במסע הפרסום האחרון של הטוטו ווינר מנסים יוצרי הקולנוע חנן סביון וגיא עמיר, יחד עם הזמר קובי אוז, לשכנע שמי שלא ממלא טופס ווינר מפספס בגדול. "הרגשת, ידעת — יצאת דבע", הם מסבירים בסרטון שבנוי משרשרת של מערכונים קצרים, שהאחרון שבהם מראה שני צופים במשחק כדורגל שיודעים מה תהיה התוצאה אבל שכחו למלא טופס ווינר.
המועצה להסדר ההימורים בספורט, האחראית על הימורי הטוטו ווינר, מציגה את הקו הפרסומי הזה באופן עקבי בשנים האחרונות. הפרזנטור הקודם, נירו לוי, היה החבר'מן שהתריע על כך ש"ידעת ולא שלחת", ואפילו אורי גלר גויס במונדיאל 2018 כמי שיודע את תוצאות המשחקים — אך שכח למלא טופס.
הפרסומות האלה, המבוססות על החרדה הישראלית המוכרת לצאת פראייר, שוכחות לספר דבר אחד פשוט: מי שמהמר בווינר הוא פראייר בעל כורחו. יחסי הזכייה במשחק נמוכים מאוד ביחס להימורים על המשחקים האלה באתרי הימורים בעולם. כך לדוגמה, מי שהימר בשלישי שעבר באתר ההימורים העולמי bet365, שמשחק ליגת האלופות בין פאריס סן ז'רמן לריאל מדריד יסתיים בתיקו 2, קיבל פי 11 על יחידת מטבע. לעומת זאת, מי שהימר בווינר קיבל יחס של של 8.75 ליחידת מטבע. אם מישהו היה מנחש שסן ז'רמן תנצח את ריאל 4:0, וכך אכן היה קורה, בארץ הוא היה מקבל פי 40 על כל שקל ששם — ובחו"ל פי 70.
מלבד משחקי הטוטו והמשחקים של מפעל הפיס, כל סוג אחר של הימורים בארץ הוא אסור, ולכן אתרי הספורט מחו"ל חסומים בישראל. המהמרים הישראלים לא יכולים להמר בהם. המועצה, כך נובע מהחוק, היא מונופול בכל הנוגע למכירת הימורי ספורט. מכיוון שיחסי הזכייה הם למעשה המחיר של המוצר שאותה מוכרת המועצה, עולה השאלה אם מדובר במונופול שמנצל את כוחו לרעה.
כך בדיוק נטען בעתירה לבג"ץ שהגיש השבוע נועם קליביצקי נגד המועצה, היועץ המשפטי לממשלה והכנסת. קליביצקי, באמצעות עורכי דינו ד"ר אורי ברעם ויעקב סבו, טוען בעתירה שהמועצה, בניגוד מפורש לחוק התחרות, מנצלת לרעה את כוחה כמונופול, ודורש אחד מהשניים: או שיהיה יחס הוגן של יחסי זכייה, או שהמשיבים לעתירה ינמקו מדוע לא יתבטל המונופול ושוק ההימורים המקוונים ייפתח לתחרות. "המועצה מוכרת בישראל הימורים במחירים — קרי יחסי זכייה — בלתי הוגנים ונצלניים", נכתב בעתירה. "קיים פער של מאות אחוזים לרעת הצרכן הישראלי לעומת מפעילים זרים. בלשון שמצאנו באחד הבלוגים: 'הווינר מוציא את המהמר הישראלי לוזר'".
מנגד, טוענים במועצה שההשוואה לחו"ל מופרכת, מכיוון שהיא נתונה תחת רגולציה של הממשלה שמגבילה אותה ביחסי הזכייה בשל הרצון להעביר כספים לספורט ומתוך גישת המדינה שלא לעודד הימורים. בחוות דעת שכתב פרופ' אשר בלס, שנשכר על ידי המועצה, נטען כי הטוטו הוא לא מונופול בשל התחרות עם מפעל הפיס. כמו כן נטען כי הרשויות מאשרות את שיעורי הרווח, ויש להביא בחשבון שבחו"ל משקל הימורי האון־ליין גבוה הרבה יותר.
להמר על כל משחק, כל יום
המועצה להסדר ההימורים בספורט הוקמה ב–1967 כגוף האחראי על קיום הימורי ספורט, והיא נחשבת תאגיד סטטורי של המדינה (כזאת שהוקמה לפי חוק מיוחד). עד תחילת שנות ה–2000 המתכון היה ידוע ומוכר: בכל סוף שבוע היתה רשימה של 16 משחקי כדורגל, פרס אחד גדול למי שמנחש נכון את התוצאה בכולם ופרסים קטנים יותר למי שמנחש פחות. עידן האינטרנט והשתכללות עולם ההימורים הביאו את עידן הווינר: אפשר להמר על משחק בודד, בכל יום, כמעט בכל ענף ספורט.
עם השנים המנגנון השתכלל עוד יותר, ואפשר גם להמר על דברים איזוטריים יחסית: איזו קבוצה מתחילה את המשחק (דבר הנקבע בהטלת מטבע), מי יבעט קרן ראשון, מי תבקיע ראשונה ועוד. ההימור על אירוע ספורט בודד איפשר ליצור יחס זכייה — כלומר, כמה שקלים יקבל מהמר על כל שקל שהשקיע, אם ינחש נכון.
הווינר צבר במהרה פופולריות בקרב מהמרי הספורט. כיום, 80% מהכנסות המועצה הן מהווינר ו–20% בלבד מטופס הטוטו השבועי. מנגד, רק 15% מההכנסות מקורן באתר האינטרנט, מה שמצביע על כך שבתחנות ההימורים המהמרים החליפו את טופס הטוטו המסורתי בניחושי ווינר.
במשך השנים נחשבה המועצה למוקד כוח, מכיוון שחילקה את הכסף לקבוצות הספורט השונות. היא גם סבלה מהתערבות פוליטית במינויים ובתקציבים, ולעתים שרי התרבות והספורט התייחסו אליה כקופה קטנה, שדרכה אפשר לפזר תקציבים למקומות שלא עוסקים בספורט. כך לדוגמה, ב–2014 חשפו חדשות עשר שדרך תקציב המועצה הועברו כספים לפרסום פסטיבל בתחום התרבות, שאירגנה השרה מירי רגב.
המצב השתנה בעקבות רפורמה שנערכה בתחילת 2017: מינואר 2019 אין יותר קשר בין הכנסות ההימורים של המועצה לבין תקציבי הספורט. המועצה מעבירה את הכסף למדינה, ומשרד האוצר מחלק את הכסף הנדרש לאגודות הספורט.
זה שנה שיש ממלאות מקום לשני התפקידים הבכירים במועצה, יו"ר ומנכ"ל, מכיוון שמינויים כאלה לא יכולים להיקבע בתקופת ממשלת מעבר. ממלאת מקום יו"ר המועצה, עפרה שרון, היא יועצת משפטית במשרד הספורט (הגוף הממונה על המועצה), וממלאת מקום מנכ"ל המועצה, יעל אלמור, היתה קודם לכן סמנכ"לית און־ליין. בדירקטוריון המועצה יושבים נציגים ממשרד האוצר, משרד הספורט והתרבות, ונציגי ציבור ומשרדי האוצר והתרבות והספורט הם אלה שמפקחים על פעילותה.
העתירה לבג"ץ היא פועל יוצא של תביעה ייצוגית שהגיש קליביצקי לפני שלוש שנים, בנובמבר 2016, על סך 2.5 מיליארד שקל. לתביעה צורפה חוות דעת של ד"ר יצחק אלפי, שדגם מאות אירועי ספורט בעולם וקבע כי באופן עקבי יחסי הזכייה של הטוטו־ווינר גרועים מאלה של אתרי הספורט המובילים בעולם. בישראל, המהמרים קיבלו אז רק 60% מההכנסות כפרסים (כיום כ–65%), ואילו החברות הבינלאומיות הגדולות נתנו למהמרים החזר של יותר מ–90% (ראו מסגרת).
בבקשה לתובענה הייצוגית נטען כי הרווח הגולמי של ווינר גדול ב–300% ואף יותר מהרווחים של חברות ההימורים באירופה, באותו מוצר בדיוק. בזמן שהוגשה, המצב החוקי היה שונה: החוק קבע שהמחויבות של המועצה היא החזר של 42% מההכנסות כפרסים, אך לא היו מחויבות חוקיות אחרות. לפי העתירה, לפי טענת קליביצקי, לא היתה מניעה שהמועצה תקבע יחסי זכייה הוגנים וטובים בהרבה ממה שקבעה, בדומה לאלה שבחו"ל (אמנם החברות הפרטיות בחו"ל לא מחויבות בהעברת כספים למדינה, אך הן כן מחויבות במס חברות).
במארס 2017, במסגרת רפורמה כללית שיזם משרד האוצר הן במועצה והן במפעל הפיס, תוקן סעיף בחוק ולפיו 20% מהכנסות המועצה מחויבות לעבור למדינה. רק לאחר שעבר סעיף חקיקה זה, הגישה המועצה את תשובתה לבקשת התביעה הייצוגית וטענה שבשל החקיקה החדשה, היא לא יכולה להגדיל את יחסי הזכייה. אחרי חילופי דברים, חוות דעת שהוחלפו עם טיעונים ודוגמאות מכאן ומכאן, נקבע בהליך התובענה הייצוגי שקליביצקי צריך להגיש בג"ץ הנוגע לעצם החקיקה החדש. מכאן נולדה העתירה שבה מבקשים עורכי דינו של קליביצקי למעשה את אחד משני הסעדים — ביטול חקיקת הסעיף הזה, מכיוון שבמהלך הדיון עליו בכנסת כלל לא הובאו בחשבון סוגיית יחסי הזכייה, דבר הנוגע לציבור הרחב המהמר בווינר, או פתיחת השוק לתחרות וקביעת כללי רגולציה קפדניים כפי שקיים בחו"ל.
מיליארדים בהימורים בלתי־חוקיים
בזמן שיחסי הזכייה בטוטו נמוכים, יש מקום שבו המהמרים יכולים לקבל יחסי הימור גבוהים — השוק השחור והלא חוקי של ההימורים. בדו"ח השנתי ל–2018, הודתה המועצה להימורים בספורט שהשוק השחור הוא מתחרה שלה. מהדו"ח עולה כי המועצה יודעת להעלות את יחס הזכייה למהמרים, אפילו אחרי התיקון של 2017. "במסגרת התחרות מול ההימורים הלא־חוקיים המועצה פעלה לשיפור אטרקטיביות המוצרים באמצעות הגדלת מספר הסינגלים, הרחבת היצע ההימורים ושיפור ביחסי הזכייה", נכתב בדו"ח.
לפי הערכות, 5–6 מיליארד שקל בשנה מתגלגלים בהימורי ספורט בלתי־חוקיים. י', חובב הימורי ספורט, מספר כי מנגון ההימורים הבלתי־חוקיים פועל בצורה מסודרת, ומכיוון שיחסי ההימורים בו גבוהים יותר, מושך מהמרים רבים. "אתה מתקשר למספר טלפון מסוים ואומר — זה ההימור שלי על המשחק הזה. בצד השני של הקו יושב איש ורושם את הכל מסודר. אחר כך בא שליח ונותן לך את הטופס עם ההימור שלך, אתה משלם לו כמה שזה עולה — 1,000, 2,000 שקל או יותר, כמובן במזומן. כי זה הכל בשחור. דקה אחרי המשחק, מתקשרים אליך כדי להגיד את סכום הזכייה. למחרת מגיע שליח עם מעטפה, מזוודה או קופסת נעליים, תלוי בנפח השטרות, ומביא את הכסף. זה שוק שחור, אבל אף אחד לא בורח ולא נעלם. הכל עובד מסודר".
לדברי קליביצקי, ברגע שיחסי הזכייה יהיו הוגנים, מהמרים יעברו מהשוק הלא חוקי לשוק החוקי. "יש בחדר פיל שאף אחד לא מדבר עליו, השוק השחור. זאת מציאות קיימת, כולם יודעים עליה, אבל אף אחד לא מדבר על זה", הוא אומר. "מצד שני, אם המדינה היתה פותחת את השוק החוקי לתחרות, היא היתה מגדילה את ההכנסות שלה ממסים וגם מצמצמת את השוק השחור, ומספר המהמרים לא היה משתנה. במצב כזה, של רגולציה קפדנית שבו אדם צריך להראות באיזה מקצוע הוא עובד ויש הגבלות על הסכום שבו הוא מהמר, היו נקבעות תקנות מחמירות יותר לגבי פרסום.
"כבר כיום יש בעיה עם הפרסום של הווינר. פרסומת כמו 'ידעת ולא שלחת' לא היתה מאושרת בבריטניה, כי זה רומז שלידע יש תפקיד בהימורים, מסר פסול לגמרי. עשו רפורמה שלמה בטוטו, הגיעו אינטרסנטים רבים מכיוונים שונים להציג את עמדתם, ולא חשבו על האינטרס של מיליוני המהמרים, שמצד אחד חשופים לפרסומות שמעודדות אותם להמר שוב ושוב — ומצד שני שבויים בידי מונופול שיש לו אינטרס משלו".
הרפורמה שעליה מדבר קליביצקי היא סדרת המהלכים שננקטו בתחילת 2017. כוונת משרד האוצר היתה לצמצם הגרלות ממכירות של מפעל הפיס והמועצה. במפעל הפיס בוטלו משחקי הקינו הממכרים, והמועצה הפסיקה לאפשר הימורים על מרוצי סוסים. במקביל, צומצמו מעט העמלות לזכייני הטוטו. בעלי התחנות, חלק מהם בעלי קשרים פוליטיים בליכוד, ניסו להפעיל לחץ כבד ולהיעזר בח"כים כמו דוד ביטן ומיקי זוהר, אך הדבר לא הועיל והעמלות שלהם צומצמו.
סוגיית העמלות משמעותית: בשיחות סגורות מודים במועצה כי אם בארגון יש חוסר יעילות, כמו שנטען בתביעה הייצוגית ובעתירה לבג"ץ, אלה העמלות שמהם נהנים 1,500 בעלי תחנות. לדברי מקור במועצה, "כ–40% מההוצאות שלנו הן על עמלות לבעלי התחנות, והם התקוממו כאשר ניסינו להוריד את זה. הצלחנו להוריד קצת את העמלות, גם אחרי המהלך של משרד האוצר, אבל אם רוצים לעשות מהלך משמעותי, זה תלוי בהחלטה של המדינה".
"אין סיבה שבעל תחנה ירוויח 30 או 40 אלף שקל בחודש, רק מהימורים", אמר בדיוני ועדת הרפורמה בכנסת מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. הוא גם מתח ביקורת על הפרסומות המוגזמות של הטוטו. "זה הגיע להוצאות חסרות תקדים מהמחזור. חברות גדולות כמו שופרסל, טבע או אינטל לא מוציאות אחוז מחזור כזה על השיווק והפרסום שלהן כפי שהגיעו בפיס ובטוטו. לשבת שבע פעמים בערב ולהוציא פרסומות של 'אם תהמר אז כל הצרות שלך בעולם ייגמרו ואתה תהיה מיליונר, או אתה תהיה נסיך, או תבנה לך ארמון, או תקבל אוטו', וכל פעם לחזור על הדברים האלה — בעינינו זה דבר בעייתי".
במסגרת הרפורמה נקבע כי הוצאות הפרסום של המועצה לא יעלו על 52 מיליון שקל בשנה או 1.75% מהמחזור, הגבוה מביניהם, בתנאי שלא יעלה על 60 מיליון שקל. המהלך המשמעותי ביותר ברפורמה היה הניתוק בין הכנסות המועצה לתקצוב הספורט בישראל. עד ינואר 2019, הכנסות המועצה היו מופנות לאגודות הספורט בישראל — ככל שהיו יותר הימורים בספורט כך תקציבי הספורט היו גדלים. החל מינואר 2019, הכנסות המועצה עוברות ישירות לתקציב המדינה, ככסף לא צבוע, ומשרד האוצר מעביר תקציב למשרד התרבות והספורט עבור פעולות הספורט, כשם שהוא מעביר תקציבים לשאר משרדי הממשלה. ואולם בכל הדיונים האלה לא עלה לדיון דבר אחד — יחסי הזכייה, או פתיחת השוק לתחרות.
"תשמע, אם האוצר ירשה לנו, אין לנו בעיה להעלות את יחסי הזכייה. אם נעלה את הפרסים ל–90% מההכנסות כמו בחו"ל, תראה את ההכנסות פה קופצות. המדינה פשוט לא נותנת", אומר בכיר במועצה. לדברי בכיר באוצר, "ברגע שיקימו חברות פרטיות שיתעסקו בזה, העידוד להתמכרות יהיה יותר גדול. בסופו של דבר, אתה תייצר חברות שאתה לא רוצה בהן. צריך להיזהר לא להגדיל את עוגת ההימורים".
גורם אחר באוצר מוסיף נימוק נגד העלאת שיעור התשלומים, שממנו עולה שהמדינה רואה את מהמרי הווינר כמשלמי מסים לכל דבר. "אם נגדיל את שיעור התשלומים לזוכים, זה יצמצם את התקציבים שמועברים לספורט. זה כסף כמו כל כסף אחר שהמדינה תצטרך להביא. אם ייתנו יחסי הימורים יותר טובים — זה כמו הורדת מסים".
ח"כ לשעבר רועי פולקמן מכולנו, שמילא חלק מרכזי בדיוני הרפורמה, סבור שיש מקום לשקול מהלך של פתיחת השוק להימורים און־ליין חוקיים ומוסדרים בתנאי שיהיו כמו הווינר כיום — שבו מותר להמר עד תחילת המשחק, ולכן לדעתו זאת אינה פעילות ממכרת.
"זאת חברת הימורים ממשלתית"
על דבר אחד כמעט כולם מסכימים: קרנה של המועצה ירדה מאז ינואר 2019. בכיר במשרד התרבות והספורט מגדיר זאת כך: "המועצה נהפכה לחברת הימורים ממשלתית. זה מעלה את השאלה למה משרד התרבות עדיין אחראי עליה".
למרות היותה חברת הימורים ממשלתית, המועצה עדיין מעסיקה שני משרדי פרסום גדולים (יהושע וסמסונוב־גלינקור, הראשון לפרסומות רגילות והשני לפרסומות תדמית) ומשרד יועץ תקשורת חיצוני גדול — בן חורין אלכסנדרוביץ'. לדברי בכיר לשעבר בעולם הספורט שעבד עם המועצה, "עולה כאן שאלה מהותית: אם ביטלתם את כל התפקידים הציבוריים של המועצה, וכעת היא בסך הכל חברת הימורים ממשלתית, האם זה הדבר הכי יעיל? עד לא מזמן, זה היה הגוף שחילק את הכסף לספורט, היה לו תפקיד ברור ולכן טוב שהיה בידיים של המדינה. עכשיו, אחרי הרפורמה, אין לזה הצדקה. הבעיה היא שלכל הגופים מסביב — משרד האוצר, משרד התרבות — אין באמת אינטרס לשנות את זה. אחרי הכל, מבחינת משרד התרבות זה עוד מקום שהוא שולט בו. המועצה ממשיכה להתנהל, ויש שם שכבה שלמה של מנהלים שנהנית מהמצב".
אותו בכיר מתכוון למשכורות הגבוהות של המנהלים. מי שמכיר את המועצה, ובמיוחד אנשי האוצר, תמה על כך שבארגון יש שבעה סמנכ"לים ו–12 מנהלי אגפים, מתוך כ–150 עובדים בלבד (141 תקנים).
"כמי שמכיר את הארגון, אני יכול להגיד לך שלא צריך כל כך הרבה סמנכ"לים, המטה שם מנופח מדי", אומר הבכיר לשעבר בעולם הספורט. "זאת עוד דוגמה לחולי מוכר במגזר הציבורי: ככל שהגוף פחות משמעותי לחיי האזרחים ורחוק מהעין הציבורית, ככה יותר קל לבכיריו לשלוט בו כאילו הוא שלהם".
דו"ח הממונה על השכר באוצר שפורסם ב–2017 ממחיש שמי שהצליח לקבל משרה בכירה במועצה זכה בגדול. לפי הדו"ח, השכר הממוצע של העובדים ב–2017 היה 20 אלף שקל בחודש (שכר ברוטו ממוצע כולל תוספות). שכר הברוטו הממוצע לבכירים גבוה מאוד. ב–2017 שכר הברוטו הממוצע של המנכ"ל לשעבר, איציק לארי, היה 65 אלף שקל בחודש. לשם השוואה, לארי עזב את הטוטו בפברואר 2018 לטובת תפקיד מנכ"ל עיריית ירושלים — שם הוא מרוויח כ–49 אלף שקל בלבד, אף שכמנכ"ל העירייה אחראי על אלפי עובדים באופרציה מסובכת.
כאמור, במועצה יש שבעה סמנכ"לים. השכר ברוטו הממוצע נע בין 47 אלף שקל ל–60 אלף שקל, וסמנכ"ל טכנולוגיות המידע מרוויח את השכר הגבוה ביותר. סמנכ"ל משאבי אנוש, האחראי על 150 עובדים בלבד, מקבל שכר ברוטו ממוצע של 47 אלף שקל בחודש. מנהל אגף הסוסים הרוויח כ–36 אלף שקל בחודש. במועצה יש שני עוזרי מנכ"ל: אחד מרוויח 28 אלף שקל בחודש, והשני 22 אלף שקל בחודש.
הסיבה למשכורות הגבוהות של בכירי המועצה היא שינוי סיווג שנעשה ב–2014: משרד האוצר אישר למועצה להיות תאגיד בסיווג 8, בין היתר בשל מחזורי המכירות הגבוהים. לסיווג הזה יש משמעות מבחינת המשכורות של המנהלים הבכירים, אף שבמקרה של המועצה, המחזור העצום אינו נובע מהמצאה חדשנית של החברה אלא מפעילות הימורים.
"אין הצדקה לכך שהטוטו יהיה בסיווג 8", אומר בכיר באוצר. "אבל יש גבול לכמה מלחמות המשרד יכול לנהל. מבחינתי, הטוטו יכול להיות גם בסיווג 4 או 5". בכיר במשרד התרבות אומר: "לא הכרתי את הנתונים האלה. הדבר באמת מצריך בדיקה". לדברי מקורב לאוצר הבקי בדברים, ייתכן שבעקבות הרפורמה תיערך בחינה מחודשת בנוגע לסיווג של המועצה.
בינתיים, המשכורות הגבוהות ממשיכות לזרום גם בזמן שיש קצת פחות עבודה במועצה, בעקבות הרפורמה. לדוגמה, קרן המתקנים שלה עברה לאחריות משרד התרבות והספורט, אך מספר העובדים לא צומצם בהתאם. במועצה יש לפחות שלושה עובדים הקשורים לקרן המתקנים, ולכאורה הם היו יכולים לעבור למשרד התרבות הספורט ולעשות את אותה העבודה, אך זה לא קרה, אף שהמשרד היה מעוניין לגייס אותם. מקורות באוצר שעמם שוחחנו מעריכים שבמועצה ביקשו להכשיל את המהלך. "חשבנו שיש כאן זיכרון ארגוני שאי אפשר לוותר עליו", אומר בכיר במשרד התרבות, "קיבלנו אישור מהמדינה לקלוט שלושה־ארבעה עובדים בהליך מיוחד, אבל הם לא רצו להגיע בגלל השכר". מקור באוצר מוסיף: "המועצה נתנה לעובדים האלה כל מיני תוספות ושדרוגים, כדי שלא יעזבו למשרד הספורט, אף על פי שלא היה להם תפקיד מוגדר. המועצה היתה נגד הרפורמה, ולכן לא רצתה שהעובדים יעזבו". במועצה מכחישים בתוקף את הטענה ואומרים: "להפך, השכר שהוצע במשרד הספורט היה גבוה יותר לעובדים מסוימים, אבל הם בחרו להישאר במועצה בגלל שיקולים אישיים".
בפברואר 2018 הוקם במועצה ועד עובדים, במסגרת ההסתדרות, על רקע הרפורמה וחששם של העובדים שתחול הרעה בתנאי העבודה שלהם. בימים אלה מתקיימים מגעים בין המועצה לאוצר בנוגע להסכם קיבוצי לעובדים. מבחינת האוצר, אחת מאבני הנגף של ההסכם היא הרצון לשמר את המשכורות הבכירות, גם של הבכירים. ראש הוועד הוא ליאור מחלב, שהיה חשב ומנהל באגף המתקנים, וכעת, לאחר שפעילות המתקנים הוסרה, הוא חשב ומשנה לסמנכ"ל הכספים.
"נתנו שכר גבוה, כי התייחסנו למועצה כאל חברה פרטית שצריכה כוח אדם טוב", אומר מקור באוצר. "בסוף קיבלנו את ההסתדרות, על כל המשתמע מכך, בהסכם קיבוצי, בהובלת אחד המנהלים שאחראי על פוקנציה שכבר לא קיימת. הרי למועצה היתה גמישות מלאה, כמו של חברה פרטית, לעשות את הדברים שצריך לעשות באופן ענייני. אז אתה רואה שאגף הסוסים נסגר, ואין קרן מתקנים, אבל מספר העובדים במועצה נשאר זהה. יו"ר הוועד, עם המשכורת הגבוהה שלו, שהיה בפוזיציה שכבר לא קיימת, מושך לכיוון של מאבק כוחני".
מנגד, מחלב תוקף במלים חריפות את משרד האוצר על כך שהוא מעכב את ההסכם הקיבוצי. לדבריו, הוועד ביקש מהאוצר קידום בדרגות ושמירה על הקיים בכל הנוגע למשכורות הבכירים. "בכל שנתיים היו קידומים והשנה עצרו אותם" הוא אומר, "למה? כי הם יכולים. יש פה 30 משווקים, מרוויחים 8,000–9,000 שקל בחודש וגם תחת אש דואגים לעבור בכל תחנות הטוטו בכל הארץ. יש פה עוד 30–40 מוקדנים שלא מרוויחים הון עתק.
"מדברים על המשכורות של המנהלים? בואו נראה את משרד האוצר בתעשייה האווירית, רשות הנמלים, בנק ישראל. שואלים איזו הצדקה יש להעסיק שבעה סמנכ"לים ו–12 מנהלים אגפים? איזו הצדקה יש לכך שבבנק ישראל עובדים 50 מנהלי אגפים ו–40 מנהלי תחום? איזו הצדקה יש ברשות הנמלים? אנשים שוכחים שלא מגלגלים 3 מיליארד שקל בשנה בלחיצת כפתור. בשביל זה צריך כוח אדם איכותי. מערכות המחשוב עולות פה מיליארדים. אנשים לא יבואו לכאן במשכורות נמוכות. העובדים פה מצוינים".
"בחו"ל ההחזר הוא 90%–92%,ובווינר 60%–65%"
המתמטיקאי ד"ר יצחק אלפי, בעל חברת ייעוץ, נתן חוות דעת בבג"ץ מטעם נועם קליביצקי, מגיש התביעה הייצוגית נגד המועצה להסדר ההימורים בספורט.
איך נקבע יחס זכייה?
"זה דבר דינמי שמשתנה ומסתמך על כמה משתנים. ראשית, יחסי הכוחות בין הקבוצות. בנוסף, כדי למנוע פערי ארביטראז', חברות ההימורים מתאימות את עצמן לשוק, ויחסי ההימורים מתכנסים בערך באותם הערכים".
איך יוצא שחברות ההימורים תמיד מרוויחות?
"זה עניין של איזון סיכונים. לדוגמה, אם כולם היו מהמרים על ניצחון של מכבי תל אביב בדרבי השבוע, וזה באמת מה שקרה, החברה היתה מפסידה כי היא היתה צריכה לשלם לכל המהמרים. לכן, החברה מעלה את יחס הזכייה לניצחון של הפועל תל אביב, ומקטינה את יחס הזכייה למכבי. זה גורם ליותר אנשים להמר על הפועל, וככה החברה לא מפסידה".
איך בנית את חוות הדעת?
"ברמת המאקרו בחנתי בדו"חות הכספיים את ההחזר לציבור המהמרים. מצאתי שבחו"ל ההחזר הוא 90%–92%, ובווינר 60%–65%. ברמת המיקרו, הדבר בא לידי ביטוי ביחסי זכייה. אם יחסי הזכייה נמוכים יותר, זה אומר שנשאר פחות כסף למהמרים. הראיתי בחוות הדעת שיחס הזכייה בווינר, עבור כל האפשרויות שיש במשחק (ניצחון, תיקו, הפסד), נמוך ממה שאפשר לקבל באתרי ההימורים בחו"ל".
"שיכנעו את הרגולוטורים להעלות את גובה הפרסים"
מהמועצה להסדר ההימורים בספורט נמסר בתגובה: "מאז הקמתו תמך הטוטו באלפי אגודות, קבוצות, איגודים וספורטאים, ובכספי הכנסותיו הוקמו אלפי מתקנים, מגרשים ואולמות ספורט. 149 עובדי הטוטו מתנהלים במקצועיות, יעילות ואחריות, ומפיקים מדי שנה הכנסות של כ–3 מיליארד שקל. את תוצאותיו אלה משיג הטוטו תוך הקפדה על כללי ממשל תאגידי תקין, ביושר, בשקיפות, ותוך הקפדה על קוד אתי וכללים מחמירים.
"קביעת יחסי הזכייה לכל ניחוש בכל תחרות היא הליך מורכב, ששלובים בו שיקולים מקצועיים ושיקולים ציבוריים רגישים ומורכבים של 'משחקים אחריות'. הטענה כי הטוטו לא פעל להגדלת אחוזי הזכייה בהימורי הווינר משוללת כל יסוד. מאז השקת הווינר גדל בהתמדה אחוז ההחזר ללקוחות בכ–50%. גם בשנים האחרונות, לפני התיקון לחוק, הדבר נעשה: ב–2009 וב–2010 שיעור החזר הפרסים היה כ–60%, וב–2016 כבר עבר את ה–66% במשחקים ביחס זכייה קבוע. המועצה עשתה כן, תוך שהיא משכנעת את הרגולטורים שלה שכך ראוי לעשות. המועצה מורשית לפעול רק במסגרת תקציבית שהשרים וועדת הכספים של הכנסת מאשרים לה, ותפישת הרגולטורים היתה תמיד ששיעור פרסים גבוה מדי אינו ראוי, כי הוא מפתה מדי להשתתפות בהימורים וכי הוא גורע מהתמיכות לספורט. לא פעם ולא פעמיים, במהלך דיוני אישור התקציב, נדרשה המועצה להפחית את אחוזי ההחזר. טענות בענין זה צריכות להיות מופנות, איפוא, לרגולטור.
"הטענה כי פרסומות המועצה חורגת מהמקובל אינה נכונה. המועצה פועלת תחת הקוד האתי המחמיר של הגוף המאחד את כל גופי ההימורים המדינתיים באירופה. המועצה עוברת ביקורת תקופתית מטעם אותו גוף, והיא תמיד צולחת את הביקורת בהצלחה. הוצאות השיווק הן מהנמוכות בסטנדרטים של עולם השיווק המסחרי, והן בוודאי נמוכות בהרבה מאלה של מפעל הפיס. תקציב השיווק של הטוטו נקבע כחלק מתקציב המועצה המאושר על ידי הדירקטוריון והשרים, והוא מנוהל באופן היעיל והמקצועי ביותר.
"הוצאות השכר של המועצה הן כ–1.5% מהמחזור. זהו שיעור נמוך בכל סטנדרט אפשרי, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את הגידול המתמיד של הכנסות ורווחי המועצה, שנעשה בלא גידול במצבת כוח האדם. דו"ח השכר משקף עלויות מעביד ולא את שכר העובדים בפועל. רמת שכר הבכירים נקבעת בהתאם לכל הכללים של הממונה על השכר, ורמות השכר המקובלות לפי רמת סיווגה של המועצה ואינו שונה מכל תאגיד סטטוטורי אחר. הטוטו פועל כגוף מטה מקצועי מצומצם, המנהל בין השאר פעילות של כ–1,500 זכיינים חיצוניים, ומכאן נגזר הפרופיל המקצועי של עובדי המטה, סיווגם ודרגתם".
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "הרפורמה בעולם הספורט הביאה לכך שלראשונה המדינה לוקחת אחריות על הספורט בישראל ומעמידה תקציב ייעודי ויציב לגופי הספורט ומנתקת את התלות בשורת הרווחים של הטוטו מהימורים. מציאות זו יצרה ודאות תקציבית לגופי הספורט ומעניקה להם הקלה תזרימית משמעותית ויכולת תכנון שנתית מבלי שיהיו תלויים ברווחי הטוטו הלא קבועים, והביאה לכך שכבר בתחילת השנה העביר המשרד למרבית האיגודים 100% מתקציבם השנתי ולאגודות 75% מכלל הכספים — דבר שלא היה מעולם.
"בנוסף, העביר המשרד סכום שיא לרשויות עבור בניית מתקני ספורט והעמיד לטובת הספורט תקציב שלא נראה כמותו בישראל. לאור ניתוק התלות בין הספורט לשורת הרווחים של הטוטו אין כל זיקה בין משרד הספורט לביצועי הטוטו, קרי כלל ההיבטים העסקיים והמקצועיים בסוגיות ההימורים הם באחריות בלעדית של הטוטו המנוהל על ידי דירקטוריון עצמאי ומשרד האוצר שהוא הרגולטור על הטוטו בסוגיות אלה, וכל רווחי הטוטו עוברים למדינה כחלק מתקציב ההכנסות של המדינה".
ממשרד האוצר נמסר: "הטוטו והמועצה הלאומית להסדר הימורים בספורט פועלים מכוח חוק. אחוזי הזכייה במשחקי נקבעים ומאושרים על ידי ועדת כספים, בהינתן ניהול הסיכונים של החברה. פתיחת שוק ההימורים להימורים באינטרנט מהווה הרחבת החשיפה והגדלת מעגל ההימורים בישראל. לפעולה זו השפעות והשלכות חברתיות שליליות רבות. משרד האוצר פעל שנים רבות כדי לצמצם את ההשלכות האלה ובמטרה למצוא את האיזונים והבלמים בין הצורך בהימורים לבילוי ופנאי לבין ההשלכות השליליות הגלומות בפעילות זו. תוכן הפרסומות ומגבלות הטוטו בתחום מאושרים בחוק. רמת הסיווג של המועצה להסדר ההימורים בספורט נדונה בימים אלה בוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים, בין היתר בעקבות השינויים שחלו בתאגיד בשנים האחרונות. החלטה בעניין תימסר להנהלת המועצה בהקדם.
"שכרם הגבוה של המנהלים בטוטו נקבע מתוך שיקולים מקצועיים שנובעים בין היתר מאופייה העסקי של המועצה. בימים אלה מתנהל משא ומתן קיבוצי אשר מפוקח על ידי האגף לשכר והסכמי עבודה. מטרתנו במשא ומתן זה, כמו במשאים ומתנים אחרים המפוקחים על ידי האגף, היא לספק שירות ציבורי איכותי ויעיל לתושבי מדינת ישראל".