תשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתיימו עם עלייה של 2.7% במכירות בסופרמרקטים. כך עולה מנתוני חברת סטורנקסט, שנתוניה מתבססים על הקופות ברשתות השיווק, המינימרקטים וחלק מהמכולות.
יותר ממחצית מהצמיחה נבעה מעלייה של כ-1.5% במדד המחירים של סטורנקסט. חלק מהעלייה מיוחסת לעליות המחירים השונות שביצעו הספקים והרשתות וחלק למעבר לרכישת מוצרים יקרים יותר. אם מנטרלים את העלייה במדד סטורנקסט ואת הגידול הטבעי באוכלוסיה, העומד על כ-2.2% בשנה, עולים נתונים שמלמדים אולי על תחילת סטגנציה במכירות ברשתות השיווק.
בשוק טוענים כי לא מדובר בקיפאון, אלא במעבר מרכישות בסופרמרקט להגדלת הרכישות במסעדות, עלייה בכמות המשלוחים מרשתות מזון מהיר, כמו גם גידול ברכישות בחנויות מתמחות דוגמת מאפיות, קצביות וירקנים. כך לדברי חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, שמספרת בין היתר על גידול של כ-2.8% בשנה החולפת בהוצאות של משקי הבית על בילוי במסעדות ובתי קפה לעומת השנה הקודמת.
חשש הוא שיצרני המזון והמשקאות ישתמשו בנתוני סטורנקסט כתירוץ לעליות מחירים נוספות. בשבוע שעבר הודיעה יוניליוור ישראל כי החל מנובמבר 2019 יוקטנו אריזות של כמה מוצרים, בהם כריות, קליק ונשנושים. בכך יעלה בפועל המחיר ל-100 גרם במוצרים אלו ב-17%-8%.
בסוף 2018 התרחש גל של עליות מחירים בקרב מספר לא מבוטל של חברות מזון קטנות כגדולות. יוניליוור חיכתה אז לסוף חגי תשרי והעלתה את מחיר הקרמבו שהיא משווקת תחת חברת גלידות שטראוס שבבעלותה. חברות מזון נוספות שהעלו מחירים בסוף 2018 היו תנובה, החברה המרכזית למשקאות כולל טרה, מחלבות גד, ויסוצקי, מלח הארץ, קימברלי קלארק וטמפו. יצויין כי בחלק מהמקרים אין הצדקה אמיתית לעליות המחירים של החברות. הן ניצלו את תשומת הלב התקשורתית והציבורית המופנות בימים אלה יותר לנושאים מדיניים וביטחוניים, ופחות ליוקר המחיה.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות: