 2019 הביאו הצפות עונתיות כבדות לעלייה במספר האנשים שסובלים מבעיות בריאות כמו מלריה ושלשול. כל ילד שני עשוי להידבק בקדחת או מלריה, ובכל רגע נתון אחד מכל ארבעה ילדים עשוי לסבול משלשולים. הגישה לדרום סודן קשה גם בגלל סכסוכים ומחסומים של הממשלה והקבוצות המזוינות. עשרות עובדים הומניטריים נהרגו גם הם במדינה מאז 2012.
דרום סודן הוצגה גם ברשימת ה-IRC לשנת 2019, מה שמעיד כמה מעט השתנה במדינה בשנה האחרונה.
6. אפגניסטן
אפגניסטן עדיין מתמודדת עם חוסר יציבות פוליטי בעקבות הפלישה בהובלת ארה"ב שעדיין נמשכת למעשה מאז 2001, וגם כיום נמשכים העימותים בין הממשלה לבין קבוצות חמושות, כולל הטליבאן ודאעש.
על פי האו"ם, הסכסוך הביא לעקירתם של כ-2.5 מיליון פליטים אל מחוץ למדינה, שממשיכה להתמודד עם סכנת בצורת, מפולות אדמה ורעידות אדמה, שמחמירים את מצבן של התשתיות הרעועות. ב-IRC הדגישו גם את הסיכון הגבוה לטרור ולהפרות זכויות אדם.
ארה"ב מנהלת עם הטליבאן שיחות שלום, שהפסיקו והתחדשו בשנת 2019. הנשיא טראמפ התחייב להרחיק את ארה"ב מ"מלחמות נצח" כמו זו שבאפגניסטן, אך בינתיים טרם עמד התחייבותו. מסמכים חסויים שהושגו על ידי הוושינגטון פוסט, שפורסמו בתחילת דצמבר, הראו שגורמים רשמיים בארה"ב הטעו את הציבור האמריקני לגבי המלחמה, נאבקו להגדיר את משימתם ואין להם הבנה מספקת של אפגניסטן.
5. ונצואלה
תחת שלטונו של הנשיא הסוציאליסט של ונצואלה, ניקולאס מדורו, פרץ משבר הכלכלי שהביא להיפר-אינפלציה של 10 מיליון אחוז, מחסור במזון ורפואה ויציאת אנשים מתמשכת.
המשבר המתמשך הביא 94% ממשקי הבית למצב של עוני, ו-90% מבתי החולים מדווחים על מחסור באספקה, לפי הסטטיסטיקה של משרד החוץ האמריקני משנת 2018. לפי האו"ם, כ-7 מיליון איש, כלומר בערך אחד מכל ארבעה אנשים בוונצואלה, זקוקים לסיוע הומניטרי גם הם.
בתמונות מהאזור, שפורסמו ב-Business Insider בשנה שעברה נראו גם צינורות ביוב דולפים, בשר נרקב במקררים, ומשכורת שנתית שגובהה נמוך יותר ממחיר ארוחת ילדים.
הממשלה גם הציבה מגבלות בפני קבוצות הומניטריות וייבוא אל תוך המדינה, בנוסף לכך שהיא עוצרת לפרקים את פעולת האינטרנט במדינה כדרך לעצור התנגדות.
לדברי IRC, כ-4.6 מיליון אזרחי ונצואלה ברחו מהמדינה בנובמבר 2019, והמספר הולך ועולה. רבים מהם עברו למדינות שכנות כמו קולומביה וברזיל, שבתורן הידקו את הפיקוח על גבולותיהן.
4. ניגריה
מזה עשור מתמודדת ניגריה עם מרד בצפון-מזרח המדינה ומתחים גוברים בצפון-מערבה, שגורמים לחוסר יציבות אזורית וכ-540 אלף פליטים בארצם במחוזות הצפוניים. חלקים גדולים מצפון-מזרח המדינה נמצאים בפועל תחת שליטת קבוצות חמושות, שמונעות מכ-1.2 מיליון תושבים צרכים חיוניים כמו אוכל.
לכל אלו מצטרפים סכנת בצורת מתמשכת, שיטפונות בעונת הגשמים והתפשטות מחלרת הכולרה. גם התשתיות ומתקני הבריאות שאמורים לסייע להילחם בתופיות האלו, הם חלשים באזור.
העוני היחסי והתשתיות החלשות נבדלות באופן מוחלט מהעושר של ערי הדרום הגדולות, כמו לגוס והבירה אבוג'ה.
3. סוריה
מלחמת האזרחים בסוריה נמשכת מאז 2013, כאשר מספר מעצמות עולמיות משתמשות במדינה כשדה קרב למלחמות השלטון שלהן. הקרבות והמתקפות האוויריות המתמידות פגעו בכמות אדירה של תשתיות אזרחיות, רק חצי ממתקני הבריאות במדינה עדיין מתפקדים באופן מלא, ויותר משלושה מבתי ספר נפגעו, כך נמסר מהאו"ם במרץ 2019.
לדברי ה-IRC, הסכסוך הביא לעקירתם של יותר מ-6 מיליון פליטים בארצם ו-57 מיליון פליטים, מה שהפך לאחד ממשברי הפליטים הגדולים בעולם,. במקביל, טורקיה ורבות ממדינות אירופה סגרו את דלתותיהן בפני אותם פליטים.
הקרבות בין כוחותיו של הנשיא אסד, המורדים הפוליטיים ומפלגות אחרות נמשכת במלוא עוזה. מאות נשים וילדי לוחמי דאעש תקועים במחנות פליטים בצפון מזרח המדינה, מבלי כל ממשלה שתסכים לקחת אותם תחת חסותה.
באוקטובר 2019 הודיע הנשיא טראמפ הודיע בהצהרה שנויה במחלוקת על הוצאת אלף חיילים אמריקניים מצפון סוריה. מהלך זה סלל את דרכה של טורקיה לפלוש ולהילחם ביחידות להגנת העם של הכורדים בסוריה, שנלחמו בדאעש לצד ארה"ב, ואפשר למאות אסירי דאעש לברוח.
2. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
יותר ממאה קבוצות חמושות פועלות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שמתמודדת גם עם מגפה מתמשכת של אבולה וחצבת. הסכסוך המזוין ומשברי הבריאות הם תוצאה של עשרות שנים של חוסר פיתוח ותשתיות חלשות. רוב האוכלוסייה במדינה גם מסתמכת לקיומה על חקלאות, מה שהופך אותה לפגיעה במיוחד בפני אסונות טבע וקונפליקטים, לדברי ה-IRC.
כמעט 16 מיליון מאזרחי קונגו זקוקים לסיוע הומניטרי, וכ-5 מיליון מתושבי המדינה הם פליטים בארצם – אוכלוסיית העקורים הגדולה ביותר בתוך ארצם באפריקה.
1. תימן
מלחמת אזרחים קטלנית שנתמכת על ידי קואליציה בהובלת סעודיה מתנהלת בתימן מאז 2015, מבלי שסופה נראה באופק. האזרחים נאלצים להתמודד עם תקיפות אוויריות תכופות והתקפות על תשתיות בסיסיות כמו בתי חולים, בתי ספר ומערכות תברואה. נמלים רבים נסגרו, מה שהותיר את המדינה התלויה בייבוא במחסור קשה במזון, דלק ותרופות.
לדברי ה-IRC, מאז 2015 איבדו את חייהם במלחמה כ-250 אלף בני אדם, מהם נהרגו מאה אלף בקרבות עצמם, והאחרים מתו כתוצאה מרעב וליקויים בבריאות. בשלוש השנים האחרונות המדינה נאבקת גם במחלת הכולרה. יותר מ-24 מיליון תימנים, כ-80% מהאוכלוסייה, זקוקים אף הם לסיוע הומניטרי, כך נמסר מהמשרד ההומניטרי של האו"ם.
אף שבדצמבר 2018 הסכימו הצדדים הלוחמים להתמודד עם המשבר ההומניטרי הקשה, ההתקדמות עדיין איטית מאז. בנובמבר 2019 חתמה ממשלת תימן על הסכם חלוקת כוח עם הבדלנים, ויצרה כוח שיכול להילחם במורדים החות'ים המגובים על ידי איראן, אולם ה-IRC מזהיר כי פעולות האיבה עשויות להתחדש אם הסכם זה יתפרק.
