עדות קטנה לכוחן העולה של האפליקציות להעברת תשלומים, אפשר היה לקבל מאירוע שגרתי שהתרחש בשבוע שעבר. רגע לאחר שהסתיים אימון טניס, שלפו המשתתפות את הטלפון הנייד ובתוך פחות מ-30 שניות העבירו למדריך את התשלום עבור האימון: 50 שקל לאחת - כל אחת באפליקציה הנוחה לה. "זה הכי נוח", סיפרה אחת מהן, "אחרי שוויתרתי על כסף מזומן, אני נפרדת בהדרגה מהארנק. שילמתי היום 400 שקל לשירותים שונים שקיבלתי - וכל זה בלי להוציא שקל במזומן או להשתמש בכרטיס אשראי. ככה זה היום, הכל משולם דרך האפליקציות - מהפסיכולוג ועד תשלומי ועד הורים".
לפחות בכל הנוגע להעברות כספים בין אנשים, הנתונים תומכים בפופולריות הגדלה והולכת של האפליקציות. לפי נתוני הבנקים, אפליקציית התשלומים הפופולרית מכולן היא ביט, השייכת לבנק הפועלים, שאותה הורידו כ-2.5 מיליון איש; אחריה פיי, השייכת לבנק לאומי, עם 1.8 מיליון הורדות; ואחרונה ממוקמת פייבוקס, השייכת לבנק דיסקונט, שאותה הורידו או השתמשו בגרסת הווב שלה יותר מ-1.7 מיליון איש.
הבנקים סירבו למסור מידע המתייחס להיקף השימושים באפקליקציות, אך לפי נתוני חברת Similar Web, המתייחסים למשתמשי אנדרואיד בספטמבר, ממוצע השימושים היומיים בביט הוא סביב 50 אלף - עלייה של יותר מפי שניים לעומת ספטמבר 2018; אחריה ממוקמת פייבוקס, עם ממוצע של כ-20.5 אלף שימושים יומיים; ולבסוף פיי, עם כ-10.9 אלף שימושים יומיים.
המהפכה העיקרית שעליהן חתומות שלוש האפליקציות, שהושקו בשנים האחרונות, היא החלפת השימוש במזומן בקרב מיליוני אנשים, בתוך זמן יחסית קצר. התשלומים המתבצעים בהן אינם מסתכמים רק בהתחשבנות בין חברים על ארוחת צהריים, אלא גם בתשלום לעסקים זעירים, שעד כה השתמשו בעיקר במזומן או בצ'קים, לרוב כדי להימנע מתשלום עלויות הסליקה של חברות האשראי. עם העסקים שעברו לשימוש באפליקציות תשלומים נמנים נותני שירות עצמאים רבים, החל במאמני כושר, פסיכולוגים, עבור בחנויות, מספרות, קפיטריות ועד אוטו גלידה שכונתי. בסך הכל מדובר בשוק לא מבוטל של 150-100 אלף עסקים שאינם מכבדים כרטיסי אשראי, שהיקף ההכנסות השנתי המצטבר שלהם מוערך עד 50 מיליארד שקל.
השימוש המתגבר באפליקציות על ידי אנשים פרטיים ולקוחות של עסקים זעירים עולה בקנה אחד עם המטרות של חוק צמצום השימוש במזומן שנכנס לתוקף בינואר השנה, ועם האישור שנתן בנק ישראל ביולי לשלם באמצעות האפליקציות בבתי עסק. ההיקף הכספי של עסקות התשלומים הוגבל בכל אחת מהאפליקציות ל-3-2 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות, והחל בסוף 2021 יוסרו המגבלות האלה כליל. מאז אותו אישור, עובדים שלושת הבנקים במרץ על שיתופי פעולה עם בתי עסק.
השבוע נודע, למשל, על שיתוף פעולה שעליו חתמו בנק הפועלים ואוניברסיטת בר-אילן, שבמסגרתו החל ב-2020 תקבל האוניברסיטה את תשלום שכר הלימוד גם באמצעות ביט. פרט לכך, בתוך כמה שבועות יהיה ניתן לשלם באמצעות ביט גם ברשת דומינוס פיצה, ובטווח קצת יותר רחוק במחסני חשמל ושקם אלקטריק - בחנויות הפיזיות וכן באתרי האינטרנט שלהן.
בבנק לאומי חתמו על שיתוף פעולה עם חברת מסופוני התשלום Ipay הישראלית, שעובדת עם 15 אלף בתי עסק ברחבי הארץ, ובמסגרתו יקנה לאומי מאות מסופונים שיכבדו תשלומים באמצעות פיי. כיום התשלום באפליקציה, המתבצע על ידי סריקת קוד QR שמתחבר למערכת הסליקה של בית העסק, אפשרי במספר מצומצם של בתי עסק קטנים בתל אביב. "עד סוף השנה אני מעריך שכמות בתי העסק תגדל משמעותית", אומר שי גפן, מנהל התשלומים בבנק לאומי.
במקביל, פיי מתכוונת לשתף פעולה עם חברת הקופות אידאה, המתמחה בפיתוח ויישום מערכות תוכנה ותשלומים בתחום הקמעונות, ובמסגרתו תאפשר תשלום באפליקציה, בין השאר, בארומה, קסטרו, דיוטי פרי וגולף. "הממשק הראשון שיהיה לנו עם אידאה יהיה באחד הסניפים של ארומה תל אביב, שם ניתן יהיה לשלם עם האפקליציה בעמדות השירות העצמי, ועד סוף השנה זה יגיע לסניפים נוספים", אומר גפן. מעבר לכך, פיי מקיימת שיתוף פעולה עם חברת משקר, שמציבה מכונות שתייה וחטיפים במוסדות. "אנחנו נגיע ל-1,000 מכונות משקר שגם בהן ניתן לשלם עם פיי", הוא מוסיף.
גם פייבוקס נכנסה למרוץ וחתמה באחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת הסליקה והתשלומים טרנזילה, המוטמעת ביותר מ-10,000 אתרי אינטרנט ישראליים. פייבוקס עדיין לא חשפה באילו אתרים יחל השימוש ומתי.
אחת הבשורות הגדולות באפליקציות התשלומים היא האפשרות לשלם עבור נסיעה בתחבורה ציבורית. ביט ופייבוקס, שכיום מאפשרת להטעין דרכה את הרב קו, זכו בתחילת החודש במכרז שערכה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, ויאפשרו לשלם עבור נסיעה בתחבורה ציבורית באמצעות האפליקציה - כך שהשימוש בכרטיס הרב קו צפוי להתייתר.
פייבוקס זכתה יחד עם החברות סלופארק והופאון (שכיום אפשר להטעין באמצעותה את הרב קו); וקבוצה שכוללת את החברות מוביט ופנגו זכתה עם ביט; זוכה נוספת היא חברת כרטיסי האשראי ישראכרט. לפי התוכניות האופטימיות של משרד התחבורה, השירות צפוי להיות נגיש לשימוש הנוסעים בתחילת 2020. בנק לאומי, באמצעות אפליקציית פיי, חבר לחברת או.אר.טי טכנולוגיות - העוסקת בייצור ושיווק מערכות כרטוס וניהול אלקטרוניות לתחבורה ציבורית - כדי להתמודד במכרז, אך לא זכה בו.
במקביל לבתי העסק, הבנקים החלו להרחיב את השירותים של האפליקציות מול המוסדיים - וכיום סכומים המגיעים ללקוח מחברות ביטוח יכולים לעבור אליו באמצעות האפליקציה ישירות לחשבון הבנק. בנק הפועלים, המפעיל את ביט, כבר התקשר בעניין עם חברות הביטוח הראל ומנורה מבטחים, ובקרוב גם לקוחות החברות מגדל, איילון ושירביט יוכלו לקבל החזרים באמצעות האפליקציה. באופן דומה, בפייבוקס של דיסקונט יתקבלו החזרים מחברות הביטוח מגדל ומנורה מבטחים, ומי שהתקין את פיי של לאומי יכול לקבל החזרים מקופת חולים כללית וגם מהמכללה למינהל, בנוסף להחזרים מחברות הביטוח מגדל, מנורה מבטחים וכלל.
לצד העלייה בהיקף ההורדות של אפליקציות התשלומים ומספר שיתופי הפעולה עליהם חותמים הבנקים השונים, השימוש בהן מעורר גם לא מעט אתגרים. אחד מהם הוא האפשרות להעלים מסים. כדי למנוע את התופעה, ברשות המסים פנו ביולי לבנקים בדרישה לקבל מידע על משתמשים המרבים לקבל כסף באפליקציות. ההנחה היא כי משתמשים כאלה - כמו חנויות ונותני שירותים - עושים זאת במסגרת הפעילות העסקית שלהם, וברשות המסים מעוניינים לדעת אם הם מדווחים על הכנסותיהם לרשות כחוק.
לשמור את הכסף באפליקציה
"יש כמה מדינות בעולם שבהן אפליקציות התשלומים תפסו תאוצה: סין כמובן מובילה בשיעור האימוץ, אך גם במדינות סקנדינביה ובארה"ב, כך שהיה לנו בסיס להניח שהתשלום באפליקציה יצליח בישראל. עם זאת, קצב הצמיחה של הישראלים הפתיע אותנו לטובה", אומר סער זכריש, מנהל אגף הדיגיטל בחטיבת החדשנות בבנק הפועלים.
"הצרכנים מחפשים היום את נוחות השימוש, שפה ברורה. תהליך פשוט, קצר וקל, בלי מסכים מיותרים ובלי להקיש את מספר כרטיס האשראי", הוא מוסיף, ומספר כי טווח הגילים בקרב משתמשי אפליקציית ביט רחב, והמשתמש המבוגר ביותר בביט הוא בן 92. מבין המשתמשים שעמם שוחחנו, היו שהדגישו שממשק המשתמש של ביט נוח יותר לשימוש, בין היתר מכיוון שניתן לראות את ההעברות בקלות על גבי המסך הראשי. עם זאת, יש מי שהעדיפו שהיסטוריית ההעברות דווקא לא תהיה גלויה עם פתיחת האפליקציה, כמו שקורה בפיי.
התגובות לנוחות השימוש באפליקציה השתנו גם לפי הצורך בה. כך למשל, כדי לנהל כסף קבוצתי ציינו משתמשים רבים כי פייבוקס נוחה יותר. הסיבה לכך היא שאפליקציית התשלומים נבנתה ב-2014 על ידי ארבעה צעירים מתוך הצורך שלהם להתקזז על ארוחות "על האש" שערכו יחד. ב-2018 בנק דיסקונט רכש סופית את לקוחותיו של הסטארט־אפ, שעל פי ההסכם עם הבנק ממשיך את פעילותו מחוץ לגבולות ישראל.
אחד המאפיינים הבולטים באפליקציית פייבוקס הוא שהקבוצות שהוקמו בה נשמרות לאורך זמן והכסף שמועבר דרכה נשמר בה תחת שם הקבוצה - ולא מועבר אוטומטית לחשבון הבנק. "בניגוד לשתי האפליקציות האחרות, שהן יותר אפליקציות להעברות כספים, אנחנו האפליקציה היחידה שהיא גם ארנק דיגיטלי אמיתי, שנצבר בו כסף", אומרת שרית בק-ברקאי, מנכ"לית פייבוקס, "פרט לתשלום, השימושים שיש בארנק כרגע הם הטענת רב קו ותרומה לעמותות, כמו האגודה למלחמה בסרטן. ניתן גם לנהל מספר קופות בו-זמנית, כמו במקרים שבהם אני גזברית כיתה, ויש גם כסף אישי שלי צבור בארנק, בדומה לתאים נפרדים בארנק הפיזי". השאיפה של פייבוקס היא להרחיב את מגוון הרכישות הקבוצתיות, כמו חנויות פרחים שיציעו קניית מתנה משותפת.
גם אפליקציות התשלומים האחרות מאפשרות איסוף כספים בקבוצה, ופיי אף יצאה בספטמבר בקמפיין לוועדי הורים שבמסגרתו הציעה 500 שקל מתנה לקבוצות שיימנו 20 חברים ומעלה - אבל משתמשים העידו שנוחות השימוש בקבוצות רבה יותר בפייבוקס. "עברנו השנה להשתמש בפיי בגלל המבצע, ואמנם קיבלנו את 500 השקלים במתנה - אבל גם שילמתי כ-60 שקל עמלות שורה וגם היה הרבה יותר קשה לעקוב אחר ההעברות, כי כל התשלומים עברו אלי ישירות לחשבון העו"ש", מספרת גזברית של ועד הורים בגן. "בשנה שעברה השתמשנו בפייבוקס וזה היה הרבה יותר נוח, זה היה נפרד ולא דרש מעקב".
עם זאת, משתמשים בפייבוקס סיפרו לנו כי לעתים עולה תחושה של חדירה לפרטיות, לאחר שהאפליקציה מעדכנת את החברים בה על כל איש קשר חדש שמצטרף אליה. החבר הקיים יכול לבטל את קבלת העדכונים אבל המצטרף החדש לא יכול לשלוט בעדכון על עצם הצטרפותו. בפייבוקס מסרו שבעקבות הביקורת בעניין, החליטו לבטל את הודעת ההצטרפות - מהלך שייכנס לתוקף בתוך כמה שבועות.
מה צפוי בעתיד?
אחת השאלות הגדולות המעסיקות כיום את הענף היא אם האפליקציות יצליחו לספק תחליף לשימוש בכרטיסי האשראי - אף שהתשתית שלהן היא כרטיסים אלה, לפחות כרגע. ואולם בפיקוח על הבנקים לא ממהרים להספיד את כרטיסי האשראי, ומדגישים כי חשוב שלציבור יהיה מגוון רחב ככל האפשר של אמצעי תשלום.
"המגוון מעודד תחרות, זה חשוב ברמת המחיר וזה גם תורם לשיפור השירותים. זה נכון גם ברמה של הלקוח וגם ברמת בתי העסק. כשאפליקציות התשלומים יציעו פתרונות לבתי העסק, כחלופה לכרטיסי אשראי, תנאי הסליקה שבתי העסק מקבלים ישתפרו. עם זאת, חשוב שאמצעי התשלום החדשים לא ידרסו את הקיימים, ולכן הטלנו הגנות על חברות כרטיסי האשראי עד סוף 2021", אומרת אילנית מדמוני, מנהלת יחידת החדשנות הפיננסית בפיקוח על הבנקים.
שאלות נוספות שייבחנו עם הזמן הן אם האפליקציות המקומיות יספיקו להיטמע בציבור לפני כניסתן של ענקיות הדיגיטל העולמיות לישראל בעתיד, ומה יקרה להן אם חברות האשראי ייצאו עם אפליקציות משלהן, שיאפשרו תשלום בבתי עסק בהזנה חד-פעמית של כרטיס האשראי. "המתחרים הגדולים בעולם הם אפל פיי וגוגל פיי, אבל יש גם הרבה מקומות בעולם שבהם האפליקציות הכי מצליחות הן מקומיות, כי הלקוחות שלהן כבר רגילים להשתמש בהן", אומר זכריש.
"כרגע אנחנו בתחילת הדרך, אבל השאיפה היא שלא יהיה צריך לצאת מהבית עם הארנק, אלא רק עם הטלפון", אומר גפן. "המטרה שלנו היא לאפשר למשתמשים לשלם באפליקציה בכמה שיותר אירועי תשלום, החל בהעברת כסף לחבר או לקבוצה, ועד לתשלום בבתי עסק, כאשר הדגש שלנו כרגע הוא הרחבת הפעילות מול בתי העסק. למרות זאת, אנחנו לא זונחים את כל מגוון התשלומים ובודקים, למשל, אפשרות שהלקוחות שלנו ישלמו באפליקציה שוברים של חשבונות כמו גז או חשמל".
בנוגע לשאלה אם יש מקום בשוק לכל האפליקציות או שבסופו של יום אפליקציה אחת תהיה זו שתשלוט - יש דעות שונות בקרב השחקנים בענף. יש מי שסבור שבסוף יהיה "זוכה" אחד - אפליקציה מובילה אחת שבה ישתמשו כלל הצרכנים; ויש מי שחושב שיהיה מקום לכולם, בדומה לקיומן של מספר חברות כרטיסי אשראי, והן ייאלצו לעבוד יחד. כרגע, אין ספק שיש חוסר נוחות בכך שהאפליקציות לא מתממשקות אחת עם השנייה, וחלק גדול מהצרכנים נדרש להוריד יותר מאפליקציה אחת, או אף את שלושתן.
"אני לא רואה את המשתמש מחזיק ביותר מאפליקציה אחת לאותו צורך, כמו שבנסיעה כולם משתמשים בווייז", אומר זכריש. גפן מוסיף כי "אני מאמין שבסוף יהיה שיתוף פעולה בין האפליקציות, כמו שיש היום בעולם כרטיסי האשראי, כשבתי עסק מכבדים את כל הכרטיסים. אבל עוד מוקדם להגיד באיזו תצורה זה יעבוד. בסוף אני מאמין שיש מקום לכולם".
מדמוני מעריכה כי בעתיד יהיה מגוון של אפליקציות תשלומים, וכי כל אפליקציה תמצא את הנישה שלה וכל אפליקציה תעבוד עם היתר. היעדרה של סליקה צולבת כרגע - כך שלא ניתן להעביר כספים מאפליקציה אחת לשנייה - אינה חסם תחרותי בעיניה, בין היתר בשל הקלות שבהורדת האפליקציות.
מקור בשוק ציין שכדי שחברות כרטיסי האשראי ייכנסו לתחום אפליקציות התשלומים מול בתי העסק, צריך שבנק ישראל יקדם בצורה אקטיבית יותר את הפעלתו של תקן EMV - טכנולוגיית תשלומים שתאפשר תשלום ללא מגע על ידי הצמדת האשראי למסוף ייעודי. לאחר שזה יתאפשר, שחקנים מקומיים כמו חברות כרטיסי האשראי וגם שחקנים בינלאומיים, כמו גוגל פיי ואפל פיי, יוכלו להיכנס לשוק ולהציע תשלומים בבתי העסק.
החשש של שחקנים בשוק, ובהם גם חברות האשראי, הוא שעד שזה יקרה, הצרכנים הישראלים כבר יתרגלו לאפליקציות התשלומים של הבנקים הגדולים. השיטה הקיימת כרגע לתשלום בבתי העסק באפליקציות של הבנקים - סריקת קוד QR - נחשבת נוחה פחות מבחינת חוויית המשתמש, לעומת תשלום במגע. כשהתשתית כבר מוכנה ל-EMV ורק המקטע האחרון בבתי העסק עדיין לא, אין הרבה טעם לפתח אפליקציה הפועלת בשיטה זו, ולכן שחקנים רבים בשוק ממתינים בשלב זה.
המקור ציין שהתחרות כרגע לא הוגנת משום שהבנקים הגדולים יכולים להרשות לעצמם להציע את השירות במחירי הפסד, מה שחברות כרטיסי האשראי או הבנקים האחרים, הקטנים יותר, לא יכולים, ובכך נחסמת כניסה של מתחרים. בסופו של יום, הוא העריך, הציבור בישראל ישתמש בשתיים או לכל היותר שלוש אפליקציות מובילות, ולכן הראשוניות וההרגל של הציבור הם קריטיים. בימים אלה עובדים בבנק ישראל על קביעת מתווה ולוח זמנים שבהם יחויבו עסקים לעבור לסליקה בתשתית EMV בלבד, ולא ניתן יהיה להשתמש בכרטיס האשראי במתכונת הקיימת. לוח הזמנים והמתווה הסופי עדיין לא נקבעו.
שאלה נוספת היא מה יהיה המודל העסקי של הבנקים שמפעילים את האפליקציות האלה. כרגע המשתמשים אינם משלמים עבור השימוש באפליקציות, ואחרי השקעה לא מועטה היא גם לא רווחית. נראה שהבנקים מתבססים, בין היתר, על הכנסות משיתופי פעולה עם עסקים. עם זאת, היה קשה להוציא מהבנקים התחייבות חד-משמעית שלא ייגבו דמי שימוש בעתיד.
"כרגע גביית תשלום מלקוחות הקצה לא על הפרק. גם בעולם מודל הרווח לא מגיע מתשלום דמי שימוש מלקוחות הקצה, אלא משיתופי פעולה עם בתי עסק", אומרת בק-ברקאי. "כרגע יש לנו כבר הכנסות משיתוף הפעולה בהטענת הרב קו והמודל העסקי שלנו מתבסס בחלקו על שיתופי פעולה עסקיים. השוק הזה בהתהוות ויש לנו מגוון כיוונים, אבל איך עוד יתעצב המודל העסקי בעתיד, ימים יגידו".
זכריש מספר כי המודל העסקי בביט "מתבסס על תשלום מצדם של בתי העסק עמם יש לנו שיתופי פעולה". מקור אחר בשוק ציין שהמודל העסקי של אפל פיי, למשל, הוא גביית תשלום ממנפיקי כרטיסי אשראי, שעליהם מבוססת האפליקציה. לעומת זאת, לדבריו, גוגל פיי משתמשת במידע שהיא מקבלת מהצרכנים הרשומים לשירות שלה כדי לספק למפרסמים פרסום ממוקד יותר. ייתכן שזה יהיה גם חלק מהמודל שעליו יתבססו הבנקים הישראליים, והמידע שהם מקבלים על משתמשים המורידים את האפליקציות למכשירי הסלולר שלהם - שחלק גדול מהם אינם לקוחות של הבנק - יהיה משמעותי במודל העסקי.
איך להתחמק מעמלה וכיצד לצבור מטבע מקומי
האפליקציות ביט, פיי ופייבוקס של הבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט בהתאמה, זמינות להורדה בחינם בחנויות האפליקציות עבור לקוחות כל הבנקים. השירות שהן מציעות דומה למדי וכך גם ממשק המשתמש שלהן. בשלושתן, לאחר הרישום לאפליקציה הגולש נדרש להזין את פרטי כרטיס האשראי שדרכו נגבה התשלום, ולאשר גישה לאנשי הקשר בטלפון, כדי שניתן יהיה להעביר אליהם או לבקש לקבל מהם כספים.
נכון להיום, השימוש באפליקציות אינו כרוך בתשלום, אך מי שמקבל את הכסף לחשבון הבנק עלול לשלם עמלה, שנקראת עמלת שורה, על כל פעולה שכזו, בהתאם לתנאי חשבון הבנק של המקבל. אם חרגתם ממספר העמלות הקבוע במסלול שבו בחרתם (החל בעד עשר העברות בחודש בסך עשרה שקלים, ועד 50 פעולות תמורת כ-22 שקל) כל שורת תשלום תעלה 1.85-1.35 שקלים. מי שפטורים מהעמלה הזאת הם לקוחות שחשבונם פטור מעמלות (כמו סטודנטים), או מי שעושה שימוש באפליקציה ששייכת לבנק שבו נמצא החשבון. כך למשל, מי שעושה שימוש בביט וחשבונו בבנק הפועלים, לא ישלם עמלות שורה על קבלת הכסף.
פייבוקס חריגה בהקשר זה, מכיוון שהיא מאפשרת לשמור את הכסף צבור בתוך האפליקציה, בעוד בביט ובפיי, הסכום המתקבל עובר אוטומטית לחשבון הבנק, ולכן כל העברה נחשבת כפעולה בחשבון. את הכסף הצבור בפייבוקס ניתן להעביר בפעימות בודדות לחשבון הבנק, וכך להפחית את מספר השורות, או להעבירו לחשבון הבנק באמצעות כרטיס האשראי, ועל כך אין עמלה כלל.
מעבר לכך, תושבי תל אביב או חיפה בוודאי מכירים את אפליקציית המטבע המקומי קולו (Colu), שפיתחה ארנק דיגיטלי מקומי, וניתן להשתמש בו בתל אביב, בחיפה, בלונדון, בליברפול ובבלפסט. הארנק מאפשר לצרכנים להמיר את המטבע למטבעות מקומיים ולשלם עמו בבתי העסק באמצעות האפליקציה. גם במקרה זה, התשלום מתבצע על בסיס כרטיס אשראי שמוזן עם הרישום באפליקציה. המודל העסקי של האפליקציה, שהחלה את פעילותה לפני שלוש שנים, כבר השתנה מספר פעמים וכך גם ההטבות למשתמשים - שהחלו ב-15% תוספת על כל טעינה של כסף לאפליקציה, שירדה בהדרגה ל-5%.
