גבייה של אגרות גודש בטווח הקרוב לצד השקעה בתחבורה הציבורית בטווח הרחוק יסייעו להפחית את הגודש החמור בכבישי ישראל. כך נטען בדוח שפרסם OECD היום (ראשון) ועוסק בפתרונות לבעיית הפקקים בישראל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפי הדוח, אם 5% מהנהגים בישראל ישנו את הרגליהם - למשל את שעת יציאתם, או יעברו לתחבורה ציבורית או "קארפול" - הגודש יפחת מאוד בטווח הקצר.
עם זאת, כותבי הדו"ח מציינים כי העומס בכבישים צפוי להחריף וכי האמצעי היעיל ביותר להיאבק בו בטווח הארוך ולשנות הרגלים אצל נהגים הוא יישום אגרות גודש. קיימות צורות שונות לאגרות גודש, אך בבסיס הרעיון מדובר גביית תשלום בכניסה למטרופולין בשעות העומס.
הדוח מציע שני מודלים לגבייה שכדאי לשקול ליישם בישראל. הראשון הוא ביצוע החיוב בשלוש טבעות שונות מסביב למרכז תל אביב, שלכל אחת תעריף שונה. המודל השני הוא חיוב ברדיוס ק"מ מסביב לעיר, כשגובה התשלום ישתנה בהתאם לעומסים הקיימים. החוקרים מציינים כי אלה יכולים להוביל להפחתה ניכרת בגודש ולחיסכון בזמן. עוד מציינים הכותבים כי ללא קשר למודל שייבחר, יש לבחון שילוב טכנולוגיה מבוססת GPS כדי לשפר את היעילות ולאפשר גמישות בעיצוב ותפעול אגרות הגודש. הדבר לא צוין בדו"ח, אך אמצעים אלה שנויים במחלוקת, משום שהם פוגעים בפרטיות הנהגים. את הדו"ח הציג היום אלברו פריירה, מנהל בכיר במחלקה הכלכלית ב-OECD בכנס של ארגון Future Mobility.
ההמלצות המוצגות תואמות במידה רבה את התוכנית שמגבשים במשרד האוצר בשנה האחרונה למודל לגביית תשלום בכניסה לערי גוש דן בשעות העומס, שפורסמה ב-TheMarker. לפי הערכות, התוכנית נשענת על טבעות תשלום בכניסה לעיר. לכל טבעת יהיה תעריף כניסה אחר. חישוב התשלום ייעשה באמצעות טכנולוגיה שמזהה אוטומטית את לוחית הרישוי של הרכב. ההכנסות מגביית האגרה יופנו בחלקן לתגבור מערך האוטובוסים. יתרת הסכום תשמש להפחתת מסים בענף הרכב.
משרד האוצר מודע לרגישות בהעברת התוכנית כתוצאה מהמכשול הפוליטי וחוסר הפופולריות של גביית אגרות נוספות מהציבור. הדו"ח הנוכחי, שנעשה בשיתוף משרד האוצר ובתמיכת השר, היא גושפנקא חשובה עבורו לתוכנית זו.
נקודה מהותית בדוח, שמנוגדת לתוכניות שמגבשים במשרד האוצר כיום ולהצהרות שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', נוגעת לצמצום מסים אחרים כמו אחזקת רכב. בדו"ח מצוין כי שימוש בהכנסות מאגרות הגודש על מנת להקטין מיסוי זה, יכולה אמנם לסייע לעיכול האגרות על ידי הציבור, אך מהלך זה עשוי לצמצם את התועלות שיש לאגרות גודש בהיבט התחבורתי והסביבתי.
אגרות גודש הן מהלך אחד מבין רבים שיכולים להינקט לטיפול בבעיית הפקקים. לפי חוקרי הדו"ח, יישום תוכנית המשלבת כמה פתרונות הכרחית לשיפור המצב התחבורתי. אמצעים נוספים שיהיו חלק מתוכנית תחבורתית כוללת יכולים להיות "גזרים", כלומר, שיפור אמינות האוטובוסים, אמצעי התחבורה הציבורית המרכזי בישראל היום וקידום שבילי אופניים. אמצעים נוספים שיכולים להיות משולבים בתוכנית שלמה כוללים "מקלות". כלומר, לאפשר לרשויות להעלות את מחירי החניה בכחול לבן בתחומן, וצמצום הטבות מס ופטורים שניתנים היום ומעודדים שימוש ברכב פרטי.
ההשקעה הנכונה בכספים אלה יכולה להיות בתחבורה הציבורית, סוגיה שההכרה בה זוכה כעת לתמיכה ציבורית בישראל בראיית המומחים שחיברו את הדו"ח. הדו"ח מתייחס באריכות לסוגיית דעת הקהל ולעובדה כי יישום אגרות גודש אינה מהלך אהוד ציבורית. בדוח מתואר כיצד פעלו לגייס את התמיכה הציבורית בלונדון, שטוקהולם ומילאנו.
בלונדון נעשתה עבודה בנושא במשך 18 חודשים שכללה שיפור בתחבורה הציבורית והקלות נוספות. במילאנו נערך משאל בו 79% מהציבור תמכו במהלך. בנוסף, יושמו מהלכים כשיפור התחבורה הציבורית והנחות לתושבי העיר. בשטוקהולם, שבה הייתה התנגדות למהלך מצד שתי מפלגות גדולות, בוצע סקר לאחר תקופת פיילוט בו 53% מהציבור תמכו במהלך. לצד יישום אגרות גודש בוצעו מהלכים כמו סלילת כביש עוקף לעיר ושיפור התחבורה הציבורית.
בלונדון, מילאנו, סינגפור ושטוקהולם, אגרות הגודש הפחיתו באופן משמעותי את העומס. ניו יורק כרגע מתכננת תוכנית דומה, אמר פריירה. "כדי לפתור את משבר הפקקים והגודש בישראל הממשלה חייבת להציג תוכנית הוליסטית לשיפור התחבורה הציבורית, ליישם אגרות גודש, לפתוח את השוק לתחבורה שיתופית ולהשקיע בתשתיות אופניים. יישום מהלכים אלה יכול להפחית את הגודש בכ-50% תוך שנתיים", מסר אורי יוגב, יו"ר Future Mobility.
הכתבה המקורית פורסמה ב- TheMarker.
לכתבות נוספות באתר:
מצטרפים למירוץ העולמי: הממשלה תקצה 1.2 מיליארד שקל למחשוב קוונטי
