אחד הדברים הכי מדהימים שקרו לישראל ולישראלים בדור האחרון הוא שללא נקיפת אצבע, הם התעשרו - אמנם במובן מאוד מסוים, אולי טכני - וזאת עקב העובדה שהשקל היה אחד המטבעות החזקים ביותר בעולם. בעשור האחרון השקל עלה בכמעט 10% מול הדולר, וסיכם עלייה של 20% בשני עשורים. ההשפעה על חיינו היתה עצומה. מול הבריטים, התעשרנו נומינלית ב-40% בעשור האחרון.

כשבוחנים את התשואה הזאת בפרספקטיבת השקעות, מגלים שהשקל פיצה על חולשה בתחומים אחרים בהשקעות בישראל. בעולם, ובעיקר בארה"ב, היתה בעשור האחרון חגיגת ענק בשוק המניות, ששובר שיאים חדשות לבקרים באחד מרצפי העליות הארוכים והחזקים ביותר בתולדותיו. לרגל סיכום העשור 2009–2019, בחרנו את שבעת סיפורי ההשקעה החזקים והחשובים ביותר ששלטו בו.

1. השקל שולט - רק מטבע אחד בכל העולם היכה אותו מול הדולר

העשור האחרון היה העשור של השקל הישראלי. רק מטבע אחד השיג תשואה גבוהה יותר - הבאט התאילנדי. התשואה של 9.2% שרשם השקל בעשר שנים מכניסה לכיס הקטן את כל המטבעות העיקריים, מלבד הבאט שעשה 10.4%. רוב המטבעות התקשו להפיק רווח מול הדולר, שהיה המטבע הראשי החזק ביותר (השקל אינו נחשב למטבע major), למעט הפרנק. המובילים אחרי השקל, אם לא ניקח בחשבון את המטבע של גואטמלה, איסלנד וברוניי, הם הדולר של טייוואן (4.9%), הפרנק השוויצי (3.5%) והדולר הסינגפורי (2.7%).

במהלך עשר שנים התעשרנו ב-40% מול הבריטים, וב-10% מול האמריקאים, אם להתבסס על שערי מט"ח. בסיכום שני עשורים, מתחילת המילניום, זינק השקל מול הליש"ט ב-50% ומול הדולר האמריקאי ב-20%. אין פלא שעם ישראל אינו יוצא להפגנות; אנחנו מעצמה פיננסית עולמית.

2. המניות חגגו - אבל הישראליות פיגרו

מבין קטגוריות ההשקעה המסורתיות, העשור השני של המאה היה העשור של המניות. אבל לא של כולן. מדד S&P 500 (+0.91% 3145.91)  רשם תשואה פנטסטית של 243% כולל דיווידנדים בעשר שנים, ו-180% ללא דיווידנדים, השקולים ל-11% בשנה כמעט.

מדד MSCI וורלד - הכולל מניות משווקים מפותחים ברחבי העולם - עלה ב-94%, וכולל דיווידנדים ב-179%. המדדים האמריקאיים בולטים מול מתחריהם המערביים, והשווקים המפותחים עלו בהרבה על השווקים המתעוררים, שרשמו לפי מדד MSCI לשווקים מתעוררים תשואה כוללת דיווידנד של 38% בעשור. בישראל נרשמה תשואה כוללת של 55% במונחים שקליים - וגם אם מוסיפים תשואה של 9% לשקל מול הדולר, מקבלים כ-60% תשואה בעשור.

המניות היכו בממוצע את שוקי האג"ח, על אף שאלה נתמכו על ידי בנקים מרכזיים כמו של יפן, ארה"ב וגוש היורו, שהזרימו ביקושים בטריליוני דולרים לאג"ח ממשלתיות וקונצרניות. מדד האג"ח העולמי המצרפי של בנק ברקליס לאג"ח סולידיות (ממשלתיות וקונצרניות) עלה ב-27% בעשור - פחות משליש ממדד המניות הכללי. מדד האג"ח האמריקאיות של ברקליס הניב 44% בעשור. אכן, שוק סולידי. בישראל, אג"ח גרפו תשואה כמעט זהה לשוק המניות בעשור הזה, אף שדווקא פה לא היתה התערבות של הבנק המרכזי באמצעות רכישות אג"ח.

הזינוק החד במניות האמריקאיות הפך את כמה מהחברות למפלצתיות בגודלן. בתחילת העשור היה שווי השוק הכולל של חברות הנסחרות בבורסות בארה"ב שקול ל-92% מהתמ"ג לפי נתוני הבנק הפדרלי. בסופו, עלה השווי על 150%. החגיגה נתמכה במידה רבה ברכישות חוזרות (Buyback) ובחלוקת דיווידנדים, מצב שבו התמחור לא משקף בהכרח את עסקי החברות. השוק הזה התאפיין בריכוזיות הולכת וגוברת - מניית אפל, למשל, שווה יותר מכל ענקיות האנרגיה האמריקאיות ביחד, במונחי שווי שוק. חמש חברות האינטרנט הגדולות בעולם ביחד מחזיקות בשווי שוק שעולה על שווי התוצר של כלכלת גרמניה, ושתיים מהן שוות יותר מכל שוק המניות הגרמני.

3. מי שהשקיע בבריאות נהנה מכיס נפוח

שוק המניות, כמובן, אינו אחיד, ואין דין נטפליקס (+1.48% 307.35)  כדין טבע (-0.52% 3426) . במקרה של נטפליקס, להייפ היה כיסוי, בחזקת n. בעשר המניות הנסחרות בארה"ב של העשור האחרון, מדורגת נטפליקס במקום 6, עם תשואה של 3,894%.

במועדון ה-3,000% - תשע המניות שעשו את התשואות הגבוהות ביותר - נמצא מגוון חברות, כולל יצרנית פאנלים לרהיטים ובנייה, חברת פינטק ופלטפורמת מסחר, ואולם המגזר הבולט הוא הבריאות. בעולם מזדקן, הדרישה לתרופות נוירולוגיות כמו אלצהיימר, למחלות אנדוקריניות ועוד שירותים ומוצרים הנוגעים לבריאות, מזניקה את החברות הללו. לרעבים שבינינו, דומינו'ס פיצה סיפקה תשואה מפתיעה - אפילו יותר מנטפליקס, שרבים מצופיה כנראה ישבו לעשות בינג' של סדרות ופיצה בו זמנית.

הגרועות שבהשקעות היו מניות האנרגיה. נפילת מחיר הנפט, הציפיות לביקוש פוחת לדלקים פחמימניים, ואפילו השקעת יתר במגזרים של אנרגיה חלופית הביאו לנפילות רבות. חברות רבות בתחום השירותים לשדות נפט, למשל, הן בין ההשקעות הגרועות של העשור.

4. מהפכת המניות: מאקטיבי לפסיבי

 
2019 היתה השנה שבה קרנות סל ותעודות סל (השקעות פסיביות שעוקבות אחר מדדי שוק קיימים, מבלי שמנהל השקעות יבחר אותן באופן פעיל) עברו בהיקפן את ההשקעות האקטיביות. התהליך של דחיקתם החוצה של "בוחרי המניות" - מנהלי קרנות שבחרו השקעות נכונות לתיקים ולקרנות שניהלו - החל אחרי המשבר הפיננסי. באוגוסט 2019 היו נכסי הקרנות הפסיביות בארה"ב 4.3 טריליון דולר, לעומת 4.2 טריליון דולר בקרנות אקטיביות.

הרעיון של השקעה פסיבית נולד בשנות ה-70, בהובלת קרן ונגארד. המשמעות של קרנות פסיביות היא ירידה משמעותית בעלות ההשקעות - דמי ניהול ועמלות. יותר מכך, מחקרים הראו שהשקעה פסיבית לא נופלת, ולעתים עולה בביצועיה, על השקעה אקטיבית.

5. הסחורות צנחו - אבל הפלדיום הבריק

 כל בעל רכב משתמש בה, אבל אין לאף אחד אין מושג. פלדיום הוא לא שם של נעל של קיבוצניקים, אלא של המתכת האפרורית שמחירה זינק ב-350% בעשור, לעומת נפילה של 38% במדד מחירי הסחורות של רויטרס. נפילת מחיר הנפט ב-30% בעשור האחרון היתה המהלך הבולט בשוק הסחורות, ומולו עלה הזהב בשיעור דומה. הפלדיום נסחרת כעת במחיר של כ-1,800 דולר לאונקיה, יותר מזהב ופלטינה, מאחר שהיא מבוקשת לצרכי מערכות ניקוי פליטות במכוניות. היא נכרית ברוסיה ובדרום אפריקה, בעיקר כתוצר לוואי של כריית פלטינה וניקל.

הסולידית - וול סטריט (צילום: John Moore, GettyImages IL)
וול סטריט | צילום: John Moore, GettyImages IL

6. קריפטו - הכי מסוכן, הכי רווחי, לא נזיל

המחשבים כרו, המשקיעים גזרו תשואות דמיוניות: במהלך העשור היתה ההשקעה בביטקוין, ושלל מטבעות אחרים (כיום יש בעולם בסך הכל כ-4,800 מטבעות דיגיטליים) מפתה. ביטקוין היה המטבע הראשון והידוע ביותר, וכל מי שהשקיע בו לפני 2017 גרף רווחים של עשרות אלפי אחוזים. לנסיעה המטורפת של ביטקוין ואחיו יקדיש TheMarker כתבה שלמה החודש. מלבד התנודתיות מעוררת התקפי הלב, הבעיה העיקרית - והקריטית - בביטקוין, היא חוסר נזילות פטאלי. רבים המשקיעים שניסו לפדות ללא הצלחה את רווחיהם, ויושבים על פיסות נייר או קוד ללא יכולת לשלם עמן במכולת.

7. הכי חשוב: ההשקעה הגדולה של העשור הבא

מחירי הדיור בישראל עלו ב-70% בעשור החולף לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אם נוסיף לכך את התחזקות השקל, נקבל תשואה של כ-76%, לעומת עלייה של 49% במדד מחירי הבתים קייס שילר בארה"ב. בבריטניה עלו מחירי הבתים ב-40%. בהשוואה למניות, התשואות הללו נראות דלות, אולם בהינתן עלויות המימון הנמוכות והאפשרות להשכיר את הנכסים, נדל"ן הוא השקעה מפתה.

במונחים ריאליים, בעשור האחרון עלו מחירי הבתים בהודו ב-80%, לפי מדד מחירי הבתים של אקונומיסט (הנתון האחרון הוא מסוף 2018). בקנדה הם עלו ב-50%. בסין ב–40%, ובגרמניה ב–24%.

לנדל"ן יש הילה שלהשקעות אחרות אין - מסיבות הגיוניות יותר והגיוניות פחות. בסקר שערכה חברת בנקרייט, המספקת שירותי מידע פיננסי, בחרו רוב המשקיעים בנדל"ן בתור ההשקעה המועדפת עליהם לעשור הבא. 31% מהמשקיעים מעדיפים להשקיע בנדל"ן בעשור הבא; 20% במניות; 18% במזומן; 12% בזהב ומתכות; 7% באג"ח; ו-4% במטבעות דיגיטליים.

מלחמת הסחר של ארה"ב בסין, התנודתיות בשווקים, והחששות ממיתון בארה"ב - כל אלה תורמים לחשש ממניות, בפרט מכיוון שהן נסחרות במחירים שמשקפים מכפילי רווח גבוהים מאוד. מרוץ העליות בשוק המניות היה כל כך ארוך וחזק, שמדד CAPE של שילר, שמודד ממוצע נע של מכפיל רווח, נגע ב-2019 ברמה שהיתה גבוהה מזו שנרשמה לפני המפולת של 1929. כמובן, לצד המשקיעים בשנות ה-20 של המאה ה-20 לא עמדו בנקים מרכזיים שהורידו את הריבית לאפס, אבל החששות מובנים.

בנק ההשקעות מורגן סטנלי פירסם בתחילת דצמבר תחזית עגומה לשוק המניות בעשור הבא. "אנו מצפים לתשואה שנתית של 4.9% בשנה ממניות בארה"ב, ו-2.8% מאג"ח אמריקאיות", כתבו האסטרטגים של הבנק. זה לא נשמע מאוד עגום בהשוואה לריביות פק"מ של שברירי האחוז, ואולם בהחלט לא המפץ הגדול שקיבלו משקיעי המניות בעשור האחרון.

אז למה נדל"ן? מאחר שבכל תקופה של שוק דובי (ירידות עקביות במדדי המניות) בארה"ב, מדד מחירי הבתים עלה, למעט אחת - זו של 2007. וגם אז, שוק הדיור ירד הרבה פחות משוק המניות עצמו. בנוסף, מחירי הנדל"ן הרבה פחות תנודתיים ממדדי המניות.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

תוכנית חיסכון לכל ילד: "ההורים של 2.2 מיליון ילדים לא יבחרו בעצמם"
שר המשפטים אוחנה דן בחנינה של נוחי דנקנר - ב-2013 הוא השתתף בהנפקה שלו